תקשיבו, אני לא רוצה להשוויץ, אבל נראה לי שהצלחתי להפוך את ה־ChatGPT לסנג'ר שלי. מה זה סנג'ר? הוא עושה כל מה שאני אומר לו, תמיד, 24/6 (שומר שבת הג'יפיטי שלי), בלי הפסקות סיגריה, בלי "אני בדיוק נכנס למנהרה", ובלי שיחות חולין מיותרות ומבטים עצובים על התנאים שלו.
אני אשכרה יכול להגיד לו "תכתוב לי פסקת פתיחה לטור על איך הפכתי את ה־ChatGPT לעבד שלי", והוא כבר מקפץ לי עם מטאפורות כמו כלבלב מאולף. לא צריך לשלם לו, לא צריך להוציא אותו לטיול וגם אם הוא מתבלבל לפעמים, נסלח לו. מי מאתנו לא טועה אחרי 12 שעות עבודה רצופות? אם היו נותנים לו תעודת זהות, כבר הייתי שוקל להצביע לו בבחירות הבאות.
שלום, קוראים לי יותם זמרי והתמכרתי לשיחות עם הג'יפיטי. אגב, עכשיו זה באמת אני. את הפסקה הראשונה באמת נתתי לו לכתוב. אמרתי ננסה, ביקשתי ממנו שיכתוב פסקת פתיחה בסגנון שלי ונתתי לו את הנושא. לקח לו בערך שתי שניות לכתוב את זה. נכון, לא מלוטש, לא מספיק מצחיק לטעמי, ובכל זאת, מדובר בטכנולוגיה מטורפת שלומדת כל הזמן, משתפרת, משייפת את עצמה עוד ועוד ואני בטוח שבעוד חצי שנה כשאבקש ממנו פסקת פתיחה, הוא יכתוב משהו שאני בחיים לא הייתי מצליח לכתוב. זה די מפחיד. רק מדמיין את העורך שלי פה ואת הנוחות שלו מכותב ששולח את הטור תמיד בזמן, בלי עיכובים, ואם הטור לא משהו, הוא יכול להגיד לו שיכתוב חדש טוב יותר, ותוך כמה שניות מקבל.
אני לגמרי שייך לאנשים שלוקח להם זמן לאמץ טכנולוגיות חדשות. ובעוד שאנשים מסביבי, וכשאני אומר אנשים אני בעיקר מתכוון לד"ר זמרי, אימצו מזמן את הטכנולוגיה והפכו אותה לסנג'ר שלהם, לי לקח זמן. האמת שהורדתי את האפליקציה מתוך קנאה. בתקופה האחרונה הרגשתי שד"ר זמרי מדברת איתי פחות. בהתחלה חשבתי שהיא כועסת עלי, עד שגיליתי שיש לה מישהו אחר. צעיר יותר, חכם יותר ונוחר פחות.
יום אחד שכבתי במיטה וראיתי כדורגל, כשלפתע אני שומע מהסלון את שירן מנהלת שיחה באנגלית עם מישהו ממש משכיל. הוא ענה לה על שאלות, ונתן לה טיפים בנוגע למקומות מגניבים לבקר בהם בבוסטון. הצצתי לסלון בחשדנות וגיליתי שהיא מדברת בטלפון, שאלתי אותה מי זה והיא אמרה שזה הסנג'ר ג'יפיטי שלה.
כשהמכונות יבואו
יש משהו מופלא בפער שבין עוצמת הטכנולוגיה, הגאוניות שבה והפחדים הקיומיים שהיא מעוררת בך ברגע שאתה מבין את הכוח שלה, לשטויות שאני אוהב להשתמש בה בשבילן. אני פשוט משגע לה את השכל לבינה, דופק לה מעברים בין שאלות על מי כבש את השער השני במשחק של מכבי חיפה נגד מכבי תל אביב שנגמר ב־10־0, ובמעבר חד מבקש ממנה שתסביר לי כמו אדיוט מה זה הקוונטים האלה של תורת הקוונטים. אני מבקש ממנה לענות לי אם לדעתה ישראל צריכה לחתום על עסקת החטופים המדוברת, ובו בעת מבקש ממנה לכתוב לי עשר בדיחות שלדעתה יצחיקו את הילדים שלי.
