בשבוע שעבר יצאה לפועל עסקת חטופים בתיווך קטאר. זה קרה בתוספת הזמן של ממשל ביידן, ביום שלישי בבוקר.
במסגרת העסקה, ארגון טליבאן השולט באפגניסטן שחרר שני אזרחים אמריקנים שנעצרו מעצר שווא באוגוסט 2022 והוחזקו מאז בכלא של הארגון הסוני. בתמורה, ארה"ב שחררה מהכלא בקליפורניה איש טליבאן סוחר הרואין שנתפס באפגניסטן ב־2008 כשהוא "מתכוון להרוג חיילים אמריקנים באמצעות שיגור רקטות". הוא נידון למאסר עולם על עבירות נרקו־טרוריזם, אבל זכה בשבוע שעבר לחנינה. אנשיו של טראמפ אמרו שהם לא היו חותמים על הסכם כזה, אבל שליחו של ביידן כבר היה על המטוס לקטאר בזמן חילופי הממשלים. הנשיא החדש חיבק את ההסכם, והעלה את בני המשפחות על הבמה עם משפחות החטופים הישראלים.
זו לא עסקת חילופי האסירים הראשונה של ארה"ב ואפגניסטן מאז הנסיגה האמריקנית משם בשנת 2021. בספטמבר 2022 שוחרר מידי טליבאן מהנדס אמריקני שנחטף כמעט שלוש שנים קודם לכן. בתמורה שחררה ארה"ב סוחר סמים אפגני שנידון למאסר עולם ונחשב מקורב למייסד ארגון הטרור. גם העסקה הזאת בוצעה בתיווך קטאר.
לפני שלושה שבועות, ביום האחרון של 2024, ביצעו רוסיה ואוקראינה עסקת חילופי שבויים במסגרת המלחמה בין המדינות. לפי הרוסים, 150 חיילים אוקראינים שוחררו תמורת מספר שווה של חיילים רוסים. נשיא אוקראינה זלנסקי טען שחזרו 189 חיילים אוקראינים למולדת. העסקה תווכה על ידי איחוד האמירויות.

בספטמבר, איחוד האמירויות תיווכה בין הצדדים בעסקה נוספת שבמסגרתה שוחררו 103 חיילים מכל צד. גם באוגוסט נערכו חילופי שבויים באותו מתווה. המספרים: 115 חיילים רוסים תמורת 115 חיילים אוקראינים.
בנובמבר האחרון הגיעה ארצות הברית לעסקת חילופי שבויים עם סין. שלושה אמריקנים שישבו בכלא סיני שוחררו, אחד מהם נשפט לעונש מוות ב־2012. בתמורה שחררה ארה"ב שלושה אסירים סינים. בממשל ביידן התגאו לאחרונה שבמהלך כהונתו שוחררו כ־80 אזרחים אמריקנים שהוחזקו במה שמכונה בפיהם "מעצר שלא בצדק" במדינות שונות בעולם.
ב־1 באוגוסט 2024, בתיווך טורקיה, ביצעו מדינות המערב והגוש המזרחי את עסקת חילופי השבויים הגדולה ביותר מאז המלחמה הקרה. רוסיה ובלארוס שחררו 16 עצורים, בהם שלושה אזרחים אמריקנים. שניים מהם היו עיתונאים שמשטרו של פוטין עצר בטענה שדיווחו "פייק ניוז" על המלחמה באוקראינה, ונידונו ל־16 שנות מאסר. בתמורה, ארה"ב, גרמניה, פולין, סלובניה ונורווגיה שחררו יחד שמונה עצורים ושני קטינים. הקטינים הם ילדיהם של זוג מרגלים רוסים שנתפס בסלובניה.
