שבת, פברואר 22, 2025 | כ״ד בשבט ה׳תשפ״ה
לארכיון NRG
user
user

שלמה פיוטרקובסקי

כתב ופרשן משפטי

מינוי השופט עמית: האם סולברג יציל את מערכת המשפט מעצמה?

אם מהשופט עמית אי אפשר לצפות למידה מספקת של יושרה, כנראה נותר רק אדם אחד שיוכל להציל את כבודה של מערכת המשפט ואת אמון הציבור בה: נעם סולברג

הפרסומים המעיקים בעניינו של השופט יצחק עמית הולכים ונערמים. אם בתחילה עוד היה מקום לחשוש שמדובר ב"מסע הכפשות", כלשון תגובתו של השופט השבוע לשורת הפרסומים החדשה, כעת כבר קשה לא לראות דפוס של ממש בהתנהלותו הבעייתית.

כבר בשנת 2020 התפרסמו טענות כי השופט עמית דן בהליכים שהוא מצוי בהם בניגוד עניינים, מכיוון שדן בעניינו של הבנק הבינלאומי שאחיו כיהן בו בתפקידים בכירים. היה אפשר לצפות שבכיר במערכת המשפט יפיק לקחים אחרי פרסום אחד כזה ויפעל להישמר כפליים מניגוד עניינים, אך בשנת 2023 פרסם קלמן ליבסקינד תחקיר המונה תיקים רבים שהשופט עמית דן בהם שוב בניגוד עניינים, וללא גילוי נאות.

בשבועות האחרונים הפכו הגילויים על ניגודי העניינים של עמית למבול. השופט ישב בדין כאשר לבני משפחתו הקרובים אינטרס אישי מובהק בתוצאות ההליך, ולעיתים גם כשצדדים להליך מנויים בפירוש ברשימת המניעויות שלו. מספר המקרים הללו חסר תקדים בהשוואה לכל מה שנחשף אי פעם על כלל שופטי בית המשפט העליון גם יחד.

נאחז בקרנות המזבח. השופט יצחק עמית. צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

את גל הפרסומים הנוכחי חנך העיתונאי נטעאל בנדל מידיעות אחרונות. הוא פרסם כי השופט עמית לא נמנע מלדון בתיקים שבהם הופיעו לפניו עורכי דין שייצגו אותו עצמו בהליך אזרחי הנוגע לנכס בבעלות משותפת שלו ושל אחיו. בהליך הזה נעשה שימוש בשם גולדפריינד, שם נעוריו של עמית. במקביל הוא דן בערעורים על פסקי דין של שופטים שדנו בעניינו בהליך האזרחי, ואף עסק בשאלת קידומם. בתגובה השיב השופט עמית כי כלל לא ידע על ההליך מאחר שחתם בשנת 2016 על ייפוי כוח כללי לאחיו שינהל את הנכס המשותף שלהם, במטרה להימנע מניגוד עניינים.

בנדל פרסם עוד כי נגד עמית ושאר בעלי הנכס הוגש כתב אישום בעבירת קנס של 3,600 שקל ועוד 160 שקל לכל יום שבו לא בוצעו דרישות עיריית תל־אביב, ובסך הכול הצטברו אלה בעשרות אלפי שקלים. כתב האישום הוגש במטרה להכריח את בעלי הנכס לערוך בו שיפוץ בעלות של מיליוני שקלים, כדברי יושב ראש הוועד.

השופט עמית אינו מכחיש כי ידע על ההליך הפלילי. אף על פי כן הוא דן באותה העת בכמה הליכים שעיריית תל־אביב הייתה צד להם. עמית טען כי לא פסל את עצמו, ואף לא הודיע על כך לאיש, מאחר ששופטים אינם פוסלים את עצמם בעבירות קנס כמו דו"חות חניה. בהמשך, ובעוד עמית דן בענייניה, העירייה ביטלה "משיקוליה" את האישום נגד השופט עמית – וגם על כך השופט לא דיווח.

בפנייה של עמותת לביא למשטרה צוין כי בעוד הנכס שבבעלות עמית היה בהליכי פינוי־בינוי, הוא דן בשתי עתירות עקרוניות הנוגעות להליכים כאלו, ושוב לא פסל את עצמו ואף לא גילה גילוי נאות. בהמשך הוא כן פסל את עצמו באחד ההליכים, וסיפק הסברים מגומגמים ותמוהים על קרובת משפחה שרכשה נכס שעלול להיות מושפע מהפסיקה. בהליך השני היה עמית בדעת מיעוט, כשסבר שיש להרחיב את האפשרות לתת פטור מהיטל השבחה לבעלי נכסים בהתחדשות עירונית – עמדה שאילו התקבלה, הייתה עשויה להעניק לו הטבה כספית ניכרת.

אם בכל אלו אין די, שלשום חשף העיתונאי עמית סגל בחדשות 12 כי השופט עמית ישב בדין בעתירה נגד החלטת השר אמסלם לבטל את "נבחרת הדירקטורים", בזמן שאחיו חבר בנבחרת. במהלך הדיון בעתירה עמית אף נתן החלטה מהותית המיטיבה עם אחיו. לכל אלו מצטרפים סדרת פרסומים של העיתונאי ישי פרידמן ואחרים בנוגע לעבירות בנייה בביתו הפרטי במבשרת־ציון. השופט ניסה לתת מענה לשלל הפרסומים, אך גרסאותיו השתנו והתפתחו.

