התמונות שמשודרות בימים האחרונים מקליפורניה הן בלתי נתפסות. שכונות מפורסמות ובתי ראווה מפוארים מאוכלים על ידי שריפות ענק, והעשן הסמיך מכסה את שמי לוס־אנג'לס כמו שמיכה אפורה. בתים שעד לפני ימים ספורים היו סמל לחלום הוליוודי הפכו לאפר, וילות מפוארות בשווי מיליוני דולרים נעלמו כלא היו, ותושבים, בהם שחקנים וידוענים, נמלטים מבתיהם כשהם לוקחים איתם רק את החפצים החיוניים ביותר.
זהו כנראה אסון הטבע הקשה ביותר שפקד את לוס־אנג'לס, והוא עדיין לא הסתיים. הנתונים קשים: מאות אלפי דונמים עולים באש, יותר מ־12 אלף מבנים נהרסו, כמעט 100 אלף תושבים פונו מבתיהם, ו־25 בני אדם לפחות קיפחו את חייהם. הנזק הכלכלי, שכבר עתה נאמד בעשרות מיליארדי דולרים, צפוי לגדול. המספר הגבוה של מבנים הרוסים הופך את האירוע הזה לאחד ההרסניים ביותר בהיסטוריה של ארצות הברית.
הטרגדיה האנושית והכלכלית המיידית, חושפת גם כשלים בניהול מדינת הענק, ומאבקים פוליטיים בין הדמוקרטים ולרפובליקנים בשאלה הבוערת: האם היה ניתן למנוע את השריפות או לצמצם אותן. הדמוקרטים מאשימים את משבר האקלים, שהופך את השריפות לתכופות וחזקות יותר. הרפובליקנים מאשימים את המדיניות של הממשל הפרוגרסיבי של קליפורניה, ובעיקר את המושל גאווין ניוסום. טראמפ האשים את ניוסום בכך שלא קידם מדיניות שהיתה מביאה מים נקיים לקליפורניה. ניוסום והדמוקרטים האשימו את טראמפ בהפצת פייק ניוז. אחרים מאשימים את קליפורניה בניהול מדיניות סביבתית שמנעה דילול יערות ושריפות מבוקרות, פעולות שהיו יכולות למנוע או להאט שריפות ענק מהסוג שקליפורניה חווה כעת.
על כל אלה נוסף משבר ביטוחי, שהועצם על ידי רגולציה ממשלתית. חברות הביטוח הגדולות נוטשות בשנים האחרונות את קליפורניה בזו אחר זו, לא רק בגלל תדירות גבוהה של אסונות הטבע במדינה, שמתאפיינת לא רק בשריפות ענק אלא גם ברעידות אדמה, אלא גם בשל רגולציה מכבידה שהפכה את הפעילות בענף ללא כדאית. חברות ביטוח יסכימו עקרונית לבטח אסון מהסוג הזה, בהינתן תשלום גבוה דיו שמכסה מבחינתן את הסיכון. אלא שהממשל המקומי החליט להיאבק במחירים הגבוהים של פוליסות הביטוח, והטיל פיקוח על גובה הפרמיות שמותר להן לגבות. חברות הביטוח שלא יכלו לתמחר את הסיכון הגבוה בחרו לעזוב את המדינה, והתוצאה הייתה אלפי משקי בית שנותרו ללא הגנה ביטוחית. כעת הם נדרשים לשקם את חייהם מאפס, ללא סיוע.
הביקורת הרפובליקנית מתחדדת עוד יותר סביב סוגיית מערך הכבאות של לוס־אנג'לס, ששריפות הענק תפסו אותו ללא מים בברזים, במובן המילולי. ברשתות החברתיות מאשימים את הממשל הפרוגרסיבי במיקוד מוגזם במדיניות של גיוון, הכלה ושוויון מגדרי, במקום בשיפור תשתיות בסיסיות. בחלק מברזי הכיבוי של לוס־אנג'לס לא היו מים כלל, ובאזורים מסוימים האש התפשטה ללא מעצורים. כל זה הפך את האסון הכבד למעין משל על מדיניות פרוגרסיבית כושלת.
הדמוקרטים מאשימים את משבר האקלים, והרפובליקנים מאשימים את המדיניות של הממשל הפרוגרסיבי של קליפורניה
עוד לפני השריפות, קליפורניה החלה לאבד ממעמדה הבכיר ככלכלה החמישית בגודלה בעולם. בשנים האחרונות תושבים ועסקים עוזבים את המדינה, כולל את עיר החלומות ההוליוודית ואת עמק הסיליקון שהפך למרכז עולמי של טכנולוגיה מתקדמת. יוקר המחיה משפיע גם על קליפורניה, שמחירי הדיור בה הם מהגבוהים בארצות הברית, פי שניים מהממוצע. בשנים האחרונות חוותה קליפורניה הגירה שלילית בגלל התייקרות התשתיות והמחיה. המיסים הגבוהים מבריחים ממנה עסקים וחברות הייטק גדולות, בהן החברות של אילון מאסק, כולל טסלה, שהועתקו החוצה מקליפורניה. גם ענקית הנפט שברון העתיקה את מטה החברה שלה. המרוויחה היא טקסס, שמיישמת רגולציה מקילה מאוד על עסקים ומיסוי נמוך, ומושכת אליה את נוטשי קליפורניה. ההכנסות הגבוהות ממיסים עוברות איתם מקליפורניה לטקסס.
למרות כל זאת, המציאות תכפה כנראה על וושינגטון להושיט יד לשיקום קליפורניה, גם תחת ממשל טראמפ שנכנס בשבוע הבא לבית הלבן. למרות שורה של הצהרות ואיומים שנשמעו השבוע על התניות לסיוע לשיקום קליפורניה, גם הממשל הרפובליקני יאשר כנראה כספים גדולים לשיקום העיר מסיבות פרגמטיות. הסיבה המרכזית היא אולימפיאדת 2028, שאמורה להתקיים בלוס־אנג'לס ולהציב את העיר במרכז תשומת הלב העולמית. המשחקים האולימפיים, שצפויים למשוך מיליוני מבקרים ולהיות משודרים למיליארדי צופים ברחבי העולם, הם הזדמנות להציג את עוצמתה של אמריקה. גם אם ממשל טראמפ לא יראה בעין יפה סיוע למדינה דמוקרטית שבראשה עומד גאווין ניוסום, שנחשב מועמד דמוקרטי מוביל לנשיאות ב־2028, הוא לא יוכל להרשות לעצמו שהמשחקים יתקיימו בעיר משותקת ופגועה. כל זה מבטיח שגם אם לא מהסיבות הנכונות, תקציבי ענק פדרליים יוזרמו לשיקום התשתיות והמרחב העירוני של לוס־אנג'לס.
