ביקורת רבה נמתחת על הסכם החטופים. איך ישראל חתמה על הסכם גרוע כל כך אחרי הצלחות צבאיות גדולות כל כך? איך שוב הסכמנו למשוואה האיומה של עשרות מחבלים תמורת כל חטוף? האם ישראל השלימה עם שלטון חמאס ברצועה, עם הפסקת אש ועם שיקום עזה?
כל השאלות הללו טובות וחשובות. אני הקטן רוצה להעלות שאלה נוספת: איך קטאר ומצרים עדיין בתמונה?
קטאר ומצרים, שתי המתווכות בעסקת החטופים, מעורבות שתיהן בתמיכה בחמאס. מי בתמיכה גלויה, מי בתמיכה סמויה. קטאר מארחת את הנהגת חמאס בשטחה, מפיצה את המסרים האסלאמיסטיים של האחים המוסלמים ועושה ככל יכולתה לשמור על שלטון תנועת חמאס בעזה. מצרים אפשרה לחמאס לחפור רשת מנהרות שחיברה את עזה לחצי האי סיני. מי יודע כמה נשק, תחמושת וחומרי נפץ עברו דרך המנהרות הללו. מי יודע כמה זמן מצרים העלימה עין בגלל שוחד שקיבלו קצינים מקומיים ובגלל המחשבה שחמאס היא מנוף לחץ חשוב של מצרים נגד ישראל.
זוהי נקודה חשובה. קטאר ומצרים תמכו בחמאס, ועל כן לכל הפחות ראוי שיורחקו מן המשא ומתן כמצורע ממחנה ישראל; ומעבר לכך, לשתיהן עדיין יש אינטרס אסטרטגי ברור בהמשך קיום שלטון חמאס ברצועת עזה. קיום חמאס נותן לקהיר מנוף לחץ על ישראל, ומגביר את החשיבות הדיפלומטית של מצרים כמתווכת בין חמאס לישראל. בשביל קטאר, חמאס היא דריסת רגל בסוגיה הפלסטינית הפופולרית בעולם הערבי. דרך חמאס, קטאר מחזקת את השפעתה במזרח התיכון ואת חשיבותה בעיני וושינגטון. שתי המדינות ייפגעו אם שלטון חמאס יסולק מן הרצועה.
בתחילת המלחמה התעורר קמפיין ציבורי, בישראל ובעולם, להפעיל לחץ על קטאר כדי שתביא לשחרור החטופים. קטאר, מדינה קטנה ועשירה לחופי המפרץ הפרסי, השקיעה רבות כדי לשפר את תדמיתה בעולם ולקנות השפעה בקרב העילית במערב. היא קנתה קבוצות כדורגל, תרמה לאוניברסיטאות, ומעורבת בתיווך בכמה משברים בינלאומיים, כולל במלחמה בין רוסיה לאוקראינה. הקמפיין הציבורי איים להרוס את כל זה ולחשוף את הקשרים בין קטאר לאחים המוסלמים בכלל ובין קטאר לחמאס בפרט. המדינה הקטנה הייתה עלולה להיות מסומנת כתומכת טרור, שמעודדת קיצוניות אסלאמית ומנסה באמצעות כספה לתמרן את דעת הקהל המערבית.
אבל הקמפיין לא התרומם. הוא נגנז במהירות. מדוע? סיבה אחת לכך, אולי, הייתה המעורבות שלה במשא ומתן לשחרור החטופים. קטאר השתמשה במעמדה כמתווכת כדי ללחוץ על ישראל וארה"ב להפסיק את הקמפיין הציבורי, במקום שוושינגטון וירושלים ישתמשו בקמפיין כעוד מנוף לחץ על דוחה.
במקום למנף את הקשרים של המתווכות עם חמאס נגדן, ישראל לא רק השלימה עם הקשרים הללו אלא גם הבטיחה שהם ימשיכו. לפי דיווחים, קטאר תהיה מעורבת בשיקום רצועת עזה. אפשר רק לדמיין כמה כסף קטארי יושקע במוסדות הקשורים לחמאס, ויבטיחו את השפעתה של התנועה בעזה בעתיד הנראה לעין. אחרי שישראל תפנה את ציר פילדלפי, אם תפנה, מצרים תקבל שוב את המפתחות לרצועה – ואת התמריץ הפיננסי לאפשר הברחות אמצעי לחימה.
אפשר לטעון שלא הייתה ברירה. קטאר ומצרים הן שתי המתווכות היחידות הקיימות, או שהן המתווכות הטובות ביותר. האם נעדיף שאיראן וטורקיה יתווכו בינינו ובין חמאס? אבל הטענה הזאת מפספסת את העניין הישיר של מצרים וקטאר בתיווכן בעסקה. כלומר, ישראל לכל הפחות הייתה יכולה לגבות מהן מחיר, או אפילו להכריח אותן ללחוץ על חמאס אם הן רוצות לתווך בעסקה. במקביל, ישראל הייתה יכולה להגביר את הלחץ הצבאי על חמאס בעזה, ולהבהיר למתווכות שאם המשא ומתן לא יתחיל בקרוב, ישראל תפעל בכוח כדי לשחרר את החטופים.
דבר מזה לא קרה. ישראל קיבלה את סד המתווכות במשא ומתן, וכעת נראה שהיא תמשיך לשאת אותו גם אחרי המלחמה. קטאר וקהיר יחדשו את השפעתן ברצועה וישראל תוכל "ליהנות" משירותיהן גם בסבב הבא.