עצימת עיניים

באופן מוזר, במשך התקופה כולה השופט עמית לא פנה לוועדת האתיקה לשופטים, אף שזו קיימת בדיוק לשם מתן מענה והכוונת שופטים שחוששים להימצא במצב של ניגוד עניינים. אילו פנה אליה, כנראה היה מגלה שגישתו לנושא בעייתית מאוד.

בהחלטה א/23/16 השיבה ועדת האתיקה לשתי שאלות של שופט תשובות שעמית היה יכול ללמוד מהן לא מעט. השאלה הראשונה נוסחה כך: "האם שופט המקבל דו"ח ברירת קנס מהעירייה לגבי עבירה של אי שמירה על ניקיון החצר, וסבור כי הדו"ח בלתי מוצדק, יכול לבחור בדרך של משפט בבית משפט לעניינים מקומיים?". לשאלה השיבה ועדת האתיקה: "הוועדה סבורה כי שופט רשאי, ככל שהוא אכן שקל בדבר והחליט כי הוא מעונין לעשות כן, לבחור בדרך של עמידה למשפט בפני בית משפט לעניינים מקומיים. ככל שיבחר לעשות כן, עליו לפעול בהתאם להוראות הדין ולהנחיות הנוגעות לשופט שהינו בעל דין בהליך משפטי". בכך דחתה הוועדה לחלוטין את עמדתו הנחרצת של עמית שלפיה שופט שמקבל דו"ח ונשפט עליו אינו נחשב לבעל דין בהליך משפטי.

השאלה השנייה ששאל השופט הייתה זו: "מה האפשרויות של שופט לרכוש דירה מכינוס נכסים, ירושה או הליך אחר שבו דרוש אישור של בית המשפט?", וכן "האם יש הבחנה בין סוגי המקרים השונים?". בתשובה נכתב לו: "הוועדה סבורה כי אין זה ראוי ששופט ישתתף במכרז לרכישת דירה מכינוס נכסים כשנדרש לו אישור של בית המשפט, ולו מבחינת מראית פני הדברים". אם כך נקבע בנוגע לרכישת דירה שאישור בית המשפט לה הוא טכני, קל וחומר שניהול הליכים של ממש – כמו אלה שהשופט עמית היה צד להם בלי שדיווח דבר – בעייתי במיוחד. קשה להבין כיצד דווקא מי שמבקש לעמוד בראש הרשות השופטת מסתבך שוב ושוב בניגודי עניינים, עוצם את עיניו ואפילו לא טורח להתייעץ עם ועדת האתיקה.

השופט עמית טען בתגובה לכל הטענות על ניגודי העניינים כי כלל לא היה מודע להם. את כולם ניהל כביכול אחיו, דב גולדפריינד. מי שהעלה טענה דומה לפני שנים לא רבות כטענת הגנה במשפטו היה ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, באישומים בפרשת ראשונטורס. היה זה השופט עמית, הוא ולא אחר, שהרשיע את אולמרט בעבירת מרמה והפרת אמונים. לו היה השופט עמית קורא את הדברים שהוא עצמו כתב, אולי היה נמנע מההסתבכות הנוכחית. "אכן, אנשי ציבור כדוגמת אולמרט הם אנשים עסוקים עד מאוד, ומטבע הדברים הם סומכים ומסתמכים על הכפופים להם", כתב השופט עמית, "אך שומה עלינו להישמר מפני ההנחה שאין דרכם של אנשים בעלי מעמד לשים לב 'לפרטים הקטנים', במיוחד כאשר הפרטים הקטנים מתייחסים לכספם־שלהם, ל'כמה אלפי דולרים' בלבד".

רק נעם סולברג, לשון המאזניים בוועדה לבחירת שופטים, יכול עדיין להציל את כבודו של בית המשפט העליון אם יתבע בדיקה מקפת של החשדות נגד עמיתו

בתגובתו של השופט עמית למכתב ששלח לו שר המשפטים לוין, בקריאה שיפעל בעצמו להשהיית תהליך בחירתו לנשיא העליון עד לסיום בירור הטענות נגדו, נטען כי מתנהל נגדו "מסע הכפשות מאורגן". אילו פוליטיקאי היה משגר תגובה כזאת לטענות של שופט, היא הייתה זוכה לכינוי התקשורתי "השתלחות". אך אם מהשופט עמית אי אפשר לצפות למידה מספקת של יושרה, כנראה נותר רק אדם אחד שיוכל להציל את כבודה של מערכת המשפט ואת אמון הציבור בה: נעם סולברג.

השופט סולברג, לשון המאזניים בוועדה שאמורה למנות מחרתיים את עמית לנשיא בית המשפט העליון, ודאי יודע כי צבר פרסומים כזה היה מחסל בסבירות גבוהה את הקריירה של כל עובד ציבור אחר. המשך הדהרה למינוי השופט עמית לנשיא בית המשפט, מבלי לקיים בירור מעמיק ונוקב של כלל הטענות, יהיה צעד הרסני לאמון הציבור במערכת המשפט.

רק סולברג יכול להבהיר לשני המחנות כי לא יאפשר הצבעה על מינוי עמית עד לאחר קיומו של בירור אמיתי של החשדות נגדו. בצומת הדרכים הזה סולברג יכול אומנם להתיישר עם חבריו ולהימנע מסכסוכים בתוך משפחת העליון, אך אם יתעלה לגודל השעה וימנע את בחירת עמית יהיה זה צעד ראשון והיסטורי בדרך להשבת האמון במערכת.

כתבות קשורות

הידיעה הבאה

כתבות אחרונות באתר

Welcome Back!

Login to your account below

Retrieve your password

Please enter your username or email address to reset your password.