ממשלות, אקדמאים, הוגי דעות ואחרים ברחבי העולם מדברים זה שנים על מאזן כוחות בינלאומי שהפך להיות רב־קוטבי. הרב־קוטביות שהולכת ומתחדדת בשני העשורים האחרונים מתאפיינת במוקדי כוח עם תכונות מגוונות – כלכליות, צבאיות ואף אידאולוגיות. ארה"ב, לדוגמה, היא קוטב כלכלי, תרבותי, צבאי וגאו־פוליטי. סין והודו הן מוקדי כוח באותו סגנון רב־תחומי כמו ארה"ב. האיחוד האירופי ומדינות הבריקס (ברזיל, רוסיה, הודו, סין ודרום אפריקה) גם הם קטבים, בעיקר כלכליים ותרבותיים, אולם משקלה של אירופה בתחום הצבאי־ביטחוני הולך ויורד זה שנים. רוסיה שומרת על הגדרתה כקוטב דרך הארסנל הגרעיני הענק שלה, בלי קשר לחלקה בבריקס.
העולם המוסלמי גם הוא קוטב, עם קהל מאמינים של קרוב ל־2 מיליארד איש. המדינות המוסלמיות של המזרח התיכון בפרט מוסיפות לסיווג הזה דרך המשאבים הטבעיים האדירים שבתחומן, אולם זהו תמיד קוטב מפולג ומשוסע בעל הבדלים אתניים, לאומיים, דתיים ואידאולוגים.
ויש קוטב נוסף שלא ממהר להודות בכך ואף לא מכיר בעצמו ככזה. מדינה שנאלצה מאז הקמתה להתמודד עם אתגרים שרק מעצמות גדולות וחזקות ביותר היו צריכות להתמודד איתם; מדינה שבנתה לעצמה יכולות ועוצמה ששימשו בסיס להתפתח לקוטב גאו־אסטרטגי בפני עצמו: מדינת ישראל.
מתוקף תפקידה כמולדת לעם שנרדף כמעט בכל מקום על פני הגלובוס במשך אלפיים שנה, בנוסף להימצאותה באזור נפיץ ומהאלימים ביותר בעולם, מדינת ישראל פיתחה יכולות אדירות שיש רק למספר מצומצם ביותר של מדינות בעולם. בין השאר היא פיתחה יכולת שיגור עצמאית לחלל, כושר קיברנטי אדיר ונדיר, ומפעל טקסטיל מפורסם במדבר. היא גם מובילה בכמה תחומי עוצמה וכושר ביצוע.
העוצמה הזאת הופעלה בעבר ומפועלת גם היום לא רק בקרבת שטחה של ישראל אלא גם במרחק רב מגבולותיה, עניין שרק מעצמות־על יכולות להרשות לעצמן ולרוב עושות זאת בהרבה פחות תעוזה ויצירתיות. מבצעי מודיעין חובקי עולם, מבצעים מיוחדים ומורכבים עמוק בשטח האויב, ותקיפות צבאיות רב־ממדיות ורחבות היקף הם לחם חוקה של מדינת ישראל. אלו דברים שמדינות בגודלה האנושי והגאוגרפי לא יכולות אפילו לחלום עליהם.
צילום: איי.אף.פי
אחרי האירוע משנה המציאות של הפלישה הברברית למדינת ישראל ב־7 באוקטובר, ואחרי 76 שנים של התנהלות בפועל כקוטב אסטרטגי, באה העת שהמדינה העברית תתייחס לעצמה רשמית כאל קוטב, בעיקר נוכח הסכמי אברהם. מדינות המפרץ הערבי, ובראשן ערב הסעודית, מצפות שכחלק מהיחסים הרשמיים והלא רשמיים שלהן עם ישראל, היא תשמש עוגן ומגן של האינטרסים המשותפים הפאן־אזוריים שלהם ושלה מאגן הים התיכון ועד להודו, אזור שכולל אינטרסים הקשורים בביטחון, כלכלה, לוגיסטיקה, אנרגיה ועוד.
בעבר ביטאה ישראל את כוחה והשפעתה בהקשר של אינטרסים לאומיים מיידיים בלבד. היום יש לה מסגרת אזורית. כפי שהבטיח ראש הממשלה נתניהו אחרי הטבח, ישראל משנה דרמטית את סדר הכוחות במזרח התיכון כולו. האינטרסים הקשורים בכך משותפים לנו ולגוש הסוני המתון באופן עמוק ומקיף, שלא התקיים לפני כן בתולדותינו ובתולדות האזור.
אחרי יותר משני עשורים של ניקוז דם ודמים במזרח התיכון, ארה"ב – הקוטב שהמדינות הסוניות המתונות נהגו לפנות אליו – מבקשת להיות מעורבת פחות באזור, ולתעדף אינטרסים חיוניים שלה באזורים אחרים כמו אירופה ומזרח אסיה. כתוצאה מכך, ונוכח התנהלות אמריקנית קודמת שחיזקה את איראן ואת האחים המוסלמים, ארה"ב לא נתפסת כבר כצור מבטחים בלתי מעורער בעיני המדינות הסוניות המתונות.
הנשיא לשעבר ולעתיד דונלד טראמפ שינה חלקית וזמנית את התפיסה הזאת בחיסולו של קאסם סולימאני, אבל טראמפ גם הפגין חוסר מעש אחרי ההתקפה המיוחסת לאיראן על מתקני הנפט הסעודיים ב־2019. לכן יותר מדינות באזורנו רואות בישראל מקור כוח ויציבות, מעצמה שמקרינה את עוצמתה בכל האזור, ולכן משמשת קוטב גאו־אסטרטגי.
תפקידה של ישראל כקוטב ישתקף בבניית הכוח הצבאי העתידי שלה. ישראל עמדה במלחמה חסרת תקדים בקנה מידה עולמי, והביאה לידי ביטוי את היכולות שלה ואת תפקידה הגאו־אסטרטגי. שבע זירות, לחימה ממושכת ביותר, כוח אש אדיר ומתמיד, הקרנת כוח למרחקים, התגברות על טכנולוגיות וכלים מתקדמים של אויבים מגוונים – כל אלה דורשים יכולות שמשרתות את תפקידה של ישראל כקוטב בעולם רב־קוטבי.
השאיפות הנאו־עות'מאניות של הנשיא ארדואן מדגישות את תפקידה של ישראל כמשענת אזורית, בין השאר בעיני יוון וקפריסין – מדינות שרואות בירושלים שותף אסטרטגי חיוני. מדינת ישראל היא הגורם המוביל והחזק ביותר בברית האיתנה בין שלושת המדינות, ברית שיכולה להתחבר מעשית ורעיונית לברית המתחזקת עם מדינות הסכמי אברהם ובעתיד ערב הסעודית. קוטב עברי קיים כבר מזמן, הגיע העת שמדינת ישראל תתייחס לעצמה כך באופן רשמי.
אילן פומרנץ הוא יזם ואיש נדל"ן ומלונאות, חבר בפורום הישראלי למנהיגות, ופועל לקידום מדינת ישראל בעולם ובפרט בקרב נוצרים אוהבי ישראל
