טחנות הצדק טוחנות לאט את סמ"ר במיל' אביעד פריג'ה. רק לפני חודשיים, שנה תמימה אחרי שהפך בן־לילה מגיבור לאומי לחשוד בחיסולו של גיבור אחר, הוגש נגדו כתב אישום. המסמך הקצר הזה, בחתימת תובעת צבאית בכירה, מייחס לו "המתה בנסיבות של אחריות מופחתת", דרגה אחת מתחת לרצח בכוונה תחילה. כביכול, הוא "ירה לעברו של יובל דורון קסטלמן ז"ל במטרה להמיתו, וגרם למותו, וזאת מבלי שנשקפה מן המנוח כל סכנה".
זהו ניסוח פורמליסטי מחפיר, ובעצם כוזב. פריג'ה לא ירה לעברו של קסטלמן במטרה להמיתו, אין ספק שלא. הוא ירה לעבר מי שחשב בטעות למחבל. לא עלה בדעתו שמדובר באזרח חף מפשע. ייתכן שהתנהג באופן פזיז, אם בכלל אפשר לשפוט פזיזות בנסיבות מבצעיות שכאלו, אבל כשהוא ירה לעבר קסטלמן היה לו ברור שהוא יורה במחבל. קשה להאמין שבישראל יש אדם סביר אחד הסבור אחרת, אפילו בפרקליטות הצבאית עצמה. היא פתחה נגד פריג'ה בהליכים פליליים מתוך כניעה למעצבי דעת קהל מסוימים, אשר חרצו את דינו על סמך החזות החיצונית שלו, ועל בסיס חשדות שווא כאילו הוא חטא בווידוא הריגה. גם טיפול המשטרה הרשלני בפרשה, כל אותה התחכמות מטופשת עם נתיחת הגופה של קסטלמן, משכו את האש התקשורתית לעבר פריג'ה, שכמובן לא הייתה לו יד ורגל בהתנהלות המשטרתית בחקירת האירוע. הוא לא בן־גביר, הוא פריג'ה.
לכאורה, אין עוד מה לחדש בפרשה המדוברת כל־כך בשעתה, כחודשיים לאחר פרוץ המלחמה, רק להמתין למשפט ולהכרעת הדין. אבל העובדה שכבר בדיון הראשון הוצע לצדדים הליך גישור רומזת שפריג'ה לא יורשע במה שמיוחס לו. עוד יתברר שהוא זכאי לחלוטין, חף מפשע, קורבן של משפטי בזק עיתונאיים שנשענו על קטעי וידאו הרחוקים מלשקף את השתלשלות האירוע כולו. לוחם המילואים הצעיר מתייסר כבר שנה ורבע בידיעה שאולי הרג בשגגה יהודי (קסטלמן נפגע גם מקליעים שנורו בידי אחרים), וזה כחודשיים מתייסר גם באשמה האכזרית כאילו עשה זאת בכוונה. על גבו הצעיר הוא נושא את טינת התקשורת למשטרה בראשות בן־גביר, ואת איבתה המסורתית למתנחלים בכלל. לו היה צנחן גלוי ראש מקיבוץ שפיים, ספק גדול אם היה מואשם ב"הוצאה להורג", כפי שנאמר עליו באחת מתוכניות התחקירים. בעוונותיו הוא נראה כמו נער גבעות: כיפת ענק, פאות, ציציות.
פריג'ה, שהספיק ללחום בעזה עם תחילת המלחמה, נקלע לחזית הטרור בשערי ירושלים. לפי מיטב המסורת הצבאית הוא חתר למגע. אחרי שהפעיל את נשקו ופגע בשני המחבלים שזה עתה רצחו לידו שלושה בני אדם, חש לטפל בפצועים ואז המשיך בחזרה לבסיסו. חוקר שב"כ הספיק לחבק אותו ולהחמיא לו: "היית בסדר גמור". בדיקת פוליגרף כפולה – אחת מהן מטעם מצ"ח – העלתה כי אמר אמת כשטען אחר כך כי לא שמע את הצעקות "אל תירה". אף על פי כן, הוגש נגדו כתב אישום חמור ביותר.
סנגורו של פריג'ה הוא פרקליט עתיר ניסיון, אל"מ במילואים שלומי ציפורי, מי שמילא בעבר מגוון תפקידים במערכת השיפוט הצבאית, אגב בנו של השר המנוח בממשלות בגין ושמיר מרדכי ציפורי. כשאנחנו נפגשים בבית קפה ירושלמי, ציפורי מספר לי כי כמו כל עם ישראל גם הוא צפה בבעתה בסרטון הנורא שבו נראה קסטלמן מרים ידיים במצב כריעה על ברכיו, מתאמץ להבהיר לכל הנוכחים בזירת הפיגוע כי אינו מחבל, ובכל זאת נורה למוות. אבל אחרי שהתוודע לנסיבות המלאות של האסון הגיע למסקנה שנעשה עוול גדול ללוחם הדתי, ונרתם להגן עליו בהתנדבות. הממצאים והעדויות שאסף בינתיים מעלים תמונת אירוע אחרת מזו שהוגשה אשתקד לעם ישראל. גם עדויות האופי.