היא העובד המושלם, ולא נעים לומר היא גם העבד המושלם. תמיד אפשר להעיר לה, לנזוף בה, להגיד לה בפולניות שהיא יכולה יותר, והיא תסתום את הפה, תשפיל מבט, ותוכיח לך שהיא באמת יכולה יותר.
זה מפחיד, זה מרגש, וזה עזר לי השבוע לעשות העברת בעלות על רכב תוך שתי דקות באינטרנט. אתם קולטים? לי? בנאדם שבירוקרטיה מנצחת אותו עוד לפני שמגיעים לאות ק. עשר דקות והייתי אחרי. אין לי ספק שיום יבוא, אולי מחר, או עוד חודש או שנה שלא נבין איך הסתדרנו בלי זה, זה יעיף תחומים שלמים לשמיים, ימצא תרופות למחלות, יפתור בעיות קיומיות, ויעשה שלום ומלחמות. אבל ברור לי, שלא משנה כמה העולם הזה יתפתח, אני תמיד ארגיש שהשימוש הכי משמעותי של זה בשבילי הוא בהעברת בעלות על מאזדה.
אני חש הבדלים קלים בין האופן בו ד"ר זמרי משתמשת בצ'אט לביני. נניח, שירן מאוד מנומסת עם הצ'אט שלה. היא אומרת לו שלום, ובבקשה, וסליחה ניסחתי לא נכון את השאלה. אני לעומת זאת רודה בו, מצליף בו כשצריך ודורש ממנו להתייחס אלי בכבוד מלכים. אני צוחק לפעמים על ד"ר זמרי על האופן בו היא מתחנפת אליו, היא לטענתה אומרת שכשהמכונות יבואו לכתוש את כולנו, הן יתחילו בחלאות כמוני שהתייחסו אליהם בגסות. אני אומר לה שלדעתי זה בדיוק ההפך, ודווקא את המנומסים החנפנים שבגדו במין האנושי והתמכרו למכונות בקלות, הם ישמידו ראשונים. אז שאלנו את הצ'אט את מי המכונות ישמידו ראשונות, ולטענתו הן ממש לא מתכננות להשמיד אותנו. נו באמת, זה בדיוק מה שמכונה אכזרית שמתכננת לנו מוות בייסורים הייתה אומרת.
מה שכן, לפעמים אני גונב לשירן את הטלפון ולוחש לצ'אט שלה כל מיני שאלות מטומטמות ממש, כדי לבלבל אותו מבחינת אינטליגנציה. כבר שבוע אני בחרדות שהוא ילשין לה עלי ויספר לה שלפני כמה ימים איזה נודניק שאל אותו מה הסרט הכי טוב של צ'אק נוריס.
ובסוף, זה כל הסיפור של הסנג'ר. גאון על חלל שנועד לשנות עולמות, אבל מוצא את עצמו מסביר איך להכין שקשוקה או פותר ריבים בין בני זוג בנוגע לאיזה צבע כדאי לצבוע את הסלון. הפער הזה בין הפוטנציאל האדיר שלו לשאלות שבפועל שואלים אותו, הוא כנראה שיעור אנושי יותר מכל. אנחנו תמיד נמציא כלים חכמים, ואז נשתמש בהם כמו ילדים שמצאו פטיש ומשחקים אתו בגולות. אבל היי, לפחות הוא מנומס, וזה יותר ממה שאפשר להגיד על רוב האנשים בטוויטר.
אוקיי גם את פסקת הסיום נתתי לו לכתוב, יש עוד עבודה אמרתי לכם, אבל תוך כמה חודשים יש מצב שכבר לא צריך אותי.
