בישראל של היום, שבה הפערים בין המרכז לפריפריה ניכרים כמעט בכל תחום, מחינוך, דרך תעסוקה ועד לתשתיות – אחד האמצעים להעצמת אוכלוסיות מסביבה מוחלשת ולצמצום הפערים, הן המכינות הקדם צבאיות, והמהפכה שהן יצרו בשטח היא העדות הטובה ביותר. בעידן שבו כל מאבק לשוויון זכויות מחייב סולידריות חינוכית, חיוני לספר את סיפורן של המכינות הקדם צבאיות בישראל בהן משתלבים גם בני נוער איכותי ומגוון המגיע מסביבה פריפריאלית.
המכינות הקדם-צבאיות הוקמו במקור כדי להכין את הדור הצעיר לשירות משמעותי בצה"ל וכדי לעצב מנהיגות עתידית. עם השנים הפכו המכינות למעין מחולל אדיר לצמצום פערים חברתיים.
אם עד היום הורגלנו לחשוב שמכינות צבאיות הן מוצר המושך אליו את קבוצות האוכלוסייה החזקות, המגיעות מהמרכז, תפיסה שהתקשורת הדהדה והעצימה, הרי שהשנים האחרונות שינו את המציאות בשטח.
בעשור האחרון הוכפל מספר המכינות הפונות לקהלים שונים מהפריפריה, בהם גם צעירים מהחברה הדרוזית, החרדית, בני העדה האתיופית, מכינות משולבות ועוד. כך, בשנת 2024 פעלו בישראל כ-100 מכינות קדם-צבאיות, בהן השתתפו כ-5,800 חניכים בסך הכול. הצעירים האלה וההורים שלהם מבינים כי המכינות הן כלי למוביליות חברתית לצעירים מצוינים שגדלו בסביבה מוחלשת.
המכינות עצמן מעניקות לצעירים פלטפורמה להנהגה, להובלה ולפיתוח כישורי חיים משמעותיים, תחילה פנימה, ולאחר מכן החוצה – לטובת כולנו. התמקדות המכינות הקדם צבאיות בעבר בצעירים מישובים מחוזקים והומוגניים הייתה שגיאה שיצרה גם פצע ערכי. מכינות קדם-צבאיות הן פלטפורמה לשינוי חברתי ומשמשות חממה ליצירת דור חדש של מנהיגים ערכיים, המחויבים לחברה כולה.
הנגשת המכינות לכלל האוכלוסיות היא המפתח למילוי ייעודן החברתי. לא מדובר רק בהענקת הזדמנות למי שצמחו בפריפריה, אלא גם בהענקת כלים שמאפשרים להם להשתלב במרכז החברה הישראלית. תפקידם של אנשי החינוך, החברה האזרחית והמנהיגות הציבורית הוא להבטיח כי המכינות זמינות ומונגשות לכלל הצעירים בישראל.
מספר ארגונים חברתיים, מובילים אג'נדה שמטרתה לשלב צעירים בני הפריפריה בתוכניות מצוינות ומשקיעים בפיתוח מכינות המשלבות צעירים מהפריפריה לצד אוכלוסיות מחוזקות, מתוך הבנה שדווקא הגיוון הוא שבונה מנהיגות עתידית ראויה ורצויה. התוכניות הללו מוכיחות במעשה שוב ושוב שהשילוב בין קהלים מגוונים תורם לא רק לפרטים המשתתפים אלא לחברה כולה ולחוסנה.
אין ספק שגם המכינות הקולטות צעירים מהחלקים המחוזקים בחברה תורמות תרומה ניכרת למדינה, אך הן לא לב הסיפור. דווקא בשעה שבה החברה הישראלית מתמודדת עם אתגרים חברתיים עמוקים, עלינו לשים דגש על הרחבת מניפת הגיוון. פעולה זו, בעת הקשה בה אנו נמצאים, הנה פעולת מנע להמשך העמקת הקיטוב והפיצול המתרחש בנו, במדינה. המפגש המקדים בין התרבויות, העמדות והדעות עוד בגיל צעיר בו אנו מגבשים עמדות, הינו מפתח למציאות אחרת, שפויה ומקבלת, הנדרשת לנו כחברה וכעם.
תוכניות אלו אינן עוד "תוכנית חינוך" חשובה ככל שתהייה, הן הגשר האמיתי המאפשר למשתתפים העסוקים בעיצוב דרכם ועמדותיהם, להיחשף ולהכיר גם את האחר ואת דעותיו השונות.
כדי שיותר צעירים מהפריפריה והוריהם ייחשפו לאפשרות של שיפור עמדת המוצא של חייהם, עלינו לעסוק יותר בהנגשה והנכחה של סיפור המכינות הקדם צבאיות בקרב קהלי היעד שלהם, ממש כפי שחובת השירות הצבאי מוכרת וידועה לכל צעיר וצעירה ישראליים.
המכינות הקדם-צבאיות הן פלטפורמה אדירה ליצירת שינוי חברתי. אך כדי לממש את הפוטנציאל האדיר שלהן, עלינו לוודא שהן מונגשות לכולם ושקולות מגוונים ורבים מיוצגים בהם. התמקדות בקהלים מאוד ספציפיים חוטאת למטרה ומפספסת את מהותן של תוכניות אלו. תפקידנו לפתוח את העדשה ולוודא כי התמונה היא רחבה ומלאה: מכינות לכלל החברה הישראלית ולא רק למי שבכוחו לשלם או שנולד בצד ״הנכון״ של החברה.
