האמירה של טראמפ אמש (ב') – על הגיהנום הצפוי לחמאס אם לא יחזיר את כל החטופים עד שבת – חשובה, אך משמעותה עשויה להיות מוגבלת. ישראל אמנם הפסיקה את המלחמה ונכנסה לעסקה מול חמאס בעקבות לחץ של טראמפ, אבל לא תהיה מסוגלת לצאת ממנה, לא באמת, אם לא תצליח להתגבר על הלחץ הפנימי, ואף אם תחליט לצאת מהעסקה ולחזור ללחימה, יהיה עליה לשנות את אופן התנהלותה.
השיח הציבורי האגרסיבי, שאיבד כל סימני שפיות בחודש האחרון, הוא מכשול ראשון לחזרה אמיתית למלחמה. גם אם אכן המלחמה תתחדש, הרי שהיא עלולה להיות כל העת בעירבון מוגבל, עד הרמז הראשון של חמאס שהוא מוכן להמשיך בעסקאות. אם אכן המלחמה שתחודש תהיה בתנאים, ועם האפשרות לעצור אותה בכל רגע נתון, הרי שמלחמה כזאת היא חסרת תועלת, ואף אינה מוסרית. לא ניתן לדרוש מחיילי צה"ל לסכן את חייהם בעוד סיבוב שסופו בנסיגה ידועה מראש מכל מה שהושג.
ההתנהלות הנוכחית של חמאס מוכיחה שאי אפשר באמת לעשות עסקאות עם השטן, ושצריך לחזור ללחימה, בנחישות רבה יותר, אחרי שכל האלטרנטיבות נכשלו, עם הפקת כל הלקחים שהופקו בשנה וחצי האחרונות.
דוגמאות? בבקשה: פחות פשיטות, ויותר עבודה יסודית על תאי שטח, כמו שהתחלנו לעשות, מאוחר מדי, בצפון צפון הרצועה. הרבה פחות סיוע הומניטרי, שכפי שראינו, משמש כדי לפטם את חמאס, כספית ומילולית, ובכל מקרה, לא באמת הגיע לחטופים שהורעבו בכוונת מכוון. יצירת סיכון אמיתי לאובדן שטח לצמיתות, המחיר האולטימטיבי מבחינת חמאס, אותו לא העזנו להעלות על דל שפתנו. אני משוכנע שניתן לחשוב על עוד הצעות. כך או כך, לא נראה שארצות הברית של טראמפ הזועם תעצור אותנו כל כך מהר הפעם.
חזרה למלחמה בה חמאס מנותק מצינור החמצן אליו התרגל, וצובר הפסדים אותם לא יוכל להחזיר לעצמו, עשויה בהחלט להביא לשחרורם של עוד חטופים. אולם צריך להגיד בכנות – האמונה כאילו הכל נמצא בידינו, ואם רק נרצה מספיק נקבל את כל החטופים כאילו אין לחמאס את האינטרסים שלו, שתמיד יהיו, בהגדרה, החזקת מספר מסוים של חטופים, אינה יותר ממשאלת לב.
הדבר לא תלוי בטראמפ, אלא בנו. מדינת ישראל הוכנסה לקורלס תודעתי בדילמת החטופים קורעת הלב, והיא היחידה שמסוגלת להוציא את עצמה ממנו.
הגיבוי של טראמפ לחזרה למלחמה עשוי להיות תחילתו של תיקון. המגבלות שהטיל עלינו ביידן, שמשמעות הלחצים שהפעיל על ישראל לא הופנמה דייה בציבור הישראלי, אינן. ההסכם אליו דחף טראמפ הופר, והנשיא הזועם לא צפוי להטיל על ישראל מגבלות כלשהן, ולהפך, נראה שישמח לראות את חמאס הבוגדני סובל. אבל טראמפ לא יעשה את עבודתה של ישראל במקומה.
דברי טראמפ נותנים לישראל את ההזדמנות לחזור למלחמה, אך לא די בכך. אם ישראל תחזור למלחמה הפעם בשביל לנצח, אבל באמת לנצח, נוכל לשנות את כיוון המלחמה כולה, ואולי את כיוון ההיסטוריה. לעומת זאת, אם נאפשר לחמאס להמשיך את המסחר המרושע בחטופים, וניכנס עם בני השטן האלו שוב ושוב למשא ומתן מייסר שסופו רמיה, המלחמה תיעצר, שוב, בטרם הגשמת אפילו מקצת ממטרותיה, ואחרי ויתור, שוב, על כל הישיגה.
לישראל ניתנה הזדמנות לעשות החל משבת בחצות היום תיקון. אף אחד לא יעשה את התיקון הזה בשבילנו. לישראל נתונה הבחירה, אם להמשיך ולהתנהל אל מול תכתיבי חמאס ותעלולי המשא ומתן שלו, או לקחת את היוזמה. אך לא די ביוזמה. אם ישראל חוזרת להלחם, עליה לבחור אם לחזור ללחימה משוחררת מהפרדיגמות, או לחזור על אותן הטעויות והאילוצים של הלחימה בטרם ההסכם. הפעם, אין הדבר תלוי אינה בנו.
