נשיא ארה"ב דונלד טראמפ עשוי להיות מופתע לגלות שהרבה לפני שהציע להעביר ערבים מעזה לירדן, יצחק רבין המליץ לעשות את אותו הדבר בדיוק.
זה קרה בשנת 1973. אחרי תפקידו כרמטכ"ל ולפני שכיהן כראש הממשלה, רבין ז"ל שימש כשגריר ישראל בוושינגטון. בראיון ל"מעריב", ב-16 בפברואר, דן רבין בשאלה מה צריך לעשות בנוגע למספר הרב של הפליטים הערבים המתגוררים ברצועת עזה. רוב אוכלוסיית עזה כללה ערבים שהתיישבו בה במהלך מלחמת העצמאות וכן צאצאיהם.
"בעיית פליטי רצועת עזה לא צריכה להיפתר בעזה או באל-עריש [סיני], אלא בעיקר בגדה המזרחית" – כלומר, בירדן. רבין המשיך: "אני רוצה ליצור תנאים כאלה שבמהלך 10 או 20 השנים הקרובות תהיה תנועה טבעית של אוכלוסייה לגדה המזרחית. אנחנו יכולים להשיג זאת, לדעתי, עם [המלך] חוסיין ולא עם יאסר ערפאת". למיטב ידיעתי, הוא מעולם לא חזר בו מהאמירה הזו.
רבין לא היה "גזען", "פשיסט", תומך ב"טיהור אתני" או כל אחד מהכינויים הקשים האחרים שמוטחים כעת בטראמפ. ראש הממשלה לעתיד וחתן פרס נובל לשלום פשוט הסתכל ארוכות ולעומק על בעיה קשה והציע את מה שנראה לו כפתרון מעשי.
לב הבעיה שניצבה בפני רבין הייתה שכאשר מצרים כבשה את עזה באופן בלתי חוקי מ-1948 עד 1967, היא סירבה לקלוט את הפליטים לתוך האוכלוסייה המצרית. ממשלת מצרים החזיקה את העזתים מרוששים, נמקים בערי פחונים ובמחנות פליטים בניהול האו"ם. יתרה מכך, מצרים נתנה חסות לארגון הטרור "פדאיון" ברצועה כדי לתקוף את ישראל.
תחת שלטונה של מצרים, האו"ם הקים בתי ספר בעזה המנוהלים על ידי סוכנות הסעד והעבודות של האו"ם לפליטים פלסטינים במזרח הקרוב – אותה אונר"א ששמענו עליה כל כך הרבה לאחרונה. בבתי הספר של אונר"א, צעירים עזתים חונכו לשנוא את ישראל ולהאדיר את הטרור הערבי. בעקבות מלחמת ששת הימים, ישראל מצאה את עצמה שולטת על כל העזתים מלאי השנאה האלה. היא הבינה שאם היא לא תעשה משהו כדי לשנות את המצב, היא תמשיך להתמודד עם התקפות טרור נשנות מעזה.
וזה בדיוק מה שקרה. זה היה הגיוני לחלוטין עבור רבין לחשוב על ירדן כיעד עבור העזתים. הרי לא ניתן להבחין בין ערבים פלסטינים שהתיישבו בעזה לבין אלה שהתיישבו בירדן. יש להם את אותה היסטוריה, תרבות, שפה ודת. אך איש לא הקשיב לעצתו של רבין. העזתים נשארו בעזה, פתחו בטרור בלתי-נגמר על ישראל ובסופו של דבר העלו את חמאס לשלטון בבחירות ב-2007. הזוועות של 7 באוקטובר היו רק עניין של זמן.
יש דברים שלא משתנים
עם זאת, הבעיה היא שמלך ירדן חוסיין איבד את הסבלנות כלפיהם. במשך שנים נתן חוסיין לאש"ף להקים את בסיסיו בשטח ירדן. חוסיין היה בסדר עם אש"ף כאשר הוא תקף את ישראל. אבל כמה מהמחבלים של מנהיג אש"ף ערפאת, התחילו לדבר על כך שגם ירדן היא פלסטין. חוסיין חשש שינסו להפיל אותו. כנופיות אש"ף גם גרמו לירדן בעיות בזירה הבינלאומית, כאשר חטפו שוב ושוב מטוסים, אילצו אותם לנחות בירדן ואז החזיקו את הנוסעים כבני ערובה תוך דרישה לשחרר תמורתם מחבלים כלואים. יש דברים שלא משתנים לעולם, כך נראה.
אז איך המלך חוסיין פתר את הבעיה? הוא העיף אותם החוצה. בסתיו 1970, מלך ירדן העביר בכוח למעלה מ-2,000 מחבלים של אש"ף, כולל כל הנהגתם, לסוריה. משם, הם המשיכו ללבנון, שם הם הכניסו עד מהרה את המדינה לשנים של כאוס, מלחמת אזרחים ושפיכות דמים. הוא נקרא ספטמבר השחור.
אז אפשר להבין מדוע המלך הנוכחי, בנו של חוסיין, עבדאללה, כנראה לא שש לקבל אליו למדינה את תושבי עזה. או אולי, מצד שני, הוא עשוי להחליט להדיר מחבלים תוך קבלת פנים לעזתים "רגילים" – באותו אופן שבו קלטה ירדן כל כך הרבה פליטים ממלחמת האזרחים בסוריה.
איך כל זה יתנהל? נותר לראות. הדיון הציבורי רק התחיל. אבל בינתיים, בואו נודה שמקורה של תוכנית ההגירה של טראמפ אינה רפובליקנית או בימין הישראלי. הוא הוצעה על ידי המנהיג המפורסם ביותר של מפלגת העבודה לפני יותר מ-50 שנה.
