שעות אחרי הודעתו של הרמטכ"ל רא"ל הרצי הלוי כי יפסיק לכהן בתפקידו ב-6 במרץ בעקבות כשלי השבעה באוקטובר, שר הביטחון ישראל כ"ץ אמר כי יתחיל לראיין מועמדים לתפקיד הרמטכ"ל הבא של צה"ל כבר במהלך הימים הקרובים.
"יש חשיבות עליונה לבחור את המועמד המתאים ביותר להוביל את צה"ל בתקופה מאתגרת זאת ובכוונתי לקיים הליך מסודר ומהיר לבחירת המועמד לתפקיד הרמטכ"ל הבא", אמר השר כ"ץ, והבהיר: "צה"ל הוא צבא העם ובידו מופקדת האחריות העליונה לשמירת חיי החיילים וההגנה על מדינת ישראל, ואבחר במועמד הטוב ביותר למילוי המשימה".
אז מי צפוי להיכנס ללשכת הרמטכ"ל בקומה ה-14 של בניין המטכ"ל בקריה בעוד חודש וחצי בדיוק? ישנם ארבעה מועמדים שצריך לקחת בחשבון. לכל אחד מהם יש רזומה עשיר – התחנות שעבר במהלך שירותו הצבאי, גורמים שהופכים אותו ראוי למינוי, וכאלה שפוגעים בסיכוייו. הסדר שבו הם מופיעים הוא אקראי ולא לפי הסיכוי שלהם להתמנות לרמטכ"ל ה-24 של מדינת ישראל.
אייל זמיר
רזומה: מנכ"ל משרד הביטחון כיום ואלוף בדימוס. כיהן כסגן הרמטכ"ל תחת אביב כוכבי, מפקד פיקוד דרום, המזכיר הצבאי של ראש הממשלה נתניהו, מפקד אוגדה 36, מפקד קורס מפקדי פלוגות ומפקדי גדודים ומפקד חטיבה 7. בן 59, אם יתמנה יהיה הרמטכ"ל המבוגר אי פעם.
למה כן?
יש לו ניסיון מבצעי עשיר: זמיר היה המזכיר הצבאי של נתניהו והיחסים ביניהם טובים ופחות חשדניים ממה שהיו לנתניהו עם הלוי. יחסיו עם נתניהו עונים על הצורך של המערכת לאמון ולשקט. בזמן שירותו כמזכיר הצבאי זמיר נחשף לשדה הפוליטי, וטוב שדבר כזה יקרה לפני הגעה ללשכת הרמטכ"ל. בנוסף, הוא גדל בחיל שריון – מעולם לא היה רמטכ"ל שהחל את דרכו הצבאית בשיריון, ונראה שכדאי לעשות הפסקה ממינוי קצינים שמגיעים עם כומתה אדומה וצמחו באותו בית מדרש.
התפקיד הנוכחי במשרד הביטחון העניק לו לא מעט הבנה ויכולות שיהיו נחוצות לו כרמטכ"ל, וכבר יש למסלול כזה תקדים בדמותו של גבי אשכנזי, שמונה למחליפו של דן חלוץ אחרי שכבר פרש מצה"ל ושימש במשך חצי שנה כמנכ"ל משרד הביטחון. זמיר קידם במשרד הביטחון לא מעט תהליכים משמעותיים, כולל ביסוס התעשייה המקומית בשעת המלחמה. יש לו תפיסה מעמיקה ומבוססת לגבי הסוגיה האיראנית והמלחמה הרב-זירתית.
למה לא?
הוא היה מפקד פיקוד דרום כשהחלו העימותים בגבול רצועת עזה, ובתקופתו שם, אחרי צוק איתן, החלו להיבנות הגדר והמכשול התת קרקעי נגד מנהרות, אלו שכשלו כל כך ב-7 באוקטובר. אז גם החל תהליך בניין הכוח של חמאס לקראת המלחמה הנוכחית. גם אם אין לו חלק ישיר או אשמה באסון, יש לו נגיעה שמעלה מספיק סימני שאלה, וכ"ץ ונתניהו אולי ירצו להימנע ממינוי זה.
הערכה: זמיר הוא המועמד שהכי קרוב לתפקיד הרמטכ"ל ה-24. נתניהו וכ"ץ בעד, ואם לא יהיה שינוי דרמטי, הוא יגיע לשם.
אורי גורדין
רזומה: מפקד פיקוד צפון הנוכחי, היה מפקד פיקוד העורף, ראש מטה זרוע היבשה, מפקד אוגדה 98, מח"ט הנח"ל ו-55. פיקד על סיירת מטכ"ל שבה גדל. בוגר תכנית קרן וקסנר.
למה כן?
ניסיון מבצעי עשיר מאוד, יצירתי, ידוע כהתקפי מאוד שדוחף לתגובות משמעותיות וקשות. פיקודו על המערכה בצפון, מתחילת המלחמה בהגנה ועד התמרון בדרום לבנון, נחשב להצלחה בשל שינוי המצב והיחס אל מול חיזבאללה. נחשב לנעים, קשוב ולא מתנשא – די נדיר בקרב חלק מנושאי דרגות האלוף. למרות שעשה רק שני תפקידי אלוף, יש לו מספיק ניסיון כדי להמשיך ישירות ללשכת הרמטכ"ל בלי לשמש קודם בתפקיד סגן הרמטכ"ל, כפי שנהוג.
