התפרעות צעירי רמת־גלעד ומקומות נוספים בכפר פונדוק לפני כשבועיים ראויה לכל הוקעה, וראוי שראשי ההתיישבות יעשו זאת בלא למצמץ. המתפרעים ראויים לעונשים כבדים, ובעיקר לאיסור כניסה מתמשך לסביבת ההתפרעות. ההתפרעות פגעה גם בחפים מפשע והכתימה את פני ההתיישבות, המוסרת עתה את נפשה במלחמת הקיום של ישראל. היא בעיקר מנעה מכוחות הביטחון פעולה יעילה, חזקה ומרוכזת מול כנופיות המרצחים ופורעי החוק בפונדוק ובכל סביבותיו. היא מנעה גם הרס מרוכז של בתים שנבנו בכפר שלא כחוק ומסכנים את העוברים ליד הכפר. ההתפרעות לוותה גם בזריקת אבן לעבר שוטר ובריסוסו בגז פלפל, חידוש ועליית מדרגה חמורה באלימות המתפרעים היהודים. אגב, השוטר שנפגע ופגע הוא "מתנחל" שומר מצוות מיישובי השומרון.
כל זה צד אחד, צד חשוב מאוד בתקרית שהייתה שם, ואסור שהשורות הקשות הבאות יטשטשו את חומרתו.
נעבור לדיון בצד השני של המטבע הפסול. אני מתייחס לעובדות הידועות לי, ומביא בחשבון אפשרות שאני טועה במשהו, ומתנצל מראש. השוטר שרוסס ירה באקדחו מיד אחרי שרוסס, אך זמן ניכר אחרי תום התקרית בפונדוק. הוא ירה בעת שהפורעים ורבים מחבריהם, ולא כולם היו בהתפרעות, כבר היו סמוך לרמת־גלעד. לטענתו הוא ירה באוויר, אך ארבעה צעירים נפצעו, לאחד מהם חדר הקליע למוחו, והוא מורדם ומונשם. צעיר אחר בסכנת שיתוק גפיים לכל חייו. זה לא ירי באוויר.
צילום: תיעוד מבצעי מד"א
היחס לשוטר מאז סלחני. על פי התנהגות מח"ש עד עכשיו, ספק אם יעמוד לדין. משהו בהתנהגותה של מח"ש המזכיר את התנהגותה בבקעת הירדן לפני ארבע שנים בעת שאהוביה סנדק נהרג, והשוטרים שוחררו לאלתר ויכלו לתאם גרסאות. ח"כ משה סעדה מכיר היטב את הפרשה ההיא. כדאי לשאול אותו עליה. לדעתי יש להוציא את החקירה מידי מח"ש למקום אובייקטיבי יותר. אור השמש יחטא את השגיאות טוב יותר ממכבסת מח"ש.
התקשורת הממוסדת סיקרה בעיקר את ההתפרעות בפונדוק, ובמהרה עברה לסדר היום על הירי על ארבעת הפצועים ליד רמת־גלעד. כאמור, שניים מהם במצב קשה ביותר. כשמפגין שמאל הוכה בנתיבי איילון מכות שלא הותירו רושם, התקשורת עסקה בכך שבעתיים. תשומת הלב החיובית כל כך הניתנת בתקשורת למפגיני השמאל היא אפליה. האפליה במקרה שלנו היא אפליה בין דם לדם. זה דבר שונה, ומצער שהתקשורת הממוסדת הגיעה לכך. האפליה בין דם לדם ניכרת היום בדברים נוספים, וקצרה כאן היריעה.
בעקבות שתיקת התקשורת נעדרה גם תגובתם של אנשי הציבור והפוליטיקאים. נערי רמת־גלעד נותרו מבחינה ציבורית לבד עם פצועיהם ועם פצעיהם, ועם כל הביקורת הצודקת והחיונית על התפרעות חלקם בפונדוק, האדישות המתנכרת על דמם השפוך היא מחדל, ודאי במדינה שדם כה רב נשפך על אחדותה בשנה ורבע האחרונות. לכן, במקום שאין אנשים אשתדל בקטנותי להיות איש, ואפנה כאן אליהם בלב אוהב:
נערים יקרים! ברובכם הגדול יש נקודות אור ציוניות רבות ומועילות, ולא רק עוולות של התפרעויות, בעיקר אחרי שפיכת דמי יהודים. אין דבר שעשוי להכשיר את התפרעויות חלק מכם, ויש להיאבק בהן ולהעניש עליהן. אך כדאי להזכיר שחיסולו של יחיא סנוואר התאפשר בשל עקבותיו, שיחידה צבאית המורכבת מנערי גבעות, כלומר מכם, עלתה עליהן. חיסולו של סנוואר הוא נקודת אור חשובה בטעם החמוץ שאנו חשים עתה עם החשש להתמסמסות השגי הניצחון מחמת הסכם פוליטי גרוע. ידוע לי על בוגרי גבעות נוספים מכם, שהיו ביחידות שפעלו ללא לאות עד לאחרונה בעזה. אם אנחנו רוצים להטות אתכם ביתר משקל לצד הטוב, זה לא יבוא מכוח יד קלה על ההדק כפי שהייתה כאן ולא מכוח אדישות למצוקתכם. דמכם אינו אדום פחות מזה של מפגיני קפלן וחבריהם בתקשורת, ומי שאינו מכיר בכך חוצה קו אדום לא פחות מדם הפצועים שנשפך ליד רמת־גלעד.
הרב יעקב מדן הוא מראשי ישיבת הר עציון
