שתי הודעות דרמטיות בערב אחד: הודעת חמאס על השהיית ביצוע עסקת החטופים והודעת טראמפ שמציב אולטימטום לחמאס (כולם או גיהנום) ולמעשה גם למצרים וירדן (פליטים עזתים או סיוע).
הודעת חמאס לא באמת הפתיעה. למעשה, חמאס החל לגרור רגליים עוד בפעימה האחרונה כאשר השהה את העברת שמות המשוחררים בשעות אחדות. היה זה סימן מעיד למה שקורה כעת וצריך להבין את המהלך הזה בפרספקטיבה רחבה. כאשר חמאס פתח במערכה ב-7 אוקטובר עמדה לנגד עיניה מטרה גדולה אחת, בערכים אסטרטגיים, והיא למוטט את החזון האמריקני-ישראלי למזרח תיכון חדש שנתפר בזמן הקדנציה הראשונה של הנשיא טראמפ. זהו חזון שנשען על מזרח תיכון שמופעל דרך לוגיקה כלכלית תועלתנית הדוחה ומכרסמת במנגנוני המזרח הישן המבוססים על לוגיקה אידיאולוגית רעיונית. כלכלה דוחה אידיאולוגיה.
זה היה הבסיס ל"הסכמי אברהם", וזה היה האיום המרכזי שניצב לפתחו של מחנה שלם, אידיאולוגי, בראשותו עמדה איראן יחד עם שותפותיה: חמאס מדרום, חיזבאללה מצפון, החות'ים ממזרח עם קצת גיבוי של השליט הגולה כיום מדמשק.
שובו של טראמפ למזרח התיכון החזיר לשולחן השרטוטים של המזרח התיכון את הפרדיגמה הכלכלית של טראמפ. זו שספגה מכה קשה ב-7 באוקטובר משעה שהוכח שבמזרח התיכון יש לא רק גורמים תועלתנים כמו האמירתים והסעודים אלא אידיאולוגיים כמו סינואר, נסראללה וחמנאי.
עתה, חזרת הפרדיגמה הכלכלית נעשתה בעיצומה של מלחמת 'חרבות ברזל' והיא קיבלה תיקון מחודש בשולחן השרטוטים הישראלי אמריקני באמצעות פינוי מרצון של עזה והפיכתה של רצועת עזה לבסיס הטריטוריאלי האמריקני לטובת מימוש החזון הכלכלי של חיבור המזרח הרחוק מערבה דרך המזרח הקרוב/תיכון.
חמאס נמצא כרגע במערכה חדשה שהיא המשך למערכה הקודמת של ה-7 אוקטובר לסיכול יוזמת טראמפ או עסקת המאה מודל 2. התכלית היא חיסול מוקדם של 'מסלול טראמפ' שאמנם אינו אפוי אופרטיבית עד תום אבל ממה שהוכרז, הוצהר ונאמר עליו, הרי שהוא משיב אהבות נשכחות ומחזיר את האזור לפרדיגמה התועלתנית של טראמפ שנקטעה בפעם הראשונה עם כניסתו של ביידן לתפקידו ובפעם הדרמטית ביותר באוקטובר 2023.
הדרך שבה חמאס מבקש להילחם בארכיטקטורה האמריקנית ישראלית, איננה חדשה. היא עוברת דרך מהלך מוכר שנוסה על ידי חמאס בשנה פלוס של המלחמה הנוכחית וממוקדת במאמץ לפרק את החברה הישראלית מבפנים ולייצר שינוי פוליטי בישראל. כזה שיביא לבחירות, נפילת הימין ועליית גורמים פוליטיים שיקדמו את 'מסלול ביידן' להפסקת אש שמשמעותו בפועל היא הפסקה מוחלטת של המלחמה.
הסדן שעליו מבקש חמאס להכות כדי לקדם את מתווה הפירוק הפנימי מגולם בסוגיית החטופים. זו הפלטפורמה שבאמצעותה מבקשת חמאס לייצר מחלוקת, ויכוח ומוקד רעש משמעותי כדי לעצור את מסלול טראמפ שאינו מבטיח לתנועה בעזה דבר אלא גלות, ולהבטיח את המשך מסלול ביידן המבטיח לה הישרדות פוליטית ואפילו הגמוניה רעיונית במחנה הפלסטיני כנושאת בשורת ההתנגדות.
זה הרקע למהלך הנוכחי של חמאס: לעצור את החזרת החטופים כדי לייצר את אותה מהומה פנימית בישראל ואת הרחבת קווי השבר הפנימיים במסגרת המלחמה הכוללת שהיא מתחילה לנהל נגד המאמץ של ממשל טראמפ לחבר מחדש את החוט שנקטע ב-7 אוקטובר. למאמץ הזה שותפים גורמים נוספים באזור זולת חמאס, כולל גורמים השותפים למעגל השלום עם ישראל כמו ירדן ומצרים שאמורות לשאת בחלק מ"העלויות" של תוכנית טראמפ בכל הנוגע למשל לקליטת פליטים עזתים.
את האולטימטום של טראמפ צריך לנתח באותו הקונטקסט. ממשל טראמפ ער למלחמה האמיתית שמתרגשת ובאה על עתידה של הארכיטקטורה שלו. הוא ער לקולות ההתנגדות הבוקעים ממקומות שונים, קרובים ורחוקים ומשכך הופך את הודעת חמאס לסוג של אירוע משבר. משבר מכונן שבאמצעותו הוא מתכוון לפרק את מערך ההתנגדויות ולשגר מסר חד משמעי לסביבה לגבי רצינות כוונותיו.
עתה הכל תלוי בגורם אחד. וזו לא חמאס אלא ישראל. האם היא תאפשר לטראמפ לנצח בשלב ב' של המלחמה שהחל אתמול.
