יוהן אטלן, מנכ"ל מועצת הנגב, זוכר את הפעם הראשונה שבה הרגיש את כוחה של המועצה. זה קרה ב־2017, כאשר המועצה הארצית לתכנון ובנייה התכנסה לקבל החלטה על תכנון נמל תעופה בינלאומי נוסף על נתב"ג. היו"ר, אביגדור יצחקי, ביקש אז להעביר החלטה שהנמל יתוכנן ברמת־דוד שבעמק יזרעאל ולא בנבטים שבנגב.
"אני זוכר את הלובינג שעשינו מאחורי הקלעים לנמל תעופה בנבטים", מספר אטלן. "עד אז אף אחד לא עשה לובינג כזה, שהשתתפו בו מספר רב של ראשי רשויות מקומיות מהדרום ומהצפון. הוועדה משכה את הדיונים כדי להתיש את המתנגדים, ואני זוכר את עצמי עומד בדלת של הוועדה ומפציר בראשי הרשויות להישאר להצבעה החשובה. אומנם לא הצלחנו לבטל את התכנון של הנמל ברמת־דוד, אבל כן הצלחנו להביא להחלטה שיקודם גם תכנון של נמל בנבטים, בניגוד לעמדת יו"ר הוועדה. זה היה רגע שבו הרגשנו את הכוח של מועצת הנגב".
מועצת הנגב מציינת בימים אלו עשר שנים להקמתה, ואטלן, שמנהל אותה מאז, מסיים את תפקידו ומסכם עשור שלו ושל המועצה. המועצה, שהוקמה בדצמבר 2014, היא גוף אזרחי רב־מגזרי המורכב מראשי רשויות, נציגי ציבור ונציגי המגזר העסקי מאזור הנגב. היא הוקמה כדי לחזק את ההנהגה האזורית המשותפת ולהגביר את יכולת ההשפעה שלה על מקבלי ההחלטות בזירה הלאומית. את ההשראה קיבלו המייסדים מהמודל של מועצת יש"ע, שבעבר הצליחה להגיע להישגים לא מבוטלים ולהוכיח את האפקטיביות של התארגנות אזורית סביב אינטרסים משותפים.
כשהוקמה המועצה דיברו מייסדיה על עיסוק בטוב המשותף של כל תושבי הנגב. "אפשר להמשיך להתווכח על גבולות הכנסות מארנונה בין הרשויות, ובמקביל לדאוג להבאת עוד מיטות אשפוז לסורוקה", אמר אז למקור ראשון טל אל־על, ממייסדי מועצת הנגב שכיהן אז כסגן ומ"מ ראש עיריית באר־שבע.
כשאני שואל את אטלן מהו בעיניו ההישג הגדול של מועצת הנגב, הוא מציין את קידום הקמת בית החולים השני בנגב. לאחר שנים של עיכובים, פעילות לובינג אינטנסיבית של מועצת הנגב ועתירה שהוגשה לבג"ץ הובילו לדיונים מחודשים בממשלה, ולבסוף להחלטה ולתכנון מפורט של בית החולים החדש שעתיד לקום בדרום באר־שבע.
"התקיים אז באשקלון כנס בנושא אי שוויון בבריאות", נזכר אטלן. "הגענו לשם, וכששר הבריאות דאז יעקב ליצמן עלה לנאום הפגַנו ושאלנו מה עם הקמת בית החולים השני בנגב. הוציאו אותנו החוצה, ומאותו רגע הפכנו לפרסונה נון־גרטה במשרד הבריאות. הקשר עם המשרד חודש ברגע שהגשנו עתירה לבג"ץ. רק אז התחיל להיבנות אמון וקשר חיובי, ובהמשך התבקשתי לייצג את הנגב בוועדות שונות של המשרד".
אטלן זוקף את ההישג בקידום בית החולים השני בנגב לפעילות "מוניטור נגב" שהפעילה המועצה בשנים 2016־2021. הפרויקט עקב אחר יישומן של החלטות ממשלה אסטרטגיות בתחומי חיים שונים בנגב. "רשויות מקומיות טובות יודעות בדרך כלל לבדוק אם החלטה שקשורה אליהן מבוצעת, אבל כשמדובר בהחלטות גדולות כמו הקמת בית חולים נוסף בנגב, לא היה מי שיבדוק שזה מבוצע. עד שנכנסנו למאבק, לא נעשה דבר לקידום בית החולים בגלל מחלוקות בין משרדי האוצר והבריאות. העתירה שלנו לבג"ץ אילצה את כל הצדדים לשבת ולמצוא פתרונות למחלוקות".
