מחזה שנגלה לעיניי השבוע פילח את ליבי. נער צעיר שוכב מורדם ומונשם כשראשו חבוש והוריו דומעים בתפילה שרק יוכל להמשיך לצעוד במסלול חייו. משם המשכתי לבית חולים אחר, שם מאושפז חברו עם פציעת גב קשה, והוריו לצידו, ממלמלים תפילה חרישית שהניסים יימשכו ובנם הצעיר יזכה לעמוד שוב על רגליו.
שני הצעירים שפגשתי השבוע נפצעו לפני 11 ימים מירי. כך גם שני חברים נוספים שלהם, שבאורח נס נפצעו קל וללא פגיעה באיברים חיוניים. ארבעה פצועי ירי, חמישה קליעים שחדרו לראשים, לגב ולאוזן, ועוד תרמילים רבים שהתפזרו בזירת הירי ברמת־גלעד בשומרון – כתוצאה מירי חסר הבחנה של שוטר שפגע בפלג גוף עליון של נערים רבים.
הרחובות אינם זועקים, נבחרי הציבור עסוקים בשלהם והתקשורת לכל גווניה נאלמת דום לנוכח אירוע האלימות המשטרתית מהחמורים שידענו, שבנס גדול לא הסתיים במסע הלוויה של ארבעה מילדינו.
ייצגתי נפגעי אלימות משטרתית לעשרות ולמאות. את חבריו של אהוביה סנדק ז"ל שנסעו עמו ברכב ונפצעו בניגוח הזדוני של בלשי ימ"ר ש"י פגשתי בבית החולים שעה לאחר האירוע הטראומתי. ובכל זאת, הפעם יש משהו שונה. שונה בחומרתו ושונה באדישות כלפיו. במקום לצאת באמירה נחרצת וחריפה נגד הירי, חלק מהנהגת ההתיישבות מיהרה לגנות את ההתפרעות בכפר פונדוק בזמן ששני נערים נאבקים על חייהם.
הרבנים הפגינו אדישות באילמותם לאירוע הירי. המפכ"ל לא הניד עפעף כששוטר כמעט הרג ארבעה בחורים. ומח"ש? אין לי ציפיות, ובכל זאת הופתעתי, כי אני מכיר מקרוב איך מתנהלות חקירות של אירועי ירי. גם כשהיורה טוען להגנה עצמית, היחידה החוקרת לא תעז לשחרר אותו בתום חקירה לילית קצרה.
ייצגתי את שובאל בן־נתן הי"ד, ששב בתחילת המלחמה מהצבא לשבת בביתו בשומרון, וירה לעבר אנשי חמאס שיידו לעבר משפחתו אבנים. הוא נעצר לימים ארוכים במצ"ח, וסבל מחקירות ממושכות של עשרות שעות ומבקשות הארכת מעצר אינסופיות של היחידה החוקרת. שובאל נהרג בקרב גבורה בלבנון לפני כמה חודשים. ייצגתי גם חשודים שטענו להגנה עצמית בפרעות שומר החומות בלוד ובירושלים, בלינצ'ים בשומרון ובאירועים נוספים. חוסר מוטיבציה כמו בחקירת הירי ברמת־גלעד לא ראיתי מעודי.
הנערים שנפצעו וחבריהם שהיו עמם אינם אויב. הם הילדים שלנו. הם גדלו בשומרון ובגוש דן, בירושלים ובגוש עציון. הם גדלו בקהילות והתחנכו במוסדות שמעלים על נס את המסירות למען עם ישראל. ועם המסירות הזו הם צועדים בדרכם. דרך שהיא לא תמיד חוקית ולא תמיד לגיטימית, אבל היא תמיד מלאת אכפתיות ומסירות נפש.
שלא ישתמע מדבריי אחרת: אני מתנגד לנטילת החוק לידיים ומשקף זאת לנוער, אך זה לא אומר שמותר לנו לברוח מהזירה. שנעדיף לשתוק? לטעמי דווקא עכשיו הקול של ההנהגה חשוב.
אני פוגש במסדרונות בתי המשפט את המשפחות של הצעירים שנעצרים בהפגנות ובאירועים בבקעה ובהר. משפחות טובות ותומכות, מליבה של הציונות הדתית על כל פלגיה ותתי־מגזריה, אמהות שמסבירות לי בהתנצלות: "אנחנו לא כאלה". ותמיד אני משיב לאם המודאגת שהיא בדיוק כזו, שהבערה של הבן היקר שלה לא הגיעה משום מקום.
נודה על האמת: המצב ביהודה ובשומרון מפחיד. פיגועים מתרחשים חדשות לבקרים. כל תושב ביו"ש ששומע את הכדורים שורקים מאירועי הסתה בכפר השכן מבין איזו מפלצת חיה בתוכנו ומחכה ליום פקודה. ומה מצופה מנער מסור ואכפתי לחוש לנוכח כך?
נער שראה את החבר שלו שותת דם כשפורע ערבי מגובה באנרכיסטים חבט לו עם אלה בראש, והמשטרה הגיבה ללינץ' בפיהוק. נער שישב עם חבר בחומוסייה בתחנת הדלק וראה את חברו נרצח בכיסא שלידו. נער שרואה את המוטיבציה הבלתי תיאמן של אלוף הפיקוד להרחיק אותו ואת חבריו בצווים דיקטטוריים מיו"ש – בזמן שאנרכיסטים אלימים, מישראל ומחו"ל, מסתובבים ומלבים אלימות כלפיו וכלפי חבריו באין מפריע. נער שמודאג עד עמקי נשמתו, כמו כולנו, מכך שמאות מחבלים משוחררים חזרו להסתובב בינינו בשבועות האחרונים.
למבוגרים יש יכולת לווסת את התסכולים לעשייה לגיטימית ויעילה, אך למבוגרים יש גם יכולת להעלים עין ממציאות מסוכנת ולהיכנס לתרדמת.
כאמור, אסור לנו להשלים עם עבירה על החוק, עם אלימות. אנחנו נדרשים לחנך את ילדינו לפעול לעולם מתוקן מתוך בערה ומסירות, אבל בתוך מסגרת לגיטימית. אנו חייבים להדגיש שעבירה על החוק היא קו אדום במאבקים הציבוריים שלנו. אך באותה הנשימה, צריך לומר בקול ברור שלא הילדים שלנו הם האשמים פה בסיפור.
אם לא נבין לליבם של הנערים המסורים בגבעות ובחוות, נשקע עמוק בבוץ האדישות והשנאה. ואם נשתוק מול אלימות חסרת רסן כלפי הילדים שלנו, נאבד את הלגיטימציה להשמיע את קולנו.
חייבים לקרוא לחקירה אמיתית של הירי ולהגברת הביטחון ביו"ש. רבנים ומנהיגים, מחנכים ונבחרי ציבור שמוצאים לנכון להיפגש עם הנהגת "אחים לנשק" ושייח'ים מתונים, אליכם אני קורא: בואו להכיר, בואו להיפגש, בואו לשוחח עם הנוער הנפלא הזה, לקבל קורטוב מהלהט הטהור.
עו"ד נתי רום, העוסק בייצוג בתחום הפלילים, הוא תושב אש־קודש
