מיומה הראשון של המלחמה דגלה מערכת הביטחון בשיטת "כיסוח הדשא" בכל הנוגע להתמודדות עם הטרור ביהודה ושומרון. היו לכך שתי סיבות: הראשונה היא ההגדרה של אחת ממטרות המלחמה – לשמור על יו"ש כזירה משנית, נוכח הלחימה העזה בדרום ובצפון. הסיבה השנייה היא שהשיטה הזו פשוט הספיקה, ואם זה עובד אין סיבה לשנות. בימים האחרונים השתנו שני הדברים: תשומת הלב מופנית כעת ליהודה ושומרון עם יישום הפסקות האש בחזיתות האחרות, ואותו כיסוח הפסיק לעבוד.
בתחילת השבוע שעבר נהרג רס"ל (במיל') אביתר בן־יהודה, לוחם בגדוד 8211, ממטען עוצמתי שהופעל לעבר סיור בכפר טמון שבבקעה; מפקד הגדוד נפצע קשה. האירוע הזה מצטרף לפיגוע הקשה לפני שלושה שבועות בפונדוק שליד קדומים, שבו נרצחו שלושה ישראלים. התושבים חשים שלמרות העבודה הקשה של צה"ל וכוחות הביטחון באזור, ארגוני הטרור מתחילים להרים את ראשם בעידוד איראן. בהנהגת ההתיישבות התחילו ללחוץ על הצבא ולדרוש פעולה אגרסיבית יותר.
ביום שלישי בשבוע שעבר הכריז צה"ל על פתיחתו של מבצע "חומת ברזל". ברוח השם הזה, אכן לא ברור מה נראה כאן יותר – השראה ממבצע חומת מגן ב־2002, שחותמו ניכר עד היום ביהודה ושומרון, או רשמים טריים ממלחמת חרבות ברזל שדועכת לאיטה בחסות הפסקת האש. בהתיישבות מעדיפים כמובן לחזור 23 שנה לאחור. בפעילות משותפת לצה"ל, שב"כ ומג"ב נפגעו יותר מעשרה מחבלים ב־24 השעות הראשונות, מהקרקע ומהאוויר, והושמדו מטענים רבים שמחבלים הטמינו בצירים. בצה"ל מדגישים שהכוחות ימשיכו בפעילות בימים הקרובים, ויעשו זאת ככל שיידרש עד להשלמת המשימה ועמידה ביעדים.
מדובר בתוכנית שגובשה כבר לפני כמה חודשים, ואף קיבלה את השם "מחנות חורף", כמקבילה למבצע הקודם שנערך בחודשי הקיץ. באמצע דצמבר הנחה הדרג המדיני, בהמלצת צה"ל, לתת למנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית את ההזדמנות לפעול נגד החמושים בג'נין במטרה לחזק אותה בעיני הציבור הפלסטיני, נוכח החשש מהתפרקותה. גורמי ביטחון אומרים כי המנגנונים התחילו את הפעולה בג'נין בצורה קצת "צולעת", אבל עם הזמן הצליחו להעלות את רמת האגרסיביות ולפגוע במחבלים. בכל התקופה הזאת המשיך צה"ל לפעול בחופשיות בכל 14 מחנות הפליטים ביו"ש, חוץ מג'נין.
בסופו של דבר, הפיגוע הרצחני בפונדוק, רקטות אר־פי־ג'י שתועדו בג'נין ואירועים נוספים, הביאו את הדרג המדיני להגדיר בסוף השבוע שעבר את "חיזוק הביטחון ביהודה ושומרון" כמטרת מלחמה, ולהנחות את צה"ל להוציא את התוכנית מהמגירה ולהפעיל אותה. לאחר שניתן דד־ליין ליציאת המנגנונים מג'נין, ביום שלישי שעבר בשעה 12:00 יצא המבצע לדרך.
המבצע החל בתקיפה אווירית מכטב"ם, שבה נהרג חמוש אחד וארבעה נפצעו. במקביל החלה מתקפה על הקרקע, על ידי כוחות שהיו ממוקמים בשטח – סיירת חרוב, גדוד נחשון, אגוז, דובדבן, ימ"ס איו"ש ושב"כ, שאחראי למעטפת המודיעינית בשיתוף המודיעין הצה"לי. "המשימה עצמה לא שונה מעשרות המבצעים שהיו בשנה וחצי־שנתיים האחרונות", אומר בכיר בצה"ל, "נכנסים, מחסלים מחבלים וחושפים מטענים. לפני כמה חודשים חשפנו את המטענים בצירים, אבל לקראת כניסת המנגנונים ארגוני הטרור הטמינו חדשים. זו הסיבה שהגיעו עשרות כלי הנדסה".