למה לא?
חסר לו עוד תפקיד אלוף כנהוג לרמטכ"ל. האזורים בהם גדל (סיירת מטכ"ל וחטיבת הצנחנים על גווניה) בדומה לרמטכ"ל היוצא הרצי הלוי, מורידים לו נקודות בשל האווירה והאקלים הנוכחי, ואולי יש בכך היגיון מסוים – שבעה מ-10 הרמטכ"לים שכיהנו ב-40 השנים האחרונות היו עם כומתה אדומה בכתף, ונראה שכדאי להתחיל לגוון ולשנות את הסגנון שהביאנו עד הלום.
הערכה: ימונה לסגן הרמטכ"ל במקום ברעם, יצבור ניסיון, ובעוד 3 או 4 שנים ייכנס ללשכת הרמטכ"ל.
אמיר ברעם
רזומה: סגן הרמטכ"ל בשנתיים האחרונות, ביקש לסיים את תפקידו בחודש הבא. קודם לכן שירת כמפקד פיקוד הצפון, מפקד המכללות הצבאיות, מפקד הגיס הצפוני, מפקד עוצבת הגליל, מפקד אוגדה 98, מפקד חטיבת הצנחנים ומפקד יחידת מגלן. בוגר קרן וקסנר.
למה כן?
התקפי, נועז, יצירתי מאוד, גם כשהגיע לדרגות הגבוהות. בעל ניסיון מבצעי עשיר בקרבות ובמבצעים רבים. משמש בתפקיד אלוף שלישי וראוי להיות הרמטכ"ל הבא. ענייני, עסק בנושאי כוח אדם כמו שילוב חרדים בצה"ל ומכיר אוכלוסיות שונות – יתרון שלא לכל המועמדים יש.
למה לא?
סגן הרמטכ"ל ב-7 באוקטובר. זה אמור להספיק. בנוסף, היה חבר במטכ"ל בשבע השנים האחרונות, ולא מעט מהביקורת הציבורית המופנית כלפי דור האלופים האחרון, פונה גם אליו, בעיקר על התפיסות והקונספציה שפשתה. בדומה לגורדין, גם הוא יוצא חטיבת הצנחנים ויש תחושת מיצוי בציבור מהקצינים הבכירים יוצאי החטיבה.
הערכה: לא ימונה לרמטכ"ל ויפרוש מצה"ל.
תמיר ידעי
רזומה: מפקד זרוע היבשה עד לפני כחודש, מאז נמצא בחופשה. גדל בחטיבת גולני, ובתפקידיו האחרונים במטכ"ל שימש גם כמפקד פיקוד המרכז ופיקוד העורף. קודם לכן היה מפקד המרכז לאימוני מפקדות, מפקד אוגדת איו"ש, ראש חטיבת תורה והדרכה באמ"ץ, מפקד אוגדת אדום, מפקד חטיבת גולני ומפקד יחידת אגוז. בוגר תכנית קרן וקסנר.
למה כן?
קודם כול, עומד בכל התנאים הדרושים מרמטכ"ל: שלושה תפקידי אלוף, האחרון שבהם מקביל בחשיבותו לסגן הרמטכ"ל. בעל ניסיון רב, נכח כמעט בכל מבצע, מערכה או מלחמה שהייתה בצה"ל בשלושת העשורים האחרונים – מהלחימה ברצועת הביטחון, יהודה ושומרון (שם נפצע בהיתקלות), חומת מגן, מלחמת לבנון השנייה כמח"ט גולני, הפיגוע בכביש 10 כשהיה מפקד עוצבת אדום ומבצע "שובו אחים" בתקופתו כמאו"ג איו"ש. בנוסף, הוא מעורה מאוד בנקודות החיבור והחיכוך בין צה"ל לציבור – הן כמפקד החטיבה החומה וחידוש מירוץ גולני, וכן ניהול אופרציית הקורונה כמפקד פיקוד העורף. ידוע כמחובר לשטח, לא מורם מעם, נגיש וללא גינוני כבוד מיותרים. מינוי שלו לרמטכ"לות, יכול להוות צעד ראשון בשיקום יחסי אמון הציבור מול צה"ל.
למה לא?
חבר פורום מטכ"ל בשבע השנים האחרונות – לא ברור מה חלקו בקונספציה. בנוסף, זרוע היבשה התנהלה בצורה לקויה בלא מעט פרמטרים במלחמה – מתחזוקת הכלים, החימוש והציוד החסרים, המוכנות של הכוחות למתווי לחימה שונים כמו תת הקרקע ובניין הכוח שלקה בחסר, בדגש על מערך הגנת הגבולות ויכולות ההנדסה.
הערכה: לא מופרך שהמינוי לרמטכ"ל יקרה, ואחרי שבעה עשורים נזכה לראות את חלומו של בן גוריון לרמטכ"ל תימני מתגשם.