שכנים ושכנות בצומת גבעת־שאול, אשר חזו בפיגוע מחלון ביתם, העידו כי גם הם טעו לחשוב שקסטלמן מחבל. האזרח האמיץ אכן הרים ידיים אחרי חיסול המחבלים, אך גם הוריד אותן, פשט את מעילו ועשה עוד כמה תנועות גופניות מהירות שלמרבה האסון דווקא הגבירו את החשד שמדובר במחבל. "אותו אדם שבדיעבד התברר לי כי הוא יהודי, נראה מאוד מבולבל", העידה השכנה אהובה צוקרמן, "רץ, עוצר, מסתובב, חוזר. מרים ידיים ומורידן בתוך כמה שניות, ועושה תנועות לעבר המכנסיים והכיסים כאילו הוא מתכוון לשלוף נשק ורימון. יכול להיות שכל הפעולות שעשה המנוח היו כדי לגרום לאנשים לחשוב שהוא אינו אחד מהמחבלים, אך להתרשמותי הסובייקטיבית, בזמן אמת לא ניתן היה להבין זאת".
גם טענת וידוא ההריגה מפוקפקת מאוד. היא מסתמכת על ריאיון נמהר של פריג'ה לערוץ 14, שבמהלכו לא באמת הודה בווידוא הריגה. הרי קסטלמן לא מת מיד. הוא עוד הספיק לתקשר עם צוות מד"א שחש לזירה. רק אחרי חצי יממה הלך לעולמו. סרטונים מהזירה מעידים שפריג'ה חדל לירות לעברו כשנפגע, ועוד בטרם התברר שמדובר ביהודי. הם עולים בקנה אחד עם עדויות חבריו של פריג'ה ליחידה. עשרות מהם הפקידו בידי עו"ד ציפורי הצהרות בכתב על מתינותו ועל היותו לוחם ערכי ומוסרי, לא מי שיירה במחבל שנכנע. מפקד הגדוד שלו, סגן־אלוף א', כתב ש"לו חלילה אביעד היה מסוג החיילים שפועלים בניגוד לפקודות הצבא, לרבות עניין הוראות הפתיחה באש, אני מניח שהייתי נתקל בכך במהלך הפעילויות השונות שנדרשנו להן ברצועה, וכאמור לא נתקלתי בהתנהגות חריגה כלשהי של אביעד".
מעולם לא הוגש כתב אישום דומה נגד לוחם צה"ל שהרג בשגגה אדם חף מפשע במהלך היתקלות עם מחבלים. אלאור אזריה המפורסם ירה במחבל דקות ארוכות אחרי שכבר היה שרוע פצוע על הכביש. פריג'ה ירה לעבר אזרח ישראלי שחשב למחבל בסערת התרחשות רצחנית. כל האירוע, מתחילת הירי של המחבלים ועד הפגיעה הטרגית בקסטלמן, נמשך דקה ו־6 שניות בלבד, זה הכול. הפרקליטות הצבאית, אשר מתעקשת לייחס לו ירי לעבר אדם שלא נשקפה ממנו כל סכנה, נמנעה מלהגיש כתב אישום דומה נגד לוחמי גולני שכעבור שבועיים בלבד הרגו בשגגה את שלושת חטופינו הנמלטים בשג'עייה. כידוע, הלוחמים אפילו לא הועמדו לדין משמעתי, על אף קביעת הרמטכ"ל הרצי הלוי כי פעלו בניגוד להוראות הפתיחה באש. "הירי הזה בוצע במהלך לחימה ובתנאי לחץ", גונן עליהם רב־אלוף הלוי. האם פריג'ה לא פעל במהלך לחימה ובתנאי לחץ? למה דווקא אותו מעמידים לדין?
ציפורי מתרעם: "כשצריך לקבל החלטות מבצעיות בתוך שניות, התפיסה הצבאית מעודדת אנשים לקחת סיכון. אומנם חובה להפיק לקחים במקרה של טעות, אבל לא להפוך את הלוחמים לאנשים פליליים". באמצע פברואר הוא ייפגש עם נציגי התביעה לצורך תחילת הגישור. משפחתו של פריג'ה כבר נאבקת על טיהור שמו תחת הכותרת "לא מפקירים לוחם". השבוע היא פתחה במבצע גיוס כספים לצורכי מימון הוצאות ההגנה הרבות. קשה להאמין שהן יוחזרו לו על ידי המדינה גם במקרה הסביר מאוד שחפותו תצא לאור.
תגובת צה"ל: "כתב האישום הוגש בתום חקירה מקצועית ומקיפה, לאחר בחינת הראיות שהובילו למסקנה שמעשיו של הנאשם מקימים סיכוי סביר להרשעה בעבירה שיוחסה לו. הטענה שלפיה כתב האישום הוגש ממניעים אחרים – שגויה וחסרת בסיס".
