תוכניתו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ "לנקות את עזה" ולשלוח את אוכלוסיית העקורים שלה למצרים ולירדן השכנות, שלחה גלי הלם בעולם הערבי ושברה הבנות של עשרות שנים בנושא הפלסטיני. מנהיגים ערבים רבים במזרח התיכון מודאגים מאוד מפגישת ראש הממשלה בנימין נתניהו עם טראמפ, במה שמסתמן כהתאמה משמעותית בין ארה"ב וישראל לגבי עתידו של המזרח התיכון.
היוזמה המוצעת של טראמפ ללחוץ על מלך ירדן עבדאללה ועל נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי, ששניהם מקבלי מיליארדי דולרים של סיוע אמריקני, "איפסה" את לוח השחמט של המזרח התיכון, גם אם רק מבחינה תפיסתית.
כבר בשבועיים הראשונים שלו בתפקיד, טראמפ הוכיח שהוא "מדבר מזרח-תיכונית". הוא כבר אילץ את חמאס וישראל להגיע לעסקת חטופים תמורת שחרור מחבלים בשלושה שלבים. הוא גם העז לעשות מה שאף נשיא אמריקני לא עשה – להטיל לחץ כבד במיוחד על לשתי בעלות ברית ערביות גדולות של ארה"ב בסוגיה הפלסטינית.
עימות ערבי עם ממשל טראמפ?
התוכנית של טראמפ, יש לומר, עוררה שפע של פגישות דחופות, הצהרות ואזהרות של המעצמות הערביות הגדולות, כולל סעודיה. התוכנית והתגובות מלאות המתיחות אליה, נותנות את הקרקע להתנגשות אפשרית בין ארה"ב וישראל מחד, לבין הממסד הסוני-ערבי מאידך. אין ספק שגם המשטר האיראני ינצל את ההבדלים הללו. עם זאת, טראמפ נחוש לשבש את הפרדיגמה הכושלת בת עשרות השנים שרק מנעה את פתרון הסכסוך הערבי-ישראלי.
מצדם, עבדאללה וא-סיסי הביעו במילים לא ברורות את התנגדותם לתוכניתו של טראמפ ליישב מחדש פלסטינים מרצועת עזה במדינותיהם. ההתנגדות הירדנית והמצרית לתוכנית טראמפ מהווה אתגר ביטחוני ודיפלומטי גדול עבור האזור, שכן היא מפתחת נתיב לעימות עם הממשל האמריקני.
ההצהרה פורצת הדרך של טראמפ מייצגת את הפעם הראשונה בהיסטוריה המודרנית של המזרח התיכון שנשיא ארה"ב הציע הצעה כה מרחיקת לכת ששובר את ההבנות הערביות-אמריקניות בנות עשרות השנים לגבי "פתרון שתי המדינות".
מנקודת המבט של העולם הערבי, היוזמה מסמנת נסיגה של ארה"ב מ"עסקת המאה" של טראמפ מ-2020. טראמפ לא בזבז זמן בקידום הרעיון. ב-27 בינואר 2025, טראמפ אמר לכתבים במהלך טיסת אייר פורס 1 כי שוחח עם א-סיסי בנוגע להעברת פלסטינים מעזה למצרים. הוא אמר כי "אני רוצה שהם יחיו במקום ללא אלימות. עזה הייתה גיהנום כל כך הרבה שנים, והם יכלו לחיות באזורים הרבה יותר טובים ונוחים".
טראמפ הבהיר את גישתו לדיפלומטיה של "ידיד-אויב". הוא ציין לגבי א-סיסי כי "עזרתי לו רבות, ואני מקווה שהוא יעזור לנו. אני חושב שהוא יקלוט פלסטינים מעזה, ואני מאמין שגם מלך ירדן יעשה את אותו הדבר". הדאגה המרכזית של עבדאללה מצדו משקפת תיאוריית קונספירציה ארוכת שנים לפיה ישראל רואה בירדן מדינה פלסטינית, ומתכוונת להציף את הממלכה במיליוני פלסטינים מיהודה ושומרון ומעזה.
