הצהרת הנשיא דונלד טראמפ אמש (ג') כי ארה"ב תשתלט על רצועת עזה, תהפוך אותה לריביירה ובמקביל תסייע לעזתים להגר למדינות אחרון אינה רק שינוי רעיוני וחדשני למזרח התיכון אלא גם מהווה ציון דרך במאבק באנטישמיות. מאז נסתיים מבצע "עופרת יצוקה" ופורסם דו"ח גולדסטון, מקפידים שונאי ישראל בארה"ב ובעולם להציג את המצור על עזה כגורם המרכזי בסכסוך וכפשע מלחמה. עתה הצעת הנשיא טורפת את קלף השנאה הזה ותאפשר מענה לטענות שהשחירו את ישראל והיהודים שתומכים בה.
לאחר מבצע "עופרת יצוקה" בשנת 2009 הוגשו המלצות דו"ח ועדת גולדסטון שמונתה על ידי האו"ם. ההמלצות כללו בקשה "לבחון העמדת גורמים ישראלים לדין באשמת פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות". זמן לא רב אח"כ בספטמבר 2010 ולאחר אירועי משט המרמרה, פורסמו המלצות הוועדה שמונתה על ידי המועצה לזכויות האדם באו"ם ובהן נכתב : "הראיות מאפשרות להעמיד לדין את ישראל באישומים הבאים: רצח בכוונה תחילה, התעללות וגרימת סבל ופגיעה במתכוון", והוסיפו כי "ישראל הפרה כמה סעיפים בחוק הבין-לאומי: הזכות לחיים ולביטחון, עינויים ויחס אחר של רשעות, חוסר אנושיות, יחס משפיל וענישה, הזכות לחופש, ביטחון והחופש ממעצר שרירותי וכו'".
שנים לאחר מכן, יפרסם באומץ לב גולדסטון מאמר בו יביע צער על המסקנות, והודה כי אינן תואמות את המציאות, כך גם נציגים בודדים בוועדה לזכויות האדם באו"ם. הצער, ההסתייגות, והמאמר הגיעו מאוחר מידי. שונאי ישראל ושונאי יהודים אימצו בשתי ידיים את הקביעות הקשות ביותר, הם דרשו לפעול נגד ישראל, הוקיעו יהודים שהביעו תמיכה בישראל וראו בהמלצות קרקע פורייה לקדם אמירות אנטישמיות. אם תרצו, האנטישמיות החדשה לבשה חליפה של שנאת ישראל ושנאת תומכיה של המדינה היהודית.
בדו"ח מצב האנטישמיות של ההסתדרות הציונית העולמית שפורסם לפני מספר שבועות נכתב: "שנת 2024 מסתמנת כשנת שיא באירועים אנטישמיים ברוב המדינות שנסקרו, עם עלייה דרמטית של 340% בסך אירועי אנטישמיות בעולם בהשוואה לשנת 2022 ועלייה של קרוב ל-100% בהשוואה לשנה החולפת."
עיון בדו"ח מלמד על מגמת עלייה באירועי האנטישמיות באירופה, אוסטרליה וארה"ב ביתר שאת מאז 2010 ועד לימים אלה. בארה"ב למשל, מדובר על עלייה של מאות אחוזים. לאנטישמיות הגואה הייתה גם השפעה על מערכת הבחירות האמריקנית. האוכלוסייה היהודית של פנסילבניה, מדינה מתנדנדת יש להדגיש, מונה כ־3% מבעלי זכות הבחירה במדינה. המועמדים לנשיאות ידעו שהקול היהודי יכול להכריע את הכף. הם ידעו כי חברי הקהילה כמו מוסדות יהודיים אחרים בארה"ב הגבירו משמעותית את האבטחה, במיוחד אחרי פיגוע הירי בבית הכנסת "עץ חיים" בפנסילבניה בשנת 2018 בו נרצחו 11 מתפללים. החשש מאנטישמיות היה חלק משיח הבחירות בארה"ב בקרב המצביעים היהודים.
צריך לומר ביושר, כי לעלייה באירועי האנטישמיות מצטרפים גם מהגרים מוסלמים רבים שהגיעו בעקבות הטלטלות השונות במדינות המזרח התיכון ומדינות מוסלמיות אחרות. פליטים מסוריה, לוב, אפגניסטן, עיראק ועוד שחונכו על שנאת ישראל לקחו חלק בתקריות אנטישמיות והיו לא פעם המנוע של הפגנות סטודנטים בקמפוסים השונים. באותם הפגנות קריאות כמו "שחרור עזה" ו-"הפסקת המצור" , שלטים נגד "הרעבת ילדים ורצח" נשמעו בקול רם נראו בבירור ונירמלו בעולם האקדמי שנאה.
עתה עם ההצהרה הברורה של הנשיא טראמפ כי בכוונת ממשלו להסיט את תושבי הרצועה למדינות אחרות, לייצר להם עתיד טוב יותר בחבל ארץ אחר נטול מלחמות – לא יוכלו לטעון עוד שונאי ישראל ומפיצי האנטישמיות על "מצור" ישראלי, על "הרעבה" ועל בית סוהר גדול שיש כביכול ברצועה. מעתה כל עזתי שיחפוץ יוכל לפנות לארץ אחרת, כזו שבה יוכל להתחיל מחדש בתקווה יש לציין, נטולת שנאה לישראל וליהודים.
הצהרת טראמפ מהווה תפנית משמעותית בתפיסת עתיד הרצועה ולא פחות חשוב מכך תפנית כנגד אחד הטריגרים המשמעותיים להפצת שנאה. התמונות של טבח השביעי באוקטובר העניקו אשראי לישראל לפעול, ותמונות ההרס מהרצועה פגעו והגבירו אנטישמיות. תוכנית טראמפ תהווה מעתה מענה ראוי לשונאים, להם נוכל לענות בבהירות שאין לנו רצון להרוג או לשלוט בעזתים. נקווה שהתוכנית המקורית של הנשיא תביא להפחתה באלימות ברצועה, וגם בזו המופנית כלפי יהודים.