בימים ובשעות שקדמו למבצע, גורמים מדיניים וצבאיים רמזו על שעתיד להתרחש. "לצד ההיערכות העצימה בהגנה ברצועת עזה, עלינו להיות ערוכים למבצעים משמעותיים ביהודה ושומרון כבר בימים הקרובים, כדי להקדים ולתפוס את המחבלים לפני שיגיעו לאזרחינו", הבהיר הרמטכ"ל יממה לפני המבצע. למחרת בבוקר הצטרף אליו שר הביטחון ישראל כ"ץ, שאמר בוועדת חוץ וביטחון כי "האיום על ההתיישבות ביו"ש ובקו התפר הולך ומחמיר. האויבים שלנו מזהים שזו הזירה היחידה שפתוחה היום – המקום היחיד שיש בו עימותים, ירי וטרור מול מדינת ישראל, ולכן הציר האיראני ממשיך לפעול כדי לייצר טרור על ידי מימון, הכוונה וחימוש. הנחיתי את צה"ל לפעול בעוצמה כדי להגן על כל היישובים, ולתקוף בעוצמה רבה כדי להביא לסיכול הטרור". שעה קלה לאחר מכן נפתח המבצע באופן רשמי.
בצה"ל הדגישו כי בניגוד ל"מחנות קיץ", המבצע הנוכחי יהיה ארוך יותר ויימשך לפחות עוד כמה ימים. אין לנו דד־ליין לסיום, אמרו; נמשיך עד להשגת היעדים שהם שימור חופש הפעולה של צה"ל בכל יהודה ושומרון, והשמדה ונטרול של תשתיות טרור ומחבלים שמהווים "פצצות מתקתקות".
בלי חגיגות
בתום 12 השעות הראשונות של המבצע חידד השר כ"ץ את המטרות: "מבצע 'חומת ברזל' במחנה הפליטים ג'נין יהיה שינוי בתפיסת הביטחון של צה"ל ביהודה ושומרון. פעולה עצימה לחיסול מחבלים ותשתיות הטרור במחנה, ללא חזרתיות של הטרור לתוך המחנה עם סיום המבצע – לקח ראשון משיטת הפשיטות החוזרות בעזה". אם אכן יהיה כאן שינוי תפיסה, הרי שצפויות כאן התנהלות וטקטיקה שונות משהכרנו. ואולם כאשר שואלים גורמים במערכת כיצד בדיוק ייראה השינוי שימנע מהטרור לחזור לשטח, מתחילים לשמוע גמגומים.
הגבול המזרחי פרוץ כל כך, וכל תפיסת אמל"ח נענית במשלוח נוסף. בלי לסגור את צינור החמצן הזה, יהיה קשה לוודא שהמחבלים מובסים ושלא קם להם דור המשך
במערכת הביטחון ובצה"ל מדגישים שלא מדובר במבצע שדומה ל"חומת מגן" ב־2002 – לא בהיקפי הטרור שאיתם מתמודדים, ולכן גם לא בכמות הכוחות הלוחמים שישתתפו בפעילות. ובניגוד להישגי חומת מגן – קטיעת גל הטרור ופיגועי ההתאבדות בישראל, ומיטוט ארגוני הטרור ביו"ש – כעת אין הבטחה שהמצב לא יחזור לקדמותו בעוד כמה חודשים, למרות האגרסיביות; וכן, ייתכן שצה"ל יידרש לצאת למבצע "מחנות קיץ 2". אולי זו הסיבה ששום גורם בכיר לא מוכן להתראיין בגלוי על המבצע.