ירדן לא לבד בדחיית היוזמה האמריקנית. גם מצרים והרשות הפלסטינית הצטרפו אליה. עם זאת, אף ראש ממשלה ישראלי לא רואה בירדן מדינה פלסטינית. הרגישות של ירדן ומצרים לתוכנית של טראמפ נטועה עמוק בחשש המשותף שלהן שמאז תחילת המלחמה ב-7 באוקטובר, ישראל מתכננת בשקט לאכלס מחדש את עזה ולהקים בה "התנחלויות" חדשות.
המלכוד של ירדן ומצרים
הדרמה שקורעת את המזרח התיכון אינה מפתיעה מזרחנים. מאז תחילת המלחמה, הנושא הפך למוקד עיקרי של העולם הערבי והמוסלמי. הפגנות בראשות האחים המוסלמים התקיימו בירדן לתמיכה בחמאס בעזה, המאיימות על יציבות המונרכיה. עבדאללה מודאג מאוד משמירת הכוח. גורמי ביטחון ישראלים מבינים ומאשרים בדרך כלל כי עבדאללה מתנגד לכל יוזמה אמריקנית שעלולה להיתפס כפגיעה בזכויות ובאינטרסים של פלסטינים בעזה, כמו גם ביו"ש. עמדתו של עבדאללה משקפת את שבריריות משטרו.
א-סיסי מצדו מתמודד עם מצוקה דומה; גם האחים המוסלמים במצרים מהווים איום על יציבות המשטר. שני המנהיגים מחפשים באופן פעיל דרכים להסיר את התוכנית מסדר היום של המזרח התיכון בארה"ב.
יש לכך תקדים. בעוד מצרים וסעודיה תמכו בקריאה של טראמפ במהלך ממשלו הראשון לחידוש המשא ומתן בין ישראל לרשות הפלסטינית, ירדן יישרה קו עם הרש"פ בדחיית "עסקת המאה" בינואר 2020, למרות הכללתה של מדינה פלסטינית בכ-70% משטחי יהודה ושומרון. היוזמה של טראמפ להעביר פלסטינים מעזה למצרים ולירדן נתפסת על ידי ההנהגות המצריות והירדניות כגרסה מעוצבת ומחודשת של הצעה זו.
התוכנית החדשה של טראמפ עוררה תגובת שרשרת עזה. גורמים פלסטינים בכירים אמרו כי יו"ר הרשות אבו מאזן, כמו גם מנהיגי מצרים וירדן, מתאמים את התנגדותן להצעה עם סעודיה על ידי חיזוק קשריהן האסטרטגיים עם האיחוד האירופי, רוסיה וסין.
מדובר בהימור גדול. מצרים וירדן מסתמכות במידה רבה על סיוע כלכלי וצבאי שנתי של ארה"ב. ההחלטה האחרונה של טראמפ לקצץ בסיוע החוץ לירדן מעבירה מסר רב עוצמה למדינות אלה ואחרות באזור. הן מצרים והן ירדן מתמודדות עם קשיים כלכליים קשים, כולל מחסור במטבע חוץ, חובות חיצוניים גדולים והאתגר לספק לאוכלוסייתן צרכים בסיסיים כמו מזון ודלק.
"סבלנות אסטרטגית"
ב-28 בינואר דיווח כלי החדשות "אל-ערבי אל-ג'דיד" הלונדוני כי מצרים נוקטת באסטרטגיית "סבלנות אסטרטגית" – המתנה וניסיון לנהל את המשבר באמצעות חישובים מדוקדקים מאחורי דלתיים סגורות. מצרים מבינה שכל עימות ישיר עם טראמפ עלול לפגוע בקשרים הפוליטיים והכלכליים שלה עם ארצות הברית.
