לאחר הסיור שערכנו בשבוע שעבר בהונגריה בעקבות סיפורו המשפחתי של אדיר מילר בסרט "הטבעת", נמשיך כעת לפולין, שם נצטרף לסיור מורשת בחסות השחקן ג'סי אייזנברג שכתב, ביים ומככב בסרט החדש "כאב אמיתי". רק אל תצפו הפעם לציונות מתפרצת, ואפילו לא ללחיצה על הזווית היהודית. כאב אמיתי הוא סרט הרבה יותר אוניברסלי, שבמקרה נוצר בידי אחד משלנו.
אייזנברג מגלם את דייויד קפלן, שיוצא עם בן דודו בנג'י קפלן (קירן קאלקין) למסע בפולין בעקבות מותה של סבתם דורי ששרדה את המחנות. השניים נרשמים לקבוצה קטנה ואקלקטית הכוללת בין השאר גרושה יהודייה, אפריקני ניצול רצח העם ברואנדה שהתגייר ומדריך בריטי גוי עם משיכה לנושא השואה. כך, בין סיורים בעיירות ובגטאות, שהות בבתי מלון ומסעדות ולבסוף ביקור במחנה ההשמדה מיידנק, עולים לדיון נושאים שונים הקשורים בכאבים ובקשיים של כולנו. בניגוד לעשייה של מילר, אייזנברג אינו מגולל כאן סיפור ביוגרפי ואין לו איזה מסר מהדהד וחשוב להשמיע. "כאב אמיתי" מתפקד יותר כמסה מהורהרת על החיים המודרניים שמקבלת זווית לא שגרתית בזכות הרקע ההיסטורי הטראומטי שכנגדו היא מונחת. ליבה של הדרמה הקומית החמוצה־מתוקה הזו נמצא בדינמיקה שבין שני הגיבורים. דייויד הוא בן דמותו הקלאסי של אייזנברג, שכבר ראינו באינספור סרטים. יהודי נוירוטי ונבוך שמנסה ללכת בתלם. לעומתו בנג'י, בגילומו הווירטואוזי של קאלקין המצוין, הוא רוח חופשייה וחסרת מורא. יש לו ביטחון עצמי מופרז לצאת נגד המוסכמות, ובזכות הכריזמה שלו הוא אף מצליח לסחוף אחריו את סביבתו. אלא שמתחת לחזות המגניבה נמצא כאב גדול, וככל שהסרט מתקדם מתקלפות מעליו השכבות ואנו נחשפים לאדם שבוודאי מתמודד עם מצוקה ואולי גם עם מחלה נפשית.
דמותו של בנג'י היא הכלי בידיו של אייזנברג כבמאי לקרוא תגר על הכללים ולהציף נושאים, שאלות והערות שאדם מן השורה לא היה מעז לבטא בקול רם. לבנג'י אין שום בעיה לביים צילום היתולי על אנדרטה לזכר גיבורי מרד ורשה, למחות בלהט על הבחירה לנסוע דווקא במחלקה הראשונה ברכבת בפולין ולהעיר למדריך הבריטי המנומס ששטף העובדות שהוא יודע לדקלם ברהיטות הוא קר, מנוכר וחסר אנושיות. אבל יותר מכך, האקסצנטריות של בנג'י דוחקת גם את האנשים שסביבו לקצה ומוציאה מהם אמיתות שאולי היו מעדיפים לשמור בבטן. הבולטת מתוכם צפה במונולוג אמוציונלי של דייויד שמתחיל בתיאור הרגשות האמביוולנטיים שהוא חש כלפי בן דודו האבוד והעצוב, ומסיים במה שהוא הגרעין הרעיוני שסביבו חג כל הסרט: קשיי ההתמודדות של הדור השלישי, זה שקיבל את העולם על מגש של כסף בזכות הקרבתם הבלתי נתפסת של אבותיו, עם הכאבים והעצב הטריוויאליים של חייו. עם תקציב זעום של שלושה מיליון דולרים, זמן ריצה של 80 דקות בלבד, קמצוץ דרמה והרבה יותר שאלות מאשר תשובות, "כאב אמיתי" הוא סרט קטן עם לב רחב שיותיר אתכם עם לא מעט מחשבות בצאתכם מהאולם.
כאב אמיתי ארה"ב 2024, בימוי: ג'סי אייזנברג 90 ד'
נעבעך
אוהבים את הפרסונה הקולנועית של אייזנברג? הנה כמה המלצות פחות שגרתיות לפגוש בה:
ויוואריום (2019): מותחן מד"ב סוריאליסטי שבו זוג מגיע לפרוור חדש בחיפוש אחר בית, ועד מהרה מוצא עצמו לכוד במבוך אורבני ביזארי עם חוקים משלו.
אמנות ההגנה העצמית (2019): בקומדיה השחורה המפתיעה הזו, אייזנברג הוא קייסי הרכרוכי. לאחר שהותקף הוא מצטרף לקורס קראטה שמוציא ממנו צד אפל ואלים.
פליישמן בצרות (2022): נכון, מדובר בסדרה ולא בסרט. אבל אנצל כל הזדמנות להמליץ על שמונת הפרקים הנהדרים של הדרמה החכמה והשנונה הזו, שבה אייזנברג מגלם גרוש טרי יהודי אבוד.