בספטמבר 2023 הגיעו איראן וארה"ב לעסקת חטופים בתיווך קטאר. טהרן שחררה חמישה "אסירים" אמריקנים, ארבעה גברים ואישה שהואשמו בריגול על אדמת איראן, אך לפי ארצם זוהי אשמת שווא והם נעצרו כדי לשמש קלף מיקוח. מה הייתה התמורה לאיראנים? ארה"ב החזירה לאיראן חמישה מאזרחיה שנכלאו באשמת הפרת הסנקציות על טהרן. בנוסף שחררו האמריקנים לרפובליקה האסלאמית סכום של 6 מיליארד דולר שהוחזק בבנקים בקוריאה הדרומית. העסקה, בתיווך קטאר, ספגה ביקורת חריפה מצד המפלגה הרפובליקנית על העברת כספים ל"מממנת הטרור מספר אחת בעולם", וכן על רקע הבחירות בארה"ב.
אינפלציה תלולה
בהיסטוריה הישראלית, חלה התפתחות במחירון עסקאות השבויים. עוד במהלך מלחמת העצמאות הסכימה ישראל לנסיגת חטיבה מצרית מכותרת מ"כיס פלוג'ה" בתמורה לחמישה שבויים שהוחזקו אצלה. לאחר המלחמה שוחררו כל האזרחים והחיילים הישראלים שהיו שבויים במצרים (151), בירדן (673), בסוריה (45), ובלבנון (8), בתמורה ליותר מששת אלפים חיילי מדינות אלה ששבתה ישראל, למעט 22 סורים שסירבו לחזור לארצם.
בסוף מבצע קדש ב־1956 קיבלה ישראל ממצרים טייס שנפל בשבי, ועוד שלושה ישראלים שנשבו לפני המלחמה. בתמורה שוחררו כל 5,577 האסירים המצרים בשבי ישראל. בסיום מלחמת ששת הימים ב־1967 בוצעה שוב עסקת "כולם תמורת כולם". היחס המספרי המשיך להיות לא שוויוני: ישראל שבתה 5,237 מצרים, 919 ירדנים ו־572 סורים. לעומת זאת, רק 15 חיילים ישראלים, ושתי גופות, נפלו בשבי. אליהם צורפו כל השבויים הישראלים שהוחזקו במצרים מאז שנות החמישים. שנה לאחר מכן שחררה ישראל 12 חיילים ירדנים חיים תמורת 3 גופות של חיילים ישראלים, אך בעסקה התברר כי רק גופה אחת חזרה, ושני ארונות הקבורה האחרים הושבו ריקים.
גם בסיום מלחמת יום הכיפורים ב־1973 בוצעה עסקה כוללת ובמסגרתה שוחררו 293 ישראלים, תמורת 8,783 שבויים ממצרים, סוריה, עיראק ומרוקו. שנתיים לאחר המלחמה שחררה ישראל 92 מחבלים ואסירים ביטחוניים תמורת 39 גופות חללי צה"ל.
בין המלחמות היו לא מעט עסקאות חטופים או חילופי שבויים קטנות יותר, חלקן היו בסדרי גודל דומים משני הצדדים, וחלקן עם מפתח שחרור מחבלים גבוה יותר. כך למשל, ב־1954 נחטפו 5 חיילים ישראלים לסוריה. אחד מהם, אורי אילן, התאבד בשבי. ארבעת האחרים שוחררו שנה וחצי לאחר מכן, תמורת 40 שבויים סורים. לעומת זאת, ב־1957 נחטפו למצרים מלחי ספינת דיג ישראלית ששטה מול אל־עריש. בתגובה תפסה ישראל תפסה ספינת דיג מצרית, ומלחיה שוחררו בעסקה תמורת המלחים הישראלים. בשנת 1970 חטף ארגון פת"ח שומר לילה ממטולה, וקיבל תמורתו אסיר אחד בלבד.
