המלחמה האחרונה עשתה ממש טוב להארי פוטר. טוב, לא להארי פוטר אלא לזה שאין לנקוב בשמו (וולדמורט) והחבורה שמלווה אותו מזה שנים רבות, אלו שכבר כשהיו קטנים התחילו לכנות את עצמם בשם "אוכלי מוות". אנשים שכל עניינים הוא להתעלל בחפים מפשע רק בגלל שהם לא קוסמים כמוהם, ולנקות את עולם הקוסמים מאנשים שהעזו להתערבב עם אנשים שלא בעלי דם טהור. אנשים שמעבירים חוקים שמטרתם להעלות את טהורי הדם למעמד גבוה יותר ומתירים את דמם של כל מי שאינו חלק מהם, או במילים אחרות: שונאי אדם.
פתאום הביטוי "אוכלי מוות" – שבשביל אנשים שלא קראו את עלילות הארי פוטר, לא היה מושג שהוא קיים – נהיה נפוץ בקרב אנשי ציבור, עיתונאים וידוענים, הביטוי "אוכלי מוות" השאוב מהמתואר למעלה, התחיל להיות מטבע לשון כדי לכנות את מי שלא חושב כמותם, את מי שמעז להביע עמדה אחרת בקשר ללחימה או לעסקה מסוימת. מטבע לשון שמטרתו לעשות דה לגיטימציה לביקורת ולהפוך את הבן אדם לאדם רשע, אדם שצריך להתרחק ממנו ושחס ושלום דבריו לא יתפסו מקום בציבוריות הישראלית ומישהו עלול בטעות לחשוב שאולי יש משהו מאחוריהם או במילים אחרות: אנשי הציונות הדתית והחושבים כמותם.
אבל שונאי הציונות הדתית עמדו בפני בעיה קשה, והיא שהמציאות פשוט לא התיישרה עם האג'נדה. כי הרי לפי תפיסתם אוכלי המוות הם אנשים רעים, אנשים שמעדיפים לתת לאנשים למות, אנשים שלא אכפת להם מחייהם של אחרים ואילו הציונות הדתית שילמה מחיר כבד ביותר במלחמה האחרונה, כמות הנופלים שלה גדולה מדי, סיפורי הגבורה רבים מדי, אחוז המשרתים בצבא ובקרבי בפרט גדול מדי, התרומה כולה גדולה מדי. ולכן בכל פעם שמעמתים אותם עם השאלה למי הם מתכוונים הם אומרים: הכוונה כמובן לא אליך שסיכנת את החיים בצבא, ולא השכן שלא ראה בית כבר חודשים, גם לא הבן של השכנים שנפל במלחמה, גם לא המג"ד מהבית ממול ולא הפצוע שירד להציל אנשים ב-7.10 ועדיין בטיפולים, כמובן שלא מדובר גם בבני משפחתם שנושאים את כל העול על הכתפיים, אתם כמובן לא אוכלי מוות אנחנו מתכוונים ל"אחרים", מי האחרים האלו? אף אחד לא יודע.
לאחרונה עברו שונאי הציונות הדתית למסר חדש: אוכלי מוות אלו חברי הכנסת שהצביעו נגד העסקה של שחרור החטופים בעד שחרור מחבלים, לא חס וחלילה הציבור שאותו הם מייצגים והפציר בהם להתנגד לעסקה אלא רק חברי כנסת ואנשים אמורפיים שזהותם לא נודעת, למה הם אוכלי מוות? כי איך אדם יכול להצביע נגד שחרור חטופים, לשיקולים כמו מה המחיר האפשרי לשלם אין מקום, כי זאת השיטה, דה לגיטימציה מוחלטת לכל מי שמעלה משהו שיכול להטיל ספק באג'נדה שהם מובילים.
ובכלל מה זאת הטענה הזאת לפיה מדובר בנבחרי הציבור בלבד, הרי נבחרי הציבור הם מייצגי הציבור, הם הקצה שבסופו של דבר מרים את היד במרכז ההחלטות ונבחר על ידי הציבור לשם כך. מאחוריהם עומדים בדיוק הציבור ש"לא, הכוונה כמובן לא אליך אלא למישהו אחר" שעד היום לא נודעה זהותו. הציבור שלא מעט ממנו חושב שהמחיר של העסקה גבוה ביותר ולא דנו בו מספיק.
כמובן שגם נבחרי הציבור של הציונות הדתית שהצביעו נגד העסקה, לא עשו זאת כי הם מקדשים את המוות, אלא כי הם חושבים שהמחיר של העסקה גבוה מדי, שהמחיר של העסקה בסופו של דבר יביא לידי הרבה יותר מוות של ישראלים, ושהמחיר של העסקה מסמן לכל שונא ישראל שחטיפת ישראלים זה המעשה הכי משתלם ויעודד חטיפות של עוד רבים. דבר זה מובן לרוב מוחלט של מי שפותח את הראש ולא מונע משנאה. אפשר להסכים איתו ואפשר לא להסכים איתו, במציאות כזאת קשה יש שיקולים כבדים לכאן ולכאן ובהחלט לא פשוט לעמוד במקום של מקבלי ההחלטות, אבל הדה לגיטימציה מטרתה לשלול את הדיון, להשניא את השני.
ובכלל צריך לשאול: אולי דווקא מי שלא מוכן לדון במחיר שאנחנו משלמים שלפי כל תרחישי העבר הביא למספר רב יותר של נרצחים יהודים ואפילו לעסקה הנוכחית כשזוכרים שסינוואר שוחרר בעסקת גלעד שליט ולכן בסבירות רבה ביותר יביא לנרצחים וחטופים נוספים הוא אוכל המוות?
אבל האמת שאת הביטוי הזה צריך להוציא מהשיח הישראלי ולהשאיר אותו במקום של ספרי הפנטזיה המעולים של ג'יי קיי רולינג, מה שעוד צריך לעשות זה לא לתת לאותם שונאי אדם השונאים את הציונות הדתית את הלגיטימציה להמשיך ולהשניא בכוונה את הציונות הדתית, את הלגיטימציה להמשיך ולהפיץ שנאה במסווה של "אכפתיות" מאחרים. כי מי ששיטתו היא להפיץ דה לגיטימציה כדי להשתיק את השיח, הוא הלא לגיטימי.
