חזרתו של נשיא ארצות הברית הנבחר דונלד טראמפ לבית הלבן נמצאת מעבר לפינה, ובניגוד לינואר 2017 – בו הושבע לנשיאות בפעם הראשונה – הוא נראה כעת רגוע יותר, ובמובנים מסוימים גם חגיגי יותר.
כשטראמפ ניצח בבחירות לנשיאות ב-2016, הסכינים היו בחוץ והושחזו, כביכול. לא כך הפעם, שכן ניצחונו המוחלט של טראמפ גורם ליריביו ומתנגדיו לסגת במקצת. בעל הטור בניו יורק טיימס, ברט סטפנס, ויתר על "לעולם לא טראמפ" שזוהה איתו. מייסד ומנכ"ל אמזון, ג'ף בזוס, מבלה עם ג'ארד קושנר בקולורדו וחבר הקונגרס מניו יורק טום סואצי קרא לעמיתיו הדמוקרטים לעבוד עם טראמפ בטור בניו יורק טיימס.
אני מקווה שעם כניסתו מחדש לחדר הסגלגל, הוא יעשה צעדים גדולים ב-100 השעות הראשונות שלו, ובוודאי ב-100 הימים הראשונים שלו.
שחרור החטופים דרך איראן
אחת הפעולות הראשונות של טראמפ צריכה להיות להתמודד עם הכורים הגרעיניים של איראן על ידי מתן אפשרות לישראל להפציץ אותם, או באופן ישיר יותר – על ידי חיל האוויר האמריקני. הזמן למשא ומתן עם המשטר המרושע הזה חלף. הם היו – וממשיכים להיות – מעניקי החסות הראשיים של הטרור בעולם. איראן כבר תקפה את ישראל פעמיים עם מאות טילים – או יותר, אם סופרים גם את תקיפות באי כוחה של איראן, החות'ים. וזה עוד בלי שהזכרנו את חמאס וחיזבאללה, שהיא התומכת העיקרית שלהם.
טהרן הייתה מעורבת באופן ישיר בטבח 7 באוקטובר ובזוועות שבאו בעקבותיו. ולפי משרד המשפטים האמריקני, המשטר האיראני ניסה להתנקש בחייו של טראמפ במהלך קמפיין הבחירות. איראן בקושי מחזיקה מעמד, וברגע שהוא יהיה הנשיא, טראמפ יוכל סוף סוף להביא את משטר האייתללות הרצחני והסיוטי שהם יצרו לקיצו.
לאיראן עדיין יש שליטה עצומה על חמאס, ואם החטופים שנלקחו ב-7 באוקטובר לא ישוחררו עד ה-20 בינואר, סביר להניח שכל פעולה אמריקנית נגד איראן תשכנע את ארגון הטרור בעזה שאין לו ברירה אלא לשחרר את כולם. פירוק המשטר האיראני ייצב את כל המזרח התיכון.
טראמפ יכול גם להקל על שחרור החטופים שעדיין מוחזקים בשבי בעזה על ידי מתן אפשרות לישראל לתקוף את חמאס ללא הפרעה. ממשל ביידן הגביל את יכולתה של ישראל להגיע לניצחון מוחלט ואילץ אותה לנהל מלחמה עם יד אחת קשורה מאחורי גבה. דיווחים אחרונים על גיוס מוגבר על ידי חמאס אומר שלישראל יש עוד עבודה לעשות. טראמפ עשוי לאפשר לישראל לסיים את העבודה, מבלי לחשוש מדרישות הממשל הקודם.
אזורים אחרים בעולם יזדקקו גם כן לתשומת לב מיידית של טראמפ, כמו המלחמה שפתחה רוסיה נגד אוקראינה בפברואר 2022. לשני הצדדים יש סיבה לרצות לסיים את הלחימה, וסביר להניח שטראמפ ינצל זאת לאחר השבעתו לתפקיד. גם התוקפנות הסינית כלפי טייוואן חייבת להסתיים, וטראמפ יצטרך לנקוט בפעולה כדי להגן על מדינת האי האסייתית הקטנה. בנוסף, נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, פגע באופן חופשי באינטרסים של ארה"ב בשנים האחרונות; אסור לתת לו השפעה ושליטה בלתי מוגבלת על חלקים מסוריה.
באשר לאו"ם, כאן טראמפ חייב לפעול במשנה תקיפות. יש לבטל לאלתר את מימון סוכנות הסיוע של האו"ם לפליטים פלסטינים (אונר"א). צוות הארגון היה שותף לטבח 7 באוקטובר ויש לו קשרים ישירים עם חמאס. יתרה מכך, יש לבחון מחדש את כל מבנה המימון של האו"ם ולהפוך אותו לשוויוני יותר, מכיוון שארצות הברית נושאת בנטל הכספי גבוה הרבה יותר מדי עבור הגוף הבינלאומי.
בכל הנוגע למימון, התמיכה של ארה"ב במנהיג הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, חייבת להיפסק עד שהוא יבטיח ויוכיח עמידה בחוק טיילור פורס, שמונע את מתן המשכורות למחבלים.
טראמפ צריך לאפשר לישראל לספח את יהודה ושומרון, בדיוק כפי שעשה את רמת הגולן, בתקופת כהונתו הראשונה כנשיא. זה צריך להיעשות ללא תנאי. יש לאפשר לישראל גם להקים מחדש את 22 יישובי גוש קטיף שפונו במסגרת ההתנתקות ב-2005. זה לא היה צריך לקרות מעולם. טראמפ יכול לתקן את הטעות הזו על ידי מתן אפשרות לישראל לבנות מחדש את הקהילות האלה שפעם פרחו.
כנשיא, יהיו לו ארבע שנים לשנות את אמריקה ואת העולם. אם ההיסטוריה היא אינדיקציה כלשהי, 100 השעות והימים הראשונים שלו בתפקיד יביאו כנראה מאמצים חדשים רבים.