ב־1972 נחטף מטוס "סבנה" ועליו 109 נוסעים, רובם ישראלים. המחבלים דרשו לשחרר תמורתם 315 מחבלים, אך ישראל שלחה את סיירת מטכ"ל לחלץ אותם. בפעולה נפצעו שלושה מהנוסעים, אחת מהם מתה מפצעיה. ארבע שנים מאוחר יותר ב"מבצע יונתן", הוחזקו באוגנדה 105 נוסעים יהודים וישראלים, תמורתם נדרשו 53 טרוריסטים, מהם 40 הכלואים בישראל. ממשלת רבין בחרה שלא לשלם את המחיר ולצאת למבצע החילוץ המפורסם, שבמהלכו נהרגו יוני נתניהו ושלושה מבני הערובה.
קו פרשת המים של המחירון הישראלי בנושא חטופים הגיע בשנות השמונים. ב־1983 שוחררו מלבנון ב"עסקת ג'יבריל הראשונה" שישה לוחמי נח"ל. תמורתם שחררה ישראל 4,765 מחבלים
ב־1978 "שילמה" ישראל ב־76 מחבלים, בהם אחת מחוטפי מטוס סבנה, עבור חייל המילואים אברהם עמרם, שנחטף בידי ארגונו של אחמד ג'יבריל.
קו פרשת המים של המחירון הישראלי בנושא חטופים הגיע בשנות השמונים. ב־1983 שוחררו מלבנון ב"עסקת ג'יבריל הראשונה" (שהייתה בכלל מול פת"ח) שישה לוחמי נח"ל. תמורתם שחררה ישראל 4,765 מחבלים. וב"עסקת ג'יבריל" ב־1985 שוחררו מלבנון שלושה חיילי צה"ל, תמורת 1,150 מחבלים.
בשנת 2004 שוחררו ב"עסקת טננבוים" 450 מחבלים בהם מוסטפא דיראני והשייח' עובייד, בתמורה לאלחנן טננבוים, אזרח שפותה לעסקת סמים ונמכר בידי חוטפיו לחיזבאללה. איתו הוחזרו גופות שלושת חיילי צה"ל שנחטפו בהר דב – עדי אביטן, בני אברהם ועומר סואעד.
ב־2008 קיבלה ישראל את גופותיהם של החיילים החטופים אלדד רגב ואהוד גולדווסר. תמורתם שוחררו מהכלא המחבל סמיר קונטאר וארבעה אנשי חיזבאללה, וכן גופותיהם של 200 מחבלים.
ב־2009 שחררה ישראל 20 מחבלות תמורת סרטון וידאו עדכני של החייל החטוף גלעד שליט. ב־2011 שוחרר גלעד שליט משבי חמאס בתמורה ל־1,027 מחבלים. בעסקה הראשונה במלחמת חרבות ברזל, בנובמבר 2023, שוחררו 207 מחבלים תמורת 80 ישראלים חיים, ובעסקה הנוכחית, 1,904 מחבלים תמורת 33 ישראלים (מתוכם כנראה 23 בחיים).
חשבונות מתמטיים עשויים להיראות מנוכרים, אבל כמובן כל אדם הוא עולם ומלואו. עם זאת, הם עוזרים לנו לראות שאין אף מדינה בעולם שמשלמת מחירים כאלה עבור שחרור אזרחיה החטופים, אפילו לא באותם סדרי גודל. מיותר לציין שאף אחת מהמדינות הללו לא עושה זאת תוך כדי מלחמה, וכאשר נשקף לה איום קיומי מהמשוחררים וארגוניהם. גם ישראל הצעירה סירבה בעקביות לשתף פעולה עם תשלום תמורות מופקעות במקרי חטיפה. נוסף על שחרור מחבלים סיטוני, במלחמה האחרונה קבעה ממשלת נתניהו תקדים של תמורות אסטרטגיות, כמו נסיגה מאזורים שכבשה והתחייבות לעצירת פעילות מודיעין צבאית. נדמה שאויבי ישראל זיהו את הבטן הכי רכה של החברה הישראלית.