יובל רפאל היא נציגתנו לאירוויזיון. הבשורה התקבלה ב־22 בינואר בגמר התוכנית "הכוכב הבא לאירוויזיון" של קשת 12. שם גברה על ואלרי חמאתי ועל מורן אהרוני ורד בנד, כשאחד מהביצועים היה ל"Dancing Queen" של ABBA.
השוודים יודעים דבר או שניים על התחרות האירופית, אך דבר חשוב שהם אולי לא יציינו הוא שמעבר לתלבושות הצבעוניות והביצועים הגדולים מדובר באירוע פוליטי, שרק נהיה כזה עוד יותר משנה לשנה. ולא רק בענייננו; באירוויזיון 2017 נאסר על הנציגה הרוסייה יוליה סמוילובה להיכנס לשטח אוקראינה, כיוון שהופיעה בעבר בחצי האי קרים השנוי במחלוקת על הריבונות. וזאת גם לאחר שבשנה הקודמת לה העוינות בין אוקראינה וגאורגיה לבין השכנה רוסיה עלתה בתחרות, גם אם באופן נסתר. עוד דוגמה היא העימות המדיני בין ארמניה לאזרבייג'ן, שהביא לקנס מטעם איגוד השידור האירופי האחראי על התחרות בטענה להימצאות נרטיבים פוליטיים בשירים המתחרים. ואפילו לא נגענו כאמור בהיסטוריה האישית של מדינתנו הקטנה בתחרות העליזה.
בחזרה למתמודדת שלנו ל־2025, יובל רפאל (24), שסיפור ההישרדות המצמרר שלה הורגש אף מעבר למסך וטען את הביצועים במהלך העונה של "הכוכב" במשקל אחר, נוגע ופורט על מקומות כואבים ומרגשים. רפאל השתתפה בפסטיבל הנובה ב־7 באוקטובר עם עוד מאות חוגגים. היא שרדה את הטבח הנוראי כשהסתתרה במיגונית המוות ליד קיבוץ בארי, כשהיא שוכבת מתחת לגופות המתים ומעמידה פנים שהיא מתה במשך שעות ארוכות, גם לאחר שספגה רסיסים בגופה. בהמשך אף נאמה בפני ועדת האו"ם לזכויות אדם וסיפרה על הזוועות שראתה, מתוך רצון גדול להביא לידיעת העולם את הסיפור הבלתי יאומן הזה. היא הביעה רצון לעשות זאת גם בבמה גדולה כמו זו של האירוויזיון, לספר את הסיפור שלה ושל רבים, ובעצם את הסיפור של אומה שלמה.
התקווה הגדולה היא שתצליח, בדרך מחושבת ומחוכמת ללא צנזור של איגוד השידור האירופי כמו זה שקרה בשנה שעברה עם עדן גולן ועם "October Rain", שם האיגוד פסל את השיר מהשתתפות בתחרות בשל תוכנו, הקשור למלחמה ופורש בידי האיגוד כשיר פוליטי. לבסוף, כידוע שוּנה השיר ל־"Hurricane" ועדיין צמרר, אבל האפקט כבר שונה. מקוממת וכאובה עצם הבחירה להתיישר עם עולם שמתכחש אלינו בהמון צמתים ופניות (ו־7 באוקטובר הוא דוגמה צורמת במיוחד), אך ברצוני לחזור לרגע חשוב בתולדות התחרות שלנו, שאולי יפיח מעט רוח במפרשים.
בשנת 1983 האירוויזיון עמד להתקיים במינכן שבגרמניה, מדינה שאין צורך להסביר את מורכבות הקשר היהודי עמה. אהוד מנור, מגדולי הכותבים הישראלים בכל הזמנים, ניגש אל מלאכת הכתיבה בתחושה שראוי כי דווקא שם על הבמה במינכן יעמוד נציג ישראלי וישיר את המילים "עם ישראל חי". הוא כתב את השיר "חי" (והציע אותו לירדנה ארזי לקראת הקדם־אירוויזיון, אך ארזי סירבה לקבל את השיר, כי כבר היה לה שיר אחר מוכן). מנור פנה לעופרה חזה, שמיד הסכימה לבצע אותו בקדם. היא זכתה שם, והחלו ההכנות הנוספות לקראת מינכן שבמהלכן ביקרו חזה ושאר הצוות הישראלי במחנה הריכוז דכאו ופגשו ניצולי שואה מישראל, שביקשו מהם להיזכר במראות ממחנה הריכוז לפני ביצוע השיר בתחרות. יש לציין גם את בגדי ההופעה שעוצבו בהקשר ישיר לשואה: המעצבת דורין פרנקפורט בחרה להלביש את חזה בחליפה לבנה ואת המלווים שלה על הבמה בבגדים צהובים, כדי לרפרר לטלאי הצהוב שהיהודים באירופה אולצו לענוד. "חי" דורג במקום השני בתחרות, בהפרש של שש נקודות בלבד מהשיר הזוכה. 42 שנה חלפו מהאירוע הזה והוא עדיין חי בלב רבים. בצפייה מחודשת בביצוע הוא מצמרר, אומר המון בלי לומר יותר מדי. יש בו משהו שמתמצת הוויה כואבת אך גאה ופוסעת קדימה, וכזאת אנחנו צריכים כעת.
האם נראה ביטוי ברמה הזו לדברים שעברו ועוד עוברים עלינו בביצוע על הבמה בבזל 2025? אני בספק. אבל יש בי תקווה, שיובל רפאל תיקח את הסיפור האישי שלה – צעירה שבאה לשמוח עם חברים ויצאה מגיא צלמוות מדמם לתוך התמודדות עם מה שלא נתפס במציאות שממשיכה להתרחש – שהוא בעצם סיפור של רבים מאיתנו. מאמינים בך, יובל.
ימים יגידו
טבלאות ההימורים כבר עושות את עבודתן (עוד לפני שהוצג השיר שתבצע יובל בתחרות) והופתענו לראות אותה במקום השלישי ואף בשני. נזכיר שגם עדן גולן, שייצגה אותנו בשנה שעברה עם "הוריקן", דורגה במקומות גבוהים כבר בימים הראשונים אחרי הזכייה ב"כוכב", וסיימה את התחרות במקום החמישי. נתראה בבזל.
