המספר הגדול של חברי הכנסת שהצטופפו השבוע על ספסלי ועדת החוץ והביטחון, המחיש את הרגישות של סוגיית גיוס החרדים. הנעלם הגדול עדיין הוא מה רוצה אדלשטיין. יו"ר הוועדה פינה את סדר היום של הוועדה לנושא, והבטיח שלא ייסגרו דברים מאחורי הקלעים, אבל הוא לא הגדיר מהם העקרונות שלו. בינתיים, הבסיס לדיונים הוא הצעת החוק הישנה של גנץ מ־2022, שנכתבה הרבה לפני שבעה באוקטובר והצרכים שנולדו במלחמה, ומסמך העקרונות שגובש בין הממשלה לחרדים. אדלשטיין טרם הניח הצעה מטעמו.
נעלם נוסף הוא החרדים, שבאופן מוצהר לא תומכים כרגע בשום הצעה קונקרטית, גם לא בחוק הישן. ובכל זאת, כדי להבין את גבולות הגזרה של החרדים שוחחתי עם עו"ד ד"ר חיים זיכרמן.
לזיכרמן יש הצעה אותה הוא הציג בישיבת ועדת החוקה. היא אומנם לא חתומה על ידי אף אחד ממנהיגי הציבור החרדי וגם לא על ידי מובילי המו"מ מטעמם (יעקב אשר מדגל התורה ואריאל אטיאס מטעם ש"ס), אולם לדעתו זהו מתווה שעומד בקווים האדומים שלהם והם לא יוכלו לסרב לו. נציג אותה, ואת הסתייגויות משרד המשפטים לגביה.
ההצעה של זיכרמן מבוססת על ארבעה אדנים: יעדים, תמריצים, אכיפה, והבטחת שילוב תרבותי. נפתח ביעדים: הקו האדום הוא שאף תלמיד ישיבה לא יישלף מהסטנדר, ומי שרוצה ללמוד בישיבה יוכל לעשות זאת וייהנה מפטור מלא. מסיבה זו, החוק החדש לא יוכל להתבסס על "מכסות" אלא על "יעדים". מכסות פירושן שעל כל צעיר חרדי תוטל חובת גיוס אישית, למעט עילויים שיקבלו פטור נקודתי, כפי שספורטאים מצטיינים מקבלים. יעדים פירושם שאין חובת גיוס אישית על כל צעיר חרדי, אולם הקהילה החרדית נדרשת לעמוד ביעד של כך וכך אלפי מגויסים בשנה.
נניח שהמכסות יהיו גדולות, אני שואל את זיכרמן, וצה"ל יציע לחרדים אלפי פטורים לכל מחזור גיוס, מה הבעיה עם זה? מדוע להתעקש על יעדים? לטענתו החרדים לא יקבלו פתרון המבוסס על מכסות, כי במתווה שכזה עשוי להימצא בחור ישיבה שאיננו עילוי ואינו עומד בתבחינים לקבלת הפטור, אולם בכל זאת רוצה לשבת וללמוד. הוא לא יוכל לעשות זאת. לימוד התורה מבחינתם איננו פריווילגיה לעילויים, אלא זכות יסוד לכל חרדי, כשרק "כוחות השוק" יקבעו.
האדן השני הוא התמריצים, שצריכים להיות חיוביים (תואר והטבות למשרתים) ושליליים. זה מוביל אותנו לאדן השלישי, האכיפה: "ההערכה היא שלפחות שליש מהרשומים כתלמידי ישיבה לא לומדים, או לומדים שעה־שעתיים כדי לצאת ידי חובה", מודה זיכרמן. "צה"ל צריך להקים מערך אכיפה אפקטיבי תחת יחידת מיטב, לפזר שעוני נוכחות בישיבות ולבצע בדיקות פתע. מי שלא לומד בבית המדרש 45 שעות בשבוע או לא שומר על אורח חיים חרדי, יחטוף סנקציות אישיות. יהיו גם סנקציות מוסדיות: ישיבה שתשאיר תלמיד כזה בדיווחים הרשמיים שלה, תספוג סנקציות מנהליות חריפות. בפעם הראשונה זו תהיה אזהרה, בפעם השנייה היא תקבל משהו מעין 'שומה על פי שפיטה' ו'פסילת ספרים' במס הכנסה. הישיבה תאבד את המימון שלה, וראש הישיבה יחטוף קנס מנהלי או אפילו הליך פלילי.
"כפי שצה"ל בולש אחר נערות שהצהירו על פטור מטעמי דת ומצטלמות לאינסטגרם בלבוש מינימלי, שיתכבד ויעקוב אחרי צעירים חרדים ברשתות החברתיות. קל מאוד לאתר מי שלא לומד, או את מי שלומד שעה בבוקר והולך לעבוד בפיצה או בכריכייה. מה הבעיה להתחיל לתעד את מי שטס לחו"ל או מקבל תלוש משכורת? תראה שתוך רגע התופעה הזו תצנח לכמעט אפס".
מספרים שבישיבת מיר ישנם מאות בחורים רשומים שמעולם לא ראו את היכל הישיבה מבפנים. מה תעשה, תסגור את מיר?
