1 בעוד פחות משבוע תצטרך להתכנס הוועדה לבחירת שופטים לצורך בחירת נשיא בית המשפט העליון הבא. בעקבות חשיפתו של העיתונאי נטעאל בנדל ב"ידיעות האחרונות" אודות התנהלותו הבעייתית מאוד של הנשיא המיועד, השופט יצחק עמית, ביקש כזכור השר לוין לדחות את הבחירה, במטרה לאפשר את בירור הטענות לעומק. שופטי ההרכב שדן בעתירות לבחירת נשיא העליון אמנם לא דחו לחלוטין את דרישת לוין, אך האמת היא שהם גם לא קיבלו אותה. המענה אותו הם נתנו לדרישה שהציב של המשפטים, לא באמת יאפשר לבדוק לעומק את החשדות ולהסיר את העננה מעל בחירת השופט עמית.
כזכור, שופטי ההרכב, יעל וילנר, עופר גרוסקופף ואלכס שטיין, העניקו לשר לוין, יו"ר הוועדה, עשרה ימים נוספים לשם בחירת נשיא ביהמ"ש העליון הבא. בהחלטתם ציינו השופטים, "אחרי שהעמדנו לנגד עינינו את חשיבות מראית פני-הדברים, מצאנו לנכון לאפשר לשר המשפטים שהות תחומה על-מנת להביא בפני הוועדה את החומר הנוסף הרלוונטי לדעתו, אשר לא עמד בפניה עד כה". אלא שממש כפי שציינו השלושה, הפתרון של דחייה בעשרה ימים הוא לא יותר מאשר דאגה ל"מראית פני-הדברים". דחייה כזו, בלי שלצידה נפתחת חקירת משטרה רצינית שתברר האם השופט עמית באמת היה נתון בניגוד עניינים ופעל בניגוד לחוק ולכללי האתיקה, היא חסרת משמעות. הן ליועמ"שית משרד המשפטים המשמשת גם כיועצת משפטית לוועדה והן לוועדה עצמה, אין את הכלים הדרושים על מנת לברר ברצינות את הטענות נגד השופט עמית.
2. אכן, פרסומו של נטעאל בנדל כשהוא לעצמו אולי איננו דרמטי כל כך. אולם, בעקבות הפרסום ומה שנחשף בעקבותיו הוגשה מטעם ארגון 'לביא' למשטרה וליועצת המשפטית לממשלה תלונה חמורה מאוד. מהתלונה עולה האפשרות שהשופט עמית פעל בניגוד עניינים חמור כאשר עסק בתיקים משפטיים שיש להם נגיעה ישירה לאינטרסים כלכליים אישיים שלו.
כזכור, בכתבתו של בנדל נחשף כי השופט עמית מחזיק, בשותפות עם אחיו, רו"ח דב גולדפריינד, נכסים ברח' אילת בת"א, אותם קיבלו האחים מהוריהם. בשנת 2015 חתם השופט עמית על הסכם קומבינציה לפינוי-בינוי בנוגע לנכסים אלה, וכשבועיים לאחר מכן הוגשה בקשה להכרה במתחם כ"מתחם לפינוי בינוי במסלול מיסוי". חרף האינטרס הכלכלי שהיה לו בנושא ישב השופט עמית בדין בשתי עתירות שהפסיקה בהן עשויה הייתה להשפיע על זכויותיו הכלכליות. בג"ץ 8958/21 העוסק בקביעת תקן שמאי לפרויקטי התחדשות עירונית ובג"ץ 5989/22 העוסק בפטור מהיטל השבחה ביחס למתחמי התחדשות עירונית.
