השבוע התחילו חברי הכנסת לדון על הצעת חוק ממשלתית שיזמו ראשי וחברי שדולת ארץ ישראל ושתאפשר ליהודים לרכוש קרקעות ביהודה ושומרון. הצעה זו תבטל את החוק הירדני – חוק השכרת ומכירת נכסי דלא ניידי לזרים, אשר אוסר רכישת קרקעות ביהודה ושומרון ע״י זרים שאינם בעלי אזרחות ירדנית או ערבית.
מדובר בחוק מפלה מתקופת המנדט הבריטי אשר נותר על כנו לאחר שחרור יהודה ושומרון בשנת 1967, ומאז הוא מופנה בעיקר כנגד יהודים. לפני שנתיים בג"ץ דחה עתירה בנושא בטענה כי ההפליה אינה דורשת התערבות שיפוטית והמליץ לעותרים לפנות להליך מדיני.
מדובר בתיקון שיאפשר לכל אזרח ישראלי יהודי או ערבי לרכוש קרקעות ביהודה ושומרון מבלי הצורך להתאגד כחברה. ראשי השדולה טענו כי בזמן שהפלסטינים טוענים לאפרטהייד כלפיהם, ממש כאן בשטח ישראל מתקיים "אפרטהייד" ירדני נגד יהודים.
כיום ישנם הבדלים רבים בין רכישת קרקע בתחומי הקו הירוק לבין יהודה ושומרון שם היא כרוכה בתהליכים משפטיים מסועפים, מערכות רישום לא אחידות והסביבה הפוליטית המורכבת. בעסקאות אלו, לעיתים קרובות, מתקיימים סכסוכים משפטיים מרובי צדדים, הטוענים לבעלות על הקרקע לעתים באמצעות מסמכים מזוייפים. בתי המשפט מתמודדים עם טיעונים שונים כמו למשל שהמוכר לא קיבל רשות מחלק מהיורשים או הבעלים למכור, הוא לא היה בעל הקרקע, "אנחנו קנינו קודם", "המקדמה שנתנו גבוהה יותר" וכיו"ב.
נכון להיום, הרבה מאוד פעמים העסקאות למכירת קרקעות ביהודה ושומרון מתבצעת בירדן בין היתר כי חלק גדול מבעלי הקרקעות ביהודה ושומרון מתגוררים בירדן. המכירה כרוכה בדרך כלל במעבר על פני הגשר לירדן והעיסקה מתבצעת בטריטוריה ירדנית. בסיום העסקה הקונסול הישראלי בירדן משמש מעין נוטריון ומאשר את תעודות הזהות של הצדדים בעסקה. במהלך העסקאות, לעיתים מבוצע תיעוד בוידאו בין היתר גם למיקרה שהמוכר יירצח.
עסקאות מקרקעין ביהודה ושומרון מאופיינות במורכבות רבה, שכן הקרקע עוברת דרך הרבה ידיים וכשכל 'יד' גוזרת עמלה עד להעברת הקרקע ליזם או לחברה קבלנית. בסיום התהליך, הקרקע נרשמת במערכת הרישום של המנהל האזרחי בבית אל, המכונה לעיתים "טאבו". בשל המורכבות המשפטית והסטטוס הייחודי של האזור, הבנקים נוקטים בגישה זהירה יותר במתן משכנתאות לנכסים באזור זה.
הצעת החוק המאפשרת לישראלים לרכוש קרקעות ביהודה ושומרון באופן ישיר, ללא צורך במעבר דרך המנהל האזרחי, מהווה צעד חיובי ומשמעותי במימוש זכויות הקניין של כולם. הצעת החוק אם תאושר בקריאה שלישית, תאפשר לבעלי הקרקעות הערבים לממש את זכותם למכור את נכסיהם באופן חופשי. גם לישראלים.
החוק הירדני הנוכחי יוצר הבחנה בין מוכרים פוטנציאליים על בסיס לאום, ולכן ביטולו יתיישב עם עקרון השוויון ואי-ההפליה – עקרון יסוד במשפט הבינלאומי בכלל ובמשפט הישראלי בפרט. כפי שנקבע בפסיקה:
"השוויון הוא מערכי היסוד של המדינה. הוא מונח ביסוד הקיום החברתי. הוא מעמודי התווך של המשטר הדמוקרטי" (בג"ץ 6698/95 קעדאן נ' מינהל מקרקעי ישראל, ניתן ב-8.3.2000).
הפרת עקרון זה מערערת את יסודות הדמוקרטיה, ולכן יש להבטיח את מימושו המלא בכל הנוגע לזכויות במקרקעין, ללא הבחנה על בסיס לאום.
המגבלות על מכירת קרקעות פוגעות לא רק בחופש הבחירה של בעלי הקרקעות, אלא גם בכבודם וביכולתם לממש את הפוטנציאל הכלכלי הגלום בנכסיהם. ביטול מגבלות אלו יכול להיות קרן אור עבור בעלי הקרקעות הערבים, הזדמנות לפרוץ דרך בעולם המודרני ולהשתלב בכלכלה גלובלית חופשית ותחרותית.
חשוב להדגיש כי רכישת קרקע ביהודה ושומרון מצריכה בדיקות משפטיות יסודיות וקפדניות. מדובר באזור בעל סטטוס משפטי מורכב, שבו חלים כיום דינים מגוונים: החוק הירדני, הדין הישראלי, והמשפט הבינלאומי. הבדיקות המשפטיות נדרשות כדי להבטיח כי לא ייווצרו מחלוקות בעתיד וכי העסקה תבוצע בהתאם לכל הדרישות החוקיות והפרוצדורליות.
ממשלת ישראל פועלת לצמצום התסבוכות הבירוקרטיות ונוקטת בצעד משמעותי נוסף לעבר עתיד של שוויון וצדק לכל.
משרדו של עו"ד פול גולובנבסקי מתמחה בעסקאות מקרקעין ובפרט ביהודה בשומרון