"אינני יודע מה קורה במיר, אבל העיקרון ברור: לא ייתכן שמוסד תורני ירמה את מדינת ישראל. נשאיר 'עולם כמנהגו' מבחינת לימוד התורה, אבל רמאים לא יהיו פה. להגיד לך שהחרדים יעופו על זה? לא. אבל אני לא רואה אף אדמו"ר או ראש ישיבה יוצא ומגן על רמאים. מי שרשום בישיבה ולא לומד הוא 'חב לאחריני' (פוגע באחרים). אגב, החקירה תהיה קלה יותר מזו שמבצע הביטוח הלאומי מול רמאים. אם אתה מצהיר לביטוח שאתה נכה, אתה עובד כזאב בודד וצריך להציב עליך מעקב כדי לגלות את התרמית. אבל הבחור שלא לומד זקוק לשיתוף פעולה עם הישיבה, ואם הישיבה תבין ששיתוף פעולה כזה מציב אותה בסכנת סגירה, היא לא תעשה את זה".
האדן הרביעי הוא הבטחת השימור התרבותי: "היום יש לנו את חטיבת החשמונאים, אבל החרדים חוששים שיום אחד יוגש בג"ץ בסגנון אליס מילר, שיחייב את הצבא לפתוח את החטיבה החרדית לנשים. צריך לראות איך משריינים חוקתית את זכויות החרדים בהקשר הזה, אולי דרך תיקון לחוק יסוד הצבא".
די למריחות
להצעה של זיכרמן יש יתרון משמעותי בהיבט של שיתוף הפעולה, שכן בשנת 2024 נשלחו אלפי צווים לצעירים חרדים ורק עשרות בודדות התייצבו לגיוס. אולם גורם בכיר במשרד המשפטים טוען שההצעה סותרת את עצמה ואיננה ישימה. "חוק איננו שווה את הנייר שהוא כתוב עליו אם הוא לא כולל סנקציות למשתמטים", טוען הגורם. "בחנו את זה בלי סוף, ולא מצאנו שום מודל משפטי שמאפשר הטלת סנקציות סמי־פליליות וכלכליות בלי חובת גיוס אישית.
עו"ד חיים זיכרמן: "כפי שצה"ל בולש אחר נערות שהצהירו על פטור מטעמי דת ומצטלמות לאינסטגרם בלבוש מינימלי, שיתכבד ויעקוב אחרי צעירים חרדים ברשתות החברתיות"
"באחד הדיונים נזרקה סיסמה שאם החרדים לא יעמדו ביעדים, אז נשלול את הטבת המעונות מכלל החרדים. בוא נדמיין שעושים את זה, וחרדי אחד עותר לבג"ץ בטענה פשוטה: אני לומד מהבוקר עד הלילה בכולל, פטור על פי חוק, ואתם שוללים לי את ההנחה במעון בגלל שהקהילה שלי לא עמדה בהתחייבות שלה. זו ענישה קולקטיבית שמקומה לא יכירנה במשטר דמוקרטי. לא מוסרי שאבא לילדים יאבד זכויות אישיות בגלל חטאי הקהילה שלו. זה לא עובר.
"אגב, כרגע אנחנו מפעילים סנקציות בסיסיות מאוד. מי שקיבל צו גיוס לפי סעיף 12 ולא התייצב, אחרי פרק זמן מסוים אפשר לעכב אותו בשדה התעופה או אם שוטר תנועה עצר אותו. אנחנו רוצים להרחיב את כלי האכיפה, כשחלק מהרכיבים ידרשו החלטת ממשלה או חקיקה. ברור לנו שלא יהיה אפשר לבצע שום אכיפה נגד אדם שלא קיבל צו גיוס אישי. אדם שלא קיבל צו ולא התגייס לא עבר על החוק, ואתה לא יכול לעצור אותו. אין דרך לרבע את המעגל הזה. לכן כל הצעה חייבת להיות מבוססת על מכסות ולא על יעדים. כאדם חילוני אני אומר לך שלימוד התורה הוא ערך לאומי חשוב בעיניי, ואין לי בעיה שמכסות הפטור יהיו גדולות. אבל לא תהיה שום הסכמה משפטית על חוק בלוף שלא קובע חובת גיוס אישית כבסיס לכל מה שיבוא אחר כך.
"כל זאת לפני הבעיות הנוספות שהחוק הישן מעלה, כמו לעודד אנשים שלא רוצים ללמוד, להישאר באופן בישיבה באופן מלאכותי, בלי לשרת ובלי לעבוד; או הקביעה שאם לא תהיה עמידה ביעדים הכנסת תחוקק חוק חדש, כשהמשמעות היא ש'קנית' עוד שלוש שנים של השתמטות".
או השליטה של הפוליטיקאים החרדים במשרדי ממשלה ובוועדת הכספים, שתאפשר להם לעקוף את רוב הסנקציות המוסדיות.
"החוק החדש לא יכול להיות המשך מריחת זמן, הוא צריך לבשר על שינוי מציאות מהותי. הגיע הזמן".
