"סחורה יקרה מכול", יצירתו החדשה של הבמאי מישל הזנוויציוס ("הארטיסט"), הוא סרט שואה ייחודי שמנצל את מדיום האנימציה כדי לגעת בזוועות מזווית קצת אחרת. התוצאה היא חוויה מרגשת מאוד, לעיתים אף מטלטלת, שתישאר עמכם זמן רב. אז עשו לעצמכם טובה ואל תיתנו לעובדה שמדובר בסרט מצויר לגרום לכם לוותר על הצפייה בו. העלילה, שמבוססת על ספרו של ז'אן קלוד גומברג מ־2019 ועובדה על ידו לתסריט בשיתוף עם הזנוויציוס, עוקבת אחר חוטב עצים עני ואשתו הגרים בבקתה דלה ביערות פולין בתקופת מלחמת העולם השנייה. יום אחד, בזמן שהאישה מלקטת זרדים בשלג העמוק, עוברת ביער אחת מרכבות המשא בדרכה אל המחנות ומותירה אחריה תינוקת עטופה בטלית. חרף הסתייגותו של בעלה ממוצאה של התינוקת והסיכונים הגדולים הכרוכים בהשארתה איתם, האישה הכמהה לילד נחרצת בדעתה לגדלה. אם התקציר הזה מזכיר לכם אגדת ילדים, זה אינו מקרי. הזנוויציוס הלך בכיוון שונה לגמרי מהריאליזם הנוקב של סרטי שואה קלאסיים ובחר לעסוק בנושא הנוראי מנקודת מבט מופשטת ופיוטית יותר. הבחירה באנימציה מסוגננת, עם דמויות המשורטטות בקווי מתאר מינימליסטיים ורקעים רכים ויפהפיים מרוחים בצבעי שמן, מעצימה עוד את התחושה כי לפנינו מעשייה, אך פלטת הצבעים הדהויה, הגוונים האפלים והחורף הסמיך מקפידים להותיר כל העת גם רחשים של מועקה וחשש. הקנבס הזה מאפשר להזנוויציוס לגעת בקשת של רגשות ומצבים אנושיים ללא צורך כמעט במילים. כשהוא נסמך על העמדות פשוטות ומחוות קטנות כמו ידי התינוקת האוחזות בזקנו של חוטב העצים או מבטו הזומם של שכן צר עין, הזנוויציוס מזרים למסך תועפות של חמלה, תקווה ואהבה, ומנגד גם רוע ושנאה.
במשך כל חציו הראשון נותר הסרט במעבה היער המנותק כמעט לגמרי מן העולם, עד שהטון האגדי מופר על ידי קו עלילה חדש שמלווה את מסעו של אביה היהודי של התינוקת המובל עם משפחתו למחנות ההשמדה. המפגש בין עלילת הסרט המינורית לאימת השואה הוא מפתיע עד כדי דיסוננס. עד לאותו הרגע נדמה היה שהזנוויציוס מקפיד בכוונה על הליכה בשבילים צדדיים, ועניינו להציב זכוכית מגדלת על אותה אנטישמיות שורשית עתיקה שעברה מדורי דורות בקרב פשוטי העם הנבערים מדעת. אלו שבטוחים שהיהודי הוא שיקוץ ללא לב פועם בחזהו. אלא שכעת, הצלילה החדה היישר ללב הזוועות מטיחה בפני הצופים את תוצאותיה של אותה אנטישמיות שמתגשמת לכדי רוע כה מוחשי שאיש לא יוכל להסתתר מפניו. גם כאן, דווקא הסגנון המינימליסטי, הפואטי לעיתים, מספק סדרה של דימויים בלתי נשכחים כמו הדמויות נטולות התקווה השרועות בקרון הרכבת הצפוף, מבטו האחרון של אדם על בני משפחתו בטרם ייעלמו לנצח ופסיפס כמעט מופשט של פנים כבויות שאובדות באפלה אינסופית. אומנם בסצנות אלו גולש הזנוויציוס לא מעט למחוזות המניפולציה הרגשית, אך אי אפשר להתעלם מיכולתן להפך קרביים ולהעלות מחנק של ממש בגרון. אז כן, מדובר בסרט אנימציה. אבל דווקא בשל כך, את סיפור המעשה הזה לא תשכחו בקרוב.
סחורה יקרה מכול צרפת 2024, בימוי: מישל הזנוויציוס 81 דקות
ציירי לך אובדן
עוד שני סרטי אנימציה מומלצים שמפגישים בין סגנון ויזואלי תמים לתוכן טרגי עוכר שלווה וישברו את ליבכם:
כשהרוח נושבת (1986): זוג בריטי מבוגר החי בכפר נעזר בעלוני הוראות ממשלתיים כדי להתכונן להגנה על ביתם ממתקפה גרעינית. בתמימותם הם אינם מבינים את מהות הסכנה.
קבר הגחליליות (1988): יצירת המופת של איסאו טקהאטה מבית סטודיו ג'יבלי מלווה אח ואחות צעירים במסע הישרדות חסר סיכוי, ביפן של מלחמת העולם השנייה. אל תחמיצו את הסרט העוצמתי הזה. זמין בנטפליקס.