באמצעות פעילות המוניטור גילו במועצת הנגב גם את אי־מימוש ההחלטה על תוספת מיטות אשפוז לבית החולים סורוקה. אני זוכר את הדיון שהתקיים בנושא, בוועדה לצדק חלוקתי בשנת 2017. ראש מועצת ירוחם מיכאל ביטון, שכיהן אז כיו"ר מועצת הנגב, סנט בשר הבריאות ליצמן על אוזלת ידו בסוגיית המיטות: "כבוד השר, כשאתה רוצה טיפול שיניים לילדים, יש טיפול שיניים. כשאתה רוצה מאה מיטות בסורוקה, לא יהיו?". באמצעות דיונים בוועדות הכנסת ולחץ ציבורי ותקשורתי, הצליחו במועצת הנגב להביא לתוספת של 139 מיטות אשפוז לסורוקה.
העתיד נמצא בערים
כשאני שואל את אטלן על המקומות שבהם מועצת הנגב נכשלה הוא מונה כמה דברים. אחד מהם הוא חוסר הצלחה בגיוס הציבור הרחב בנגב למאבקים שמובילה המועצה. "התושבים לא יודעים על המעורבות המשמעותית שלנו במאבק להקמת נמל התעופה בנבטים. כשיצאנו למאבק, הערכנו ב־80 אחוז את האפשרות שנמל התעופה יוקם בצפון ולא אצלנו, בגלל ההתנגדות של מערכת הביטחון. היום יש צוות שמתכנן את הנמל בנבטים עם השלכות בשטח, יש החלטת ממשלה לקדם את הנמל בנגב וגם הצעת חוק, ואפשר להעריך ביותר מ־50 אחוז את האפשרות שבסופו של דבר הוא יוקם בנבטים".
יוהן אטלן: "עד שנכנסנו למאבק ועתרנו לבג"ץ, לא נעשה דבר לקידום בית החולים השני בנגב בגלל מחלוקות בין משרדי האוצר והבריאות"
והיו גם כמה רגעים שאתגרו את לכידות המועצה בעשור הזה. רגע אחד כזה היה בזמן אירועי שומר החומות, כאשר אזורים בנגב בערו בעקבות התפרעויות של תושבים בדואים. "אחרי ההלם הראשוני הייתה התעשתות מהירה ויצאנו יחד לתקשורת, ראשי רשויות יהודים וערבים, עם גינוי נחרץ לאלימות", אומר אטלן.
רגע מחלוקת אחר היה בזמן ממשלת בנט־לפיד, כשפורסמה תוכנית להקמת תשעה יישובים חדשים בנגב, רובם בנגב המזרחי. ניסן בן־חמו, שכיהן אז כראש עיריית ערד וכיו"ר מועצת הנגב, הביע הסתייגות מהתוכנית וטען שצריכים לחזק את היישובים הקיימים. לעומתו, ראש מועצת רמת־הנגב ערן דורון בירך על התוכנית. "המחלוקת הזאת לא יושבת רק על המתח של יישובים חדשים מול ותיקים, אלא גם על המתח שבין העירוני לכפרי", אומר אטלן. "אחד הדברים שהצלחנו לעשות הוא לגבש אג'נדה ברורה שאומרת שהעתיד של הנגב הוא קודם כול בחיזוק הערים. בלי להפחית בתרומת המרחב הכפרי לתיירות ולאיכות החיים, המרחב הזה לא יכול למלא את הצרכים הדמוגרפיים של ישראל".
המלחמה שפרצה בשבעה באוקטובר חידדה צרכים שונים בין הנגב המערבי למזרחי. מאז הבחירות המקומיות האחרונות לא מונה יו"ר חדש למועצת הנגב במקום ראש עיריית ערד היוצא ניסן בן־חמו. גם פרישתו של אטלן אחרי עשור מוסיפה חוסר ודאות באשר לעתידה של המועצה. מאידך גיסא, הצמיחה הדמוגרפית בנגב וריבוי האתגרים שבו מחייבים את המשך שיתוף הפעולה בין הרשויות. הסלוגן שנבחר להוביל את מועצת הנגב בעת הקמתה היה: "טוב לנגב. מצוין לישראל". הוא רלוונטי היום לא פחות מאשר לפני עשור.
