צה"ל פתח בשבוע שעבר במבצע משמעותי לסיכול טרור בג'נין שבשומרון. מטרת המבצע, המכונה "חומת ברזל", היא לפרק את תשתית הטרור ההולכת וגדלה באזור.
דובר צה"ל הבינלאומי, סא"ל נדב שושני, אמרי כי המצב בג'נין הפך קריטי במהלך 15 החודשים האחרונים, ותורם באופן משמעותי לגל המתמשך של טרור קטלני ביהודה ושומרון וברחבי ישראל. שושני הוסיף כי מעל 2,000 פיגועים וניסיונות פיגועים מיהודה ושומרון נרשמו מאז תחילת המלחמה, והביאו ל-46 הרוגים ולמעלה מ-1,200 פצועים. מספר פיגועים בעלי פרופיל גבוה נקשרו לג'נין.
סא"ל (מיל') שאול ברטל, עמית בכיר במרכז בגין סאדאת למחקרים אסטרטגיים, ששירת רבות בתפקידים ביטחוניים שונים ביהודה ושומרון, אמר ביום שישי כי המבצע בג'נין "הוא עוד דוגמה למבצע 'כיסוח הדשא'".
ישראל, הוא ציין, ביצעה בעבר פעולות רבות בגזרת ג'נין, כאשר הזכורות ביותר כוללות את מבצע "חומת מגן" ב-2002 ומבצע "בית וגן" ביולי 2023. שני המבצעים הללו פעלו לפי דפוס דומה, אמר ברטל: "מלחמה נגד גדוד ג'נין, כאשר המטרות הן תשתיות ומחבלים". באוגוסט 2024 התקיים מבצע "מחנות קיץ", שכלל את ג'נין, קבאטיה שבשכם ומקומות נוספים ביהודה ושומרון.
אף אחד מהמבצעים האלה לא הביא לפתרון אמיתי. לג'נין, ציין ברטל, יש "היסטוריה עקובה מדם כבירת הטרור של השומרון, תואר בו היא מחזיקה ככל הנראה מאז תקופת המנדט הבריטי". לדבריו, גדוד ג'נין, הפועל כיום במחנה הפליטים בעיר, מאגד גורמים מכל פלגי ה"התנגדות", אך מונהג בעיקר על ידי הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני וגדודי חללי אל-אקצה של הפת"ח.
חוסר נוכחות ישראלית = התעצמות טרור
הניסיון האחרון של הרשות הפלסטינית לרסן את הטרור בעיר היה "בעיקר למראית עין" ואולי אפילו השיג את המטרה ההפוכה, הוסיף ברטל. בעקבות המבצעים "היו רבים בתוך הרשות הפלסטינית שתייגו אותם כ'משתפי פעולה'", הוא ציין.
אחת הבעיות המרכזיות, אמר ברטל, היא ש"האזור שמג'נין עד שכם וטול כרם מהווה אזור צבאי גדול עם נוכחות ישראלית דלילה מאוד. בתוך גדר ההפרדה של ג'נין יש שתי יישובים ישראליים – מבוא דותן וחרמש – שקרובות אליה יחסית אבל לא מאוד, ו[שהן] די מבודדות. היישובים גנים וקדים שבצפון השומרון נהרסו ופונו במהלך ההתנתקות. יחד עם סא-נור וחומש, גם בסיסים צבאיים באזור פונו".
בשל כך, נוכחות צה"ל באזור מאז נמצאת בעיקר בשוליים, מה שמאפשר לתשתיות הטרור להתחזק ולצמוח, דבר שמצריך מבצעים תקופתיים בקנה מידה גדול. המחנות בג'נין, שכם וטול כרם מציגים כעת תשתית טרור בולטת "שלא ניתן לעקור באמצעות כמה ימים של פשיטות. במובן מסוים זה דומה לאופן שבו ישראל ניסתה להתמודד עם חמאס בעזה". אולם כפי שהוכח ב-7 באוקטובר, "פשיטות צבאיות, יעילות ככל שיהיו, אינן יכולות למנוע טרור לאורך זמן. מנקודת מבט צבאית, הדרך היעילה ביותר להילחם בטרור היא באמצעות שליטה צבאית מתמשכת וקבועה בשטח – אבל זה עניין של מדיניות", אמר ברטל.
לדבריו, הרשות הפלסטינית לא יכולה לשלוט במוקדי הטרור הללו. "הרש"פ מצליחה לפעול בצורה יעילה באזורים כמו רמאללה, בית לחם ויריחו. בחברון, מערכות יחסים מורכבות עם חמולות דומיננטיות – כמו חמולת קוואסמה, המזוהה עם חמאס – עוזרות לשמור על השקט. לרשות הפלסטינית יש איתן קשרים סבוכים". אבל מחוץ לאזורים אלה, הרש"פ לא יכולה לשמור על שליטה, הוא אמר.
לדברי אל"מ (מיל') מיכאל מילשטיין, ראש הפורום ללימודי פלסטין במרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב, המבצע הנוכחי אינו שונה מאלו שהוזכרו לעיל, למרות שחלק מהגורמים טוענים להיפך. "פשיטה שנמשכת מספר ימים שמטרתה לפגוע בתשתיות הטרור בעיר, ובמיוחד במחנה הפליטים, אך מיד לאחר מכן מתבצעת יציאה – מבטיחה שיהיו חזרות", אמר מילשטיין, שעמד בעבר בראש המחלקה לענייני מודיעין צבאי בצה"ל.