בארגון לביא ציינו כי בבג"ץ 8958/21 ("עתירת התקן השמאי") התגלה לכאורה דפוס חמור במיוחד: בדצמבר 2021 הוגשה עתירה שעסקה בקביעת התמורה שיקבלו בעלי דירות בעסקאות פינוי-בינוי. העתירה דנה באופן מפורש גם בהשפעה על התמורה בעסקאות קומבינציה – כדוגמת זו שעליה חתם השופט עמית עצמו בשנת 2015. על אף זאת ישב השופט עמית בדין פעמיים (מרץ 2023 ופברואר 2024) והוביל החלטות מהותיות בתיק. רק בספטמבר 2024, לאחר שנתיים וחצי, פסל השופט את עצמו בטענה שאחד מעורכי הדין המייצגים את הצדדים לעתירה שייך למשרד הנמצא ברשימת המניעויות שלו. זאת לאחר ששנה קודם לכן הוא נתן גילוי נאות על קשריו עם אותו משרד עורכי דין, אך לאור אי התנגדות הצדדים המשיך לעסוק בתיק. כאשר נדרש השופט עמית להסביר את הפסילה המאוחרת, ומה השתנה בין ההחלטה לשבת בדין והפסילה העצמית, טען השופט כי "קרובת משפחה מדרגה ראשונה" רכשה נכס שעשוי להיות מושפע מההחלטות. אולם, בעקבות הפרסום ב"ידיעות" מתברר שמלכתחילה היה לשופט עמית עצמו נכס שעשוי להיות מושפע מהחלטות בית המשפט – עובדה שהיה עליו לגלות מראש וכן לפסול עצמו מידית מלדון בתיק.
בעתירת הפטור מהיטל השבחה (בג"ץ 5989/22), השופט עמית נתן דעת מיעוט שביקשה להרחיב את סמכות השרים להעניק פטורים מהיטל השבחה – החלטה שעשויה להיטיב כלכלית עם בעלי נכסים במתחמי פינוי-בינוי, כולל השופט עצמו. על פי התלונה, התנהלות זו מקימה חשד כבד לעבירת מרמה והפרת אמונים לפי סעיף 284 לחוק העונשין. בארגון לביא אף מזכירים את פסיקתו העדכנית של בית המשפט העליון לפיה חזרה שיטתית על פעולות פסולות מצד עובד ציבור יכולה להצטבר לכדי עבירה פלילית, גם אם כל פעולה בנפרד אינה מגיעה לרף הפלילי.
3. האם הטענות הללו רציניות, או שמא מדובר בהיטפלות מכוערת לשופט ישר דרך ונקי כפיים? האמת היא שקשה לדעת. בירור מעמיק של הנושא יכולה לעשות רק המשטרה. חקירת משטרה רצינית היא הדרך היחידה לברר מה ידע השופט בכל שלב? מה מידת הנגיעה של כל אחד מהתיקים לאינטרסים הכלכליים שלו? והאם התשובות אותן נתן השופט עמית הן לתחקיריהם של נטעאל בנדל וקלמן ליבסקינד והן לתלונת ארגון לביא מספקות, או שמא באמת ישנו חשד ממשי לפלילים בהתנהלותו. חברי הוועדה לבחירת שופטים, ואפילו היועמ"שית למשרד לאה רקובר, אינם יכולים לעמת את כבודו עם התמיהות הלא פשוטות שמעלות תגובותיו. יתכן כמובן שהשופט עמית צח כשלג, ובמעשיו לא נפל כל רבב, אך בלי חקירת משטרה רצינית לעולם לא נדע זאת בוודאות. דא עקא שהיועצת המשפטית לממשלה ופרקליט המדינה מיהרו לאמץ את עמדת ראש אח"מ ולמנוע בירור מעמיק של הטענות נגד השופט. התוצאה היא שהטענות נגד כבודו ימשיכו לרחף בחלל האוויר ולהעיב על בחירתו הצפויה לנשיא בית המשפט העליון בעוד 6 ימים בדיוק.
בוועדה לבחירת שופטים ישנו כידוע רוב אוטומטי לבחירתו של עמית. בלי חקירה – בחירת השופט עמית לנשיא תהיה לעד בחירה תחת עננה. הציבור הישראלי לעולם לא ידע אם מדובר בהיטפלות לשופט ישר דרך ונקי כפיים, או שלראשות מערכת המשפט הישראלית נבחר לראשונה, בחסות צו בג"ץ, שופט מושחת שלא ראוי לכהן בכהונה הרמה.
