תוכניתו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ להעביר את האוכלוסייה הערבית בעזה למצרים, ירדן ומדינות אחרות, היא אסטרטגיה מנצחת. הוא הנשיא הראשון שהביא פתרון מציאותי ואנושי לאחת הבעיות הגדולות בעולם.
העולם הערבי, על כל עושרו ומשאבי הנפט שלו, שמר בכוונה על עזה ענייה, לא מפותחת וחממה של שנאת מוסלמים לישראל ולמערב, מסיבותיו האנוכיות. אילו הכסף שהוזרם לעזה לבניית מנהרות ואמצעי לחימה לתקיפת ישראל היה משמש למטרות שלום, איש לא היה מדבר על העברת האוכלוסייה.
תוכנית ההתנתקות ב-2005 של ראש הממשלה דאז אריאל שרון, עקרה יישובים יהודיים שלמים מרצועת עזה מתוך תקווה שהפלסטינים שבה יהיו מעוניינים בפיתוח כלכלי ולא בהשמדת ישראל. כידוע, ההיפך היה נכון. העזתים היו אובססיביים יותר למחיקת ישראל מעל פני האדמה מאשר לבניית לצמיחה ופיתוח עצמיים. שנה לאחר מכן, נשיא ארה"ב ג'ורג' בוש ניסה להביא את הדמוקרטיה לעזה על ידי תמיכה בבחירות ברצועה. חמאס נבחר ברוב קולות, מה שהוביל לעזה מוקצנת. הרצועה הפכה מסיר רותח לקלחת בוערת.
ישראל יצאה למלחמה בעזה בסבבים שונים בשנים 2008-2009 (עופרת יצורה), 2012 (עמוד ענן), 2014 (צוק איתן) ו-2021 (שומר החומות). ואז הגיע ה-7 באוקטובר 2023. זה שינה לחלוטין את הדינמיקה, הגישה והנרטיב הישראלי למזרח התיכון. הטבח, הזוועות, האונס והחטיפות הבהירו שהמצב בעזה אינו בר-קיימא. המסר היה ברור: אסור ש-7 באוקטובר יקרה שוב. לעולם.
הדרך היחידה
ישראל השפילה קשות את חמאס והנהגתו במהלך המלחמה. אולם כפי שמעידות התמונות משחרורי החטופים, חמאס רחוק מלהיות מושמד. רבים מהמחבלים ההרוגים הוחלפו או מוחלפים במגויסים צעירים יותר לשורות הארגון. צעירי עזה עברו אינדוקטרינציה מגיל צעיר מאוד לשנאת ישראל והיהודים. כמות הרוצחים שריצו מאסרי עולם מרובים, שישראל שחררה לעזה בתמורה לחטופים, רק החמירה את המצב.
כאשר יותר מ-70% מאוכלוסיית עזה תומכת באופן פעיל בחמאס, הן מבחינה מדינית והן מבחינה צבאית, הדרך היחידה להביא יציבות לאזור היא לעשות כפי שהציע טראמפ ולהעביר את תושבי הרצועה למדינות כמו מצרים וירדן, שמקבלות מיליארדי דולרים של סיוע אמריקני.
ההערכה היא כי כ-2 מיליון בני אדם חיים בעזה. העברה של אוכלוסיות גדולות שכאלה אינה דבר קל, אבל זה כבר נעשה בעבר במקומות אחרים בעולם. לדוגמה, כמעט 7 מיליון אוקראינים עזבו את בתיהם לאחר הפלישה הרוסית בפברואר 2022. גרמניה קלטה 1.2 מיליון מהפליטים האוקראינים. פולין קלטה 958,000, בעוד ארה"ב ובריטניה קלטו כל אחת יותר מ-230,000 איש.
מדי שנה, אמריקה נותנת 1.5 מיליארד דולר למצרים ו-1.65 מיליארד דולר לירדן. היא העבירה לתימן 5.9 מיליארד דולר מאז 2014. טורקיה מקבלת 100 מיליון דולר בכספים אמריקנים למטרות הומניטריות ולפחות 100 מיליון דולר נוספים בסיוע צבאי. אמריקה גם מעניקה לאינדונזיה – המדינה המוסלמית הגדולה בעולם – 100 מיליון דולר בשנה. בין מדינות אלה, ניתן להעביר בקלות את האוכלוסייה העזתית. עזתים רבים יברכו על ההזדמנות. טראמפ הוא המנהיג העולמי היחיד שיכול לגרום לזה לקרות.
אם זה אכן יתממש, זה יהיה ניצחון רב-מימדים. עזה לא תהיה עוד חממה של שנאה ותוכל להפוך לגן עדן חקלאי – ואפילו יותר מכך. ישראל לא תצטרך לדאוג עוד מפלישת חמאס נוספת. הוצאת רצועת עזה לדרך חדשה תעזור לייצב את המזרח התיכון ולהפוך את העולם לבטוח יותר. זוהי אסטרטגיה מנצחת ויש ליישמה בהקדם האפשרי.
