צמדי חברים הם נוסחה מצליחה בספרות ילדים. "צפרדי וקרפד" של ארנולד לובל, למשל, או "ג'רלד ופיגי" של מו וילמס, הפכו לסדרות אהובות לא מעט בגלל הדמויות שמובילות אותן. הדינמיקה בין שתי דמויות מנוגדות באופיין מאפשרת לא רק עלילות מרתקות, אלא גם ממחישה כיצד חברות אמיתית מגשרת על פערים ומשלימה חסרונות הדדיים. כשצפרדי הזהיר פוגש את קרפד ההרפתקן, או כשג'רלד המאופק מתחבר עם פיגי הנלהבת, נוצר כר פורה לשלל עלילות עבור סדרת סיפורים מתמשכת.
"המסיבה ועוד סיפורים" ממשיך את המסורת הזו, והפעם הצמד הוא שועל ואפרוח: השועל בוגר, מתון ושקול, בעוד האפרוח נמרץ, אימפולסיבי ושובב. בספר אנו פוגשים אותם סביב שלוש אפיזודות. בסיפור הראשון האפרוח מבקש מהשועל להשתמש בשירותים שלו, עבור מטרה עלומה שמתגלה רק בסוף; בסיפור השני האפרוח לא מפסיק להקניט את השועל שמלקט ירקות למרק, עד שהוא מגלה שבהקנטות שלו הוא מסכן את עצמו; ובסיפור השלישי השועל מנסה לצייר דיוקן של האפרוח התזזיתי, מה שמתגלה כמשימה בלתי אפשרית. כל סיפור מציג אינטראקציה משעשעת בין השניים, המדגישה את הניגודיות ביניהם.
לא מעט סדרות אהודות מבוססות על צמדי חברים מעולם החי, אך בניגוד לצמדים כמו אלה המוזכרים בפתיחה, שבמציאות אינם מאיימים זה על זה כחיות, הבחירה בצמד שועל ואפרוח מייצרת מתח בסיסי בין טורף לנטרף, בין כוח לחולשה, בין ערמומיות לתום. המתח הזה מודע ומנוצל היטב בסיפור "מרק טעים", שבו האפרוח טוען שעל השועל לאסוף צפרדעים ועכברים למרק ולא בצלים וגזרים:
שׁוּעָלִים אֲמוּרִים לֶאֱכֹל חֲגָבִים, לֹא פֶּטְרוֹזִילְיָה!
אֲנִי לֹא אוֹהֵב לֶאֱכֹל חֲגָבִים.
לִפְעָמִים אֲנִי שׁוֹאֵל אֶת עַצְמִי אִם אַתָּה שׁוּעָל אֲמִתִּי.
מָה עוֹד אַתָּה חוֹשֵׁב שֶׁשּׁוּעָלִים אֲמוּרִים לֶאֱכֹל?
אַרְנָבִים… סְנָאִים… לְטָאוֹת… וְצִפּוֹרִים קְטַנּוֹת
הרגע שבו האפרוח מבין שהוא מציע את עצמו כטרף פוטנציאלי הוא משעשע במיוחד. יפה לא פחות הוא ההמשך, שבו השועל מזמין את האפרוח לאכול איתו את המרק, והאפרוח מודה: "אֲנִי שָׂמֵחַ שֶׁאַתָּה לֹא אוֹהֵב לֶאֱכֹל צִפּוֹרִים קְטַנּוֹת. לֹא הַיּוֹם, בְּכָל אֹפֶן".
הבחירה בצמד הופכי כמו שועל ואפרוח מטעינה מראש את הקשר בין השניים במשמעות דרמטית. הפוטנציאל הזה מתממש רק בסיפור המרק ולא בשניים האחרים, אך גם במנותק מסוגיית התפקיד והמטען הסמלי, הסיפורים מביאים איתם קסם, חוכמה וחינניות רבה.
הספר, המיועד לגילאי ראשית קריאה, מוגש בפורמט קומיקס מרווח של ארבעה ריבועים בעמוד, וגופן גדול. הפורמט הזה מקל על ילדים שעושים את צעדיהם הראשונים בקריאה, ומאפשר להם חוויה עצמאית ונינוחה. מדובר בסדרת ספרים שבשפת המקור כוללת בינתיים ארבעה ספרים, וזה הראשון שמתורגם לעברית. היתרון הגדול של סדרות הוא ביסוס הרגלי קריאה ותמריץ לחיפוש ספרי המשך; יש לקוות שהספרים הבאים יתורגמו אף הם.
