בעשורים האחרונים, חלה ירידה מדאיגה באיכות ההוראה בבתי הספר היסודיים והתיכוניים בישראל. נתונים עדכניים מצביעים על כך ש-75% מהמורים להוראת השפה העברית בבתי הספר היסודיים אינם עומדים בתנאי הסף ו-60% מהמורים למתמטיקה בבתי הספר היסודיים כלל לא עברו הכשרה פורמלית. מציאות זו אינה רק סוגיה חינוכית פנימית אלא בעלת השפעה רחבה על כלל החברה, בדגש על פערים בהשכלה גבוהה ובשוק העבודה העתידי.
החינוך היסודי הוא אבן היסוד עליה נבנה כל המבנה החינוכי. כאשר היסוד רעוע, כל הקומות שמעליו מתערערות. במצב הנוכחי, תלמידים רבים מקבלים חינוך חסר במקצועות יסודיים כמו עברית ומתמטיקה. פערים אלו מצטברים לאורך השנים ומובילים לכך שתלמידים מגיעים לחטיבה ולתיכון עם בסיס רעוע, מה שמגביל את יכולתם להצליח בבחינות הבגרות. בשל כך, רבים מהם אינם עומדים בתנאי הקבלה לאוניברסיטאות או נאלצים להשלים פערים משמעותיים במהלך לימודיהם האקדמיים. כך למשל, סטודנטים שמגיעים ללימודי הנדסה עם בסיס חלש במתמטיקה נאלצים להשקיע שעות רבות בהשלמת פערים, מה שמוביל לעיתים לנשירה או להארכת התואר בשנה נוספת.
הפערים הנרכשים בשלבי החינוך המוקדמים משפיעים ישירות על האקדמיה. סטודנטים שמגיעים ללימודים גבוהים ללא הכנה מספקת נתקלים בקשיים משמעותיים בלימודים, דבר שמוביל לשיעורי נשירה גבוהים ולהארכת משך הלימודים. אוכלוסיות מוחלשות נפגעות במיוחד, שכן לרוב אין להן את המשאבים הכלכליים והחברתיים להתמודדות עם הקשיים האקדמיים. כך נוצר מעגל שמנציח אי-שוויון ומקשה על מוביליות חברתית.
השלכות המחסור במורים מקצועיים אינן נעצרות בשערי האקדמיה. הן גולשות ישירות לשוק העבודה, שבו מתעצמת תופעת אי-ההתאמה בין השכלה לתעסוקה. מחקר של מרכז טאוב מצא כי בשנים 2017–2019, כ-13.8% מבעלי התארים האקדמיים הועסקו במשלחי יד שאינם דורשים תואר אקדמי, ו-3.6% דיווחו על אי-התאמה מוחלטת בין רמת השכלתם למשלח ידם. בסך הכול, 17.5% מהעובדים בישראל באותה תקופה סבלו מהשכלת יתר.
דוגמה מובהקת לכך היא מצב המורים עצמם: רבים ממי שמלמדים כיום עברית ומתמטיקה בבתי הספר היסודיים אינם בעלי ההכשרה הנדרשת לתפקידם. מצב זה ממחיש כיצד אנשים מועסקים בתפקידים שאינם מתאימים לכישוריהם או השכלתם, ומשקף באופן רחב יותר את בעיית חוסר ההתאמה בין השכלה לתעסוקה במשק הישראלי. המשמעות היא לא רק פגיעה ישירה בחינוך הדור הבא, אלא גם שוק עבודה פחות יעיל ופחות פרודוקטיבי בטווח הארוך.
כאשר עובדים מועסקים בתפקידים שאינם מתאימים להשכלתם, התוצאה היא חוסר שביעות רצון מהעבודה, ירידה ברמת ההכנסה, ובזבוז של כישרונות ומשאבים. מצב זה פוגע בפריון המשק ומגביל את צמיחתו הכלכלית של המשק הישראלי. יתרה מכך, תופעה זו מייצרת תסכול בקרב הדור הצעיר, אשר מתקשה למצות את הפוטנציאל שלו ולהתקדם כלכלית וחברתית.
המחסור במורים מקצועיים בשלב היסודי הוא נקודת המפנה הקריטית. דווקא כאן, בשלב המוקדם ביותר, טמונה ההזדמנות ליצור את השינוי המשמעותי ביותר. השקעה ממוקדת בהכשרת מורים ושיפור תנאי ההוראה בשלב זה תיצור אפקט דומינו חיובי שישפיע על כל שרשרת החינוך, ההשכלה הגבוהה ושוק העבודה. ללא השקעה מחודשת זו והבטחת סטנדרטים גבוהים בחינוך, הפערים רק יעמיקו, והשלכותיהם יורגשו בכל תחומי החיים. אם לא נתעורר כעת, נמצא את עצמנו בעוד עשור עם כוח עבודה בלתי מיומן, מובטלים רבים ופערים כלכליים וחברתיים מתרחבים. העתיד של דור שלם תלוי בשינוי שנעשה היום.