מצרים מודעת לחלוטין למצבה הרעוע. מערכת היחסים הרב-ממדית שלה עם ארצות הברית אינה פוליטית בלבד אלא כוללת גם תמיכה כספית וצבאית משמעותית. הרגישות של מערכת היחסים הזו מחייבת את א-סיסי ועבדאללה להתנהל בזהירות מול ממשל טראמפ. מצרים חוששת שדחייה על הסף של תוכניתו של טראמפ עלולה לסבך את יחסיה עם וושינגטון, הממלאת תפקיד מרכזי בהבטחת הסיוע הבינלאומי למצרים – בין אם ישירות מארה"ב או דרך בעלות בריתה במפרץ. יתרה מכך, כל עימות דיפלומטי עם וושינגטון בסוגיה הפלסטינית עלול לחשוף את קהיר ללחצים פנימיים וחיצוניים, שהיא אינה יכולה להרשות לעצמה.
גורמים מדיניים וצבאיים בכירים בישראל מעריכים כי ההנהגה המצרית מסתמכת על מספר גורמים: הראשונה היא דחייה פלסטינית רחבה – הרש"פ וחמאס יתנגד לתוכנית של טראמפ. השנייה היא דחייה ערבית מוחלטת – ירדן ומדינות ערביות אחרות יסרבו לשתף עמה פעולה. השלישית היא שינויים בסדרי העדיפויות של ארה"ב – מצרים מהמרת שעם הזמן, מדיניות החוץ של ארה"ב או הכיוון של הממשל עשויים להשתנות.
מצרים וירדן עומדות כעת בפני אתגר משמעותי בהתמודדות עם נחישותו של טראמפ ליישם את תוכנית ההגירה שלו לפלסטינים מעזה. חוגים פוליטיים אמריקנים מבינים שטראמפ שואף לקבל פרס נובל לשלום, וכי "כשהוא מחליט על משהו, הוא הולך עד הסוף כדי שזה יקרה". אפשר לטעון שטראמפ צריך היה לקבל פרס נובל בקדנציה הראשונה שלו לאחר החתימה על הסכמי אברהם, אבל זה לא קרה מסיבות פוליטיות.
מצרים וירדן מנסות לקנות זמן כדי למנוע את יישום תוכניתו של טראמפ, ורק מחאות ציבוריות מסיביות במצרים ובירדן, המתגודדות סביב הנהגתם של א-סיסי ועבדאללה, עשויות להרתיע את טראמפ מיישום הצעתו.
אין זה מופרך להעריך כי חמאס והרש"פ יאחדו כוחות בניסיון להסית את הציבור הפלסטיני נגד תוכניתו של טראמפ. הנושא כבר זוכה לתפיסה בתקשורת הפלסטינית וברשתות החברתיות. למעשה, ב-31 בינואר 2025 הפגינו כמה אלפי בני אדם – בתמיכת המשטר המצרי – נגד התוכנית בצד המצרי של מעבר רפיח.
לסיכום, תוכנית ההגירה של טראמפ מייצגת את חזרתו לבית הלבן בקול תרועה רמה עם התערבות אמריקנית במזרח התיכון, והופכת לחלוטין את מדיניות הפייסנות של ממשלי אובמה וביידן. ההצהרה הנועזת של טראמפ ומהלכי ההמשך יצרו תנאים להתנגשות בטווח הקרוב עם כמה מבנות בריתה הערביות של ארה"ב, שיש לה השלכות מרחיקות לכת על ישראל.
עם זאת, ייתכן שהקביעה הנועזת של טראמפ לגבי הכוח האמריקני, והשימוש במינוף כלכלי וסיוע צבאי, יצליחו לרכך את ההתנגדות הירדנית והמצרית לתוכניתו, ובכך לקבוע פרדיגמה אמריקנית חדשה למדיניותה במזרח התיכון. זה גם יכול לנבא על נתיב בלתי צפוי לחלוטין ליציבות ביטחונית אזורית והקלה גדולה בסכסוך הערבי-ישראלי, אותו כופה ארה"ב.
