אם לא יהיו שינוי של הרגע האחרון, בבוקר יום ראשון הקרוב, בשבע דקות לשש, יחזרו קרונות רכבת ישראל לנוע על המסילה בין שדרות לאשקלון, וצפונה משם לתל־אביב. מאז שבעה באוקטובר, במשך כמעט שנה וחצי הושבת קו הרכבת שחיבר את יישובי הנגב המערבי עם מרכז הארץ, מחשש לירי נ"ט על הקרונות מכיוון עזה. השבתת הקו פגעה קשות באיכות חייהם של 70 אלף תושבי העוטף, ובעוד עשרות אלפי תושבי נתיבות ואופקים. תושבים דיווחו על פגיעה ביכולת התעסוקה והלימודים, על עלייה חדה בהוצאות הדלק, על הימנעות מבדיקות רפואיות, וגם על פגיעה בתחושת הביטחון. בעבודת מחקר שקיימה תנועת "עתיד לעוטף", נמצא שעלות הסגירה היומית של הרכבת נעה בין 1.2 מיליון ל־2 מיליון שקלים.
ובכל זאת, למרות השמחה על חזרת הרכבת, רבים מתושבי העוטף חשים גם השבוע תחושת תסכול מהדרך שבה חוזרת הרכבת לפעול. למרות הלחימה של צה"ל בעזה, הוקמה בשבועות האחרונים חומת בטון סמוך לחלקים ממסילת הרכבת כדי להגן על הקרונות. בחלק אחר של המסילה הוצבו על אחת המסילות קרונות של רכבת משא מדופנות בלוחות ברזל, כדי להגן על הנוסעים. גם אחרי יותר משנה של פעילות צבאית בצפון רצועת עזה, קונספציית ההתמגנות עדיין כאן, ורבים מהתושבים שדרשו שינוי תפיסתי זועמים על כך.
אהד כהן, עתיד לעוטף: "לא יכול להיות שאחרי שנה וארבעה חודשים של מלחמה, אנחנו אלו שמתמגנים וחמאס לא מפחדים לירות עלינו"
אהד כהן, מנכ"ל תנועת עתיד לעוטף, הוא תושב קיבוץ אור־הנר הסמוך לשדרות. לאחרונה, כשהוא יוצא עם רכב מקיבוצו הוא בוחר לעשות זאת דרך כביש שאינו חולף בסמוך למסילת הרכבת, כדי לא לחזות בחומת המגן של הרכבת, שבעיניו היא "אם כל חטאת". ב"עתיד לעוטף" לא מסתפקים בזעם. השבוע הם יצאו בקריאה למשרד הביטחון לפרק את אמצעי המיגון. שאלתי את כהן מה ההבדל בין הממ"ד שבביתו ובין חומות הבטון וקרונות הברזל שמגינות על נוסעי הרכבת. "יש הבדל גדול בין הממ"ד שמאפשר לך לקבל החלטות אישיות בבית, ובין קיר מיגון שמעיד שחזרנו לשישה באוקטובר", משיב כהן. "לא יכול להיות שאחרי שנה וארבעה חודשים של מלחמה, אנחנו אלו שמתמגנים וחמאס לא מפחדים לירות עלינו. הם אלו שצריכים לפחד מהתגובה שלנו אם הם יעזו לעשות משהו".
לצד הביקורת, צריך גם לומר ביושר שמשרד הביטחון והצבא כן עדכנו את תפיסתם בנוגע למיגון הרכבת. כשהקו נסגר דובר על כך שהוא יחודש רק לאחר עבודות מיגון שיימשכו למעלה משנתיים בעלות של 800 מיליון שקלים. התוכנית הזו השתנתה, לא מעט בזכות מאבקם של תושבי העוטף וגם בזכות התנגדותו הנחרצת של שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. גם התושבים וגם סמוטריץ' טענו שהדרך להשבת הקו צריכה להיות באמצעות פעולה צבאית התקפית, לא באמצעות תוספת מיגון.
כהן מספר שמופעלים לחצים על תנועתו להחרים את הנסיעה ברכבת עד להסרת המיגון, אך ב"עתיד לעוטף" בחרו במאבק מתון יותר. "למרות שהיינו שמחים שלא היו נעשות כלל פעולות מיגון, אנחנו כן מבינים שלצורך פתיחת הקו יש צורך כעת למגן, אבל בגישה ריאליסטית ובוגרת אנחנו נאבקים להסרת המיגון. אנחנו מבינים שנדרש זמן, אבל דורשים שבסופו של דבר הגישה תשתנה".
מאבק נוסף של תושבי העוטף הוא בהיבט התחבורתי. לוח הזמנים החדש שפרסמה הרכבת לקו שדרות־תל־אביב, מעיד על הרעת תנאים בעקבות צמצום מספר הנסיעות בקו המחודש. הרכבת אומנם חוזרת לשדרות, אבל עדיין לא לשגרה.