בכל הנוגע לעיתוי המבצע הנוכחי, מילשטיין אמר כי הדבר נובע בעיקר מכישלון המבצע בן חמשת השבועות של הרשות הפלסטינית עצמה. "במצב זה, לאור ההתרעות והאיומים הרבים באזור, אין ברירה אלא לפעול במקום הפלסטינים. לגבי ההישג, ברור שיש פגיעה בתשתיות הטרור, אבל ברור גם שזה זו לא מכה שורשית שבאמת מחסלת אותן", הוא הוסיף.
יתרה מכך, הוא טען, שחרור מחבלים רבים על ידי ישראל ליהודה ושומרון במסגרת הסכם הפסקת האש עם חמאס יחזק עוד יותר את תשתית הטרור בעיר, "כלומר שמבצע נוסף הוא רק עניין של זמן".
800 מחבלים מתחילת המלחמה
מבט על האירועים האחרונים מגלה עד כמה מרכז ג'נין הפכה להיות מרכז טרור. ב-18 בינואר חדר מחבל פלסטיני מטול כרם לישראל באופן בלתי חוקי וביצע פיגוע דקירה בדרום תל אביב במסגרתו נפצעו שלושה בני אדם. ב-14 בינואר נפצעו שני חיילי צה"ל באורח קשה ממטען חבלה שהניחו מחבלים סמוך לג'נין.
ב-27 בדצמבר 2024 רצח מחבל פלסטיני מג'נין את לודמילה ליפובסקי, ניצולת שואה בת 83, בהרצליה. ב-5 בנובמבר נפצעו שני לוחמים בג'נין, ובספטמבר נורו ונפצעו שני לוחמים נוספים בפעולות כוחות הביטחון בעיר.
באוגוסט פתח צה"ל במבצע ביטחוני גדול בג'נין ובטול כרם, יחד עם השב"כ ומג"ב. ב-31 באוגוסט, נפל הלוחם סמ"ר אלקנה נבון הי"ד, וארבעה נוספים נפצעו במהלך קרבות ירי בג'נין. ב-5 באוגוסט נפצע חייל נוסף בפיגוע משולב של מטען חבלה וירי. מאז אוקטובר 2023, כוחות הביטחון הרגו כ-800 מחבלים ביהודה ושומרון.
שושני הדגיש כי האיום אינו מוגבל רק לתאי טרור מאורגנים אלא מתרחב גם ל"מפגעים בודדים", שהוסתו על ידי פלגי טרור ג'יהאדיסטים בראשות חמאס וגורמים אחרים הנתמכים על ידי איראן. חמאס מנסה להסית חוליות טרור ביהודה ושומרון לבצע פיגועים, הוא אמר והוסיף כי איראן הייתה שחקנית מרכזית בהברחת נשק וחומרי נפץ לאזור.
אחד המרכיבים המסוכנים ביותר בתשתית הטרור בג'נין הוא השימוש הנרחב במטעני חבלה מאולתרים (IED), לדברי שושני. כוחות טרור מניחים מטעני חבלה גדולים מתחת לכבישים ולתשתיות אזרחיות בעיר. בפיגוע מטען חבלה לאחרונה, נהרג חייל המילואים של סמ"ר (מיל') אביתר בן יהודה הי"ד בכפר טמון שבשומרון ומספר לוחמים נוספים נפצעו.
תהליך "עזתיזציה"
צה"ל תיעד מקרים של מטעני חבלה ליד בתי חולים, בתי ספר ומסגדים, המסכנים אזרחים, אמר שושני, בעוד מחבלים השתמשו באמבולנסים כדי להסתובב בעיר. הם משתמשים באופן שיטתי במסגדים בעיר כבסיסים, מאחסנים בהם כלי נשק ויורים מהם לעבר חיילי צה"ל, הוא ציין. צילומים שפורסמו על ידי דובר צה"ל בדצמבר האחרון הראו גם מטווח ירי מאולתר ועמדות אימונים בתוך אחד המסגדים.
דפוס זה של שימוש בתשתיות אזרחיות הפך לסימן היכר של פעולות טרור בג'נין, כמו בזירות אחרות, מה שהוביל להתרעות על תהליך "עזתיזציה" בג'נין.
שושני הפריך את השמועות על צו פינוי לתושבי ג'נין, אך ציין כי ננקטו אמצעי בטיחות זמניים ליד בתי חולים ואתרים רגישים אחרים במהלך פיצוץ מבוקר של חומרי נפץ. לדוגמה, מחבלים הטמינו חומר נפץ מחוץ לבית חולים בג'נין, וכתוצאה מכך צה"ל הזהיר את מי שנמצא במתקן להישאר בפנים באופן זמני. "הם מתעלמים בבוטות מהחוק הבינלאומי, תוך שימוש בתשתית האזרחית, כולל מסגדים, בתי ספר ובתי חולים. ראינו את זה בשבועות האחרונים", הוא אמר.