בצה"ל מבקשים לציין שמאז סיום "מחנות קיץ" בתחילת ספטמבר, ועד תחילת פעילות המנגנונים בדצמבר, היו ניסיונות לשיקום תשתיות הטרור במרחב, אך צה"ל פעל בתקיפות ומנע זאת. מתחילת המלחמה חוסלו 400 מחבלים רק בצפון השומרון בעשרות מבצעים, כולל תקיפות אוויריות. "רוב הסיכולים הממוקדים היו של חוליות שרצו לבצע פיגוע בטווח המיידי", אומר גורם בצה"ל. "עכשיו אנחנו באים לעצב מחדש את השטח אחרי יציאת המנגנונים ולהחזיר את המצב לקדמותו. האמירה שלנו למחנה היא שאנחנו פה, וכל מי שמתעסק בטרור יפגוש את צה"ל שלא ייתן לאף אחד להרים ראש".
הפעילות התקיפה של צה"ל בגזרה בשנה האחרונה נועד לשמר חופש פעולה בכל יהודה ושומרון. בעבר, לשם השוואה, הכניסה למקומות מסוימים הייתה שמורה ליחידות מיוחדות או למסתערבים. עם זאת, נראה שהלחימה ביו"ש, אינטנסיבית ככל שתהיה, לא תספיק, משום שהגבול המזרחי של ישראל פרוץ כל כך, עד שכל תפיסת אמל"ח בג'נין, בטול־כרם או בחברון נענית במשלוח נוסף שמגיע לאותם מקומות. בלי לסגור את צינור החמצן הזה יהיה קשה מאוד לוודא שהמחבלים יובסו ושלא יקום להם במהרה דור המשך. האוגדה המזרחית (96), שבצה"ל מייחלים להקמתה, אמורה לשמור על גזרת הבקעה ולחזק את ההגנה בגבול, אך יחלוף זמן רב עד שהיא תהפוך למבצעית ותשנה את המצב.
מפקד אוגדת איו"ש, תא"ל יקי דולף, הציב יעד מרכזי: מחנות הפליטים. בצה"ל אומרים כי "המטרה היא שאת כל הטרור שהאויב מנסה לבצע כלפי אזרחים בעורף, אנחנו נפגוש בבית שלו – לא באיתמר, לא בכביש בפונדוק ולא בשום מקום אחר, אלא במחנות". הפעולה שהחלה בשבוע שעבר לא תתרכז בהכרח בג'נין בלבד, וייתכן שהמבצע יורחב למחנות וכפרים נוספים, בצפון השומרון ובכלל. "התוכניות קיימות", אומרים בצה"ל, "מחכים לדרג המדיני שייתן את האות ויפנה לכאן כוחות, ואנחנו נעשה את זה".
בד בבד עם המאבק בטרור, בגזרה מתמודדים עם אתגרים נוספים כמו שחרור המחבלים במסגרת עסקת החטופים; 78 מהם חזרו לבתיהם ביהודה ושומרון. במערכת הביטחון הבהירו למשפחות המחבלים ולראשי הכפרים שעליהם להימנע מכל חגיגה לכבוד המשוחררים. ההנחיה הייתה לסכל כל ניסיון כזה. בסופו של דבר כמעט לא נרשמו אירועים חריגים. בחודש הקרוב יחזרו מחבלים רבים לשטחי יו"ש, בהם בכירים שעלולים להביא לתסיסה בשטח.
אי אפשר להתייחס למצב בגזרה בלי להזכיר את ההתפרעויות האלימות בתחילת השבוע שעבר. אחרי הפיגוע בפונדוק הוקפצה לשם פלוגת מילואים במטרה לאבטח את הציר ולהעניק ביטחון לתושבים היהודים, אך היא נדרשה לטפל בהתפרעות האלימה של תושבים יהודים בפונדוק. גם בימים שקדמו לכך התמודדו החיילים עם אירועי פשיעה לאומנית; בשני בלילה הגיעו עשרות צעירים יהודים לפונדוק ולג'ינסאפוט, חלקם רעולי פנים, והחלו להצית מבנים, ליידות אבנים על פלסטינים, להתפרע ולהתעמת עם כוחות הביטחון. בתקרית קשה, שעדיין מתבררת, ירה שוטר שחש בסכנה לעבר כמה מהמתפרעים – לא ברור אם זיהה אותם או לא – ופצע ארבעה מהם, אחד מהם באורח אנוש. "המשוואה ברורה – כשמתעסקים בפשיעה לאומנית, הקשב לסיכול טרור יורד", אומרים בצה"ל. וכשהיקף הכוחות נמוך ושחוק, תוספת משימות לא עוזרת ואף מפריעה.
