אורח מהמאדים שהיה נוחת כאן בסוף השבוע שעבר, קורא עיתונים, גולש ברשת או רואה קצת טלוויזיה, היה משתכנע שתוכנית הטרנספר על שם טראמפ היא מיזם עתיק יומין, שמזמן אבד עליו הכלח. רוב בעלי הדעה והידיעה פסקו שאין לה כל היתכנות, כאילו כבר חקרו אותה ממושכות ובדקו בדקדקנות את סיכויי הגשמתה. הם טענו בלהט שטראמפ עצמו כבר הספיק להתחרט, וכל העניין לא היה אלא גחמה רגעית. בין השאר ציטטו את דוברת הבית הלבן, שלכאורה ריככה את הרושם הטרנספריסטי שעלה מדבריו במסיבת העיתונאים עם נתניהו לפני שבוע. גם ההתנגדות המצרית והירדנית עשתה עליהם רושם עצום.
אלא שכבר ביום ראשון בערב התראיין טראמפ לפוקס ניוז והבהיר שתוכניתו שרירה וקיימת. הנשיא אף הוסיף שלפלסטינים שיעזבו את עזה לא תהיה זכות לחזור, והעמיד את המצרים והירדנים במקומם. בינתיים גם נתניהו הבהיר שהוא בעד, ולכן מסתבר שההספדים היו מוקדמים. נשיא ארצות הברית וממשלת ישראל תומכים בתוכנית, הבוסרית אומנם, לשינוע תושבי עזה החוצה. היא בוודאי ממשית יותר מהזיית "פתרון שתי המדינות", שכבר עשרות שנים נהנית פה מהתייחסות כבדת ראש של קהילת המומחים ושל רוב העיתונאים. הם באמת ובתמים האמינו ששתי אומות כה מסוכסכות יוכלו לחנוך עידן של ידידות מופלאה אם רק ישכילו לחלוק ביניהן את אחת הארצות הקטנות בתבל. יוסי ביילין טוען עד היום, בלי למצמץ, שמיזם אוסלו שלו היה במקורו רעיון נפלא, בר היתכנות, אלמלא השתבשו אי־אלה דברים באשמת הימין.
נכון, גם תוכנית הטרנספר של טראמפ עוד עלולה להשתבש, כפי שהשתבשה תוכנית הריבונות שלו, לא ברור עדיין בגלל מי. כנראה קושנר. אבל נכון לעכשיו הטרנספר הוא התוכנית הסבירה והראויה ביותר להסדרת הבעיה העזתית, הגרסה העדכנית של תוכנית "יש פתרון לכל מתיישב", שהמחנה הנאור פה קידם בהתלהבות לפני עשרים שנה. כזכור, אז היה מדובר בטרנספר בכוח, בעוד שהפעם עסקינן בטרנספר מרצון. המוני פלסטינים משתוקקים לצאת מעזה החרבה, כמובן אם יהיה להם לאן. הקבינט שלנו, שביום שלישי אימץ רשמית את "חזונו המהפכני (של טראמפ) לעתיד עזה", חייב לצקת תוכן מעשי לחזון, ולהפקיד עליו פרויקטור חרוץ ונבון, שר התפוצות החדש. אפשר לקרוא לו גם השר לפיתוח עזה.
