מאז ההצלחה הפנומנלית של "רפסודיה בוהמית", עשתה הביוגרפיה המוזיקלית פנייה חדה לכיוון אקסטרווגנטי מאוד. את הפוקוס בפענוח הדמויות, המירו סרטי הז'אנר בחוויה קולנועית שעיקרה שחזורים תקופתיים מוקפדים וחיקויים מוזיקליים וירטואוזיים. ואם חשבתם שפרדי מרקורי ואלטון ג'ון זכו לטיפולים מרשימים, כעת מגיע "אנונימי לגמרי", סרטו החדש של הבמאי ג'יימס מנגולד ("הולך בדרכי", "פורד נגד פרארי") על בוב דילן, ומעלה שוב את הרף.
העלילה מלווה את שנות הקריירה הראשונות של דילן (טימותי שאלאמה), מהרגע שדרך בניו־יורק ב־1961 ועד ל־1965, אז עבר לגיטרות חשמליות ועשה היסטוריה מוזיקלית. יש סיפורי הצלחה של אמנים, ויש סיפורו של בוב דילן. תחילת שנות ה־60 המבעבעות; רובע האמנים הניו־יורקי הרוחש; ואותו נער אלמוני אך מוכשר וכריזמטי כמו שד שכבש את העולם. קשה להאמין שזהו אכן סיפור אמיתי, שכן בחלוף השנים והאירועים הפכה המעשייה הזו לפנטזיית האמן האולטימטיבית – זו שמעולם לא הפסיקה ללכוד את דמיונם ורגשותיהם של אינספור צעירים מלאי תשוקה שיצאו בעקבותיה להגשים את חלומם.
מנגולד מבקש בסרטו ללכוד את האגדה, אך הוא רוצה גם לוודא שלצד הקסם נמצאת גם האמת; להציב אותנו הכי קרוב שניתן לגיבור חמקמק, מסתורי ואניגמטי אך להאיר בו גם צדדים של גיבור בשר ודם. לשם כך, הוא משקיע קודם כול מאמץ וכישרון בהקמה לתחייה מופלאה של אתר ההתרחשות – סצנת הפולק המפורסמת של שכונת גריניץ' וילג' דאז, על כוכיה, מועדוניה, טיפוסיה ומעריציה צמאי התרבות, כשהוא מקפיד למרוח מעליה את כל שכבות הנוסטלגיה והרומנטיקה שהקנו לה השנים. מכאן, האחריות להשלמת העולם עוברת לידיו של שאלאמה שמפגין יכולת לא פחות ממרהיבה. הרבה מעבר לחיקוי הטוטאלי שבו הוא מסוגל לנוע ולהישמע כמו דילן, שאלאמה גם למד לשיר ולנגן כמוהו והוא מבצע בעצמו את כל השירים בסרט, כולל נגינה על הכלים, בדיוק ובכוונה מפעימים. הוא עושה כבוד גדול לכישרונו של דילן, וכל ביצוע חדש מצליח להישמע טרי ומרגש גם לאוזנינו כיום. אבל כאמור, למנגולד חשוב לעגן את הסיפור לקרקע, והוא משיג זאת באמצעות המבט המפוכח על אופיו של גיבורו. וכך, לצד הכריזמה והכישרון הנדירים, דילן מתגלה גם כאדם אגוצנטרי ואנטיפת למדי, קל דעת ביחסו לנשים וכמי שהתהילה הצליחה לעלות לראשו ולגרום לו לאבד משהו מהכנות הנוקבת של תחילת דרכו.
בסצנה מהותית לקראת הסיום, הנחישות האמנותית של דילן אף מוצגת באור מגלומני לא מחמיא, כשהוא כופה נגינת גיטרות חשמליות על קהל מעריצי מוזיקת פולק המוחה נגדו בלהט. האירוע המפורסם נצבע בקורטוב אמביוולנטיות, כשלרגעים לא ברור האם אנו חוזים רק ברגע מכונן במוזיקה או שמא גם באקט אלים של אמן כלפי קהלו. יש כאן אולי רמז לטיפול קולנועי אחר, ביקורתי וחושפני בהרבה, שאפשר לעשות לדילן. אבל גם מי שהיה מעדיף גרסה כזו לסיפור לא יוכל להתכחש לחוויה המהנה והסוחפת שמספקת האגדה האמיתית שמנגולד ושאלאמה טווים, ולמשך שעתיים ורבע קלילות לוקחת אותנו למסע מענג אל הזמנים שהשתנו.
אנונימי לגמרי ארה"ב ,2024 בימוי: ג'יימס מנגולד | 141 ד'
אנונימי לעד
גם האחים כהן המבריקים יצרו סרט בהשראת אגדת בוב דילן, אלא שאצלם מדובר כמובן בגרסה אירונית, משונה וטורדת שלווה של הסיפור. "בתוך לואין דיוויס" מ–2013 מלווה את לואין (אוסקר אייזק), מוזיקאי בתחילת דרכו, שמגיע לסצנת הפולק של גריניץ' וילג' ב–1961 בחיפוש אחר הפריצה. הוא עובר בכל התחנות המוכרות אך נתקל במכשול אחר מכשול, עד שמסעו הופך למרדף חסר סיכוי בעקבות חלום נואש. על כל בוב דילן אחד שפרץ לגדולה, יש אינספור לואינים שלנצח יישארו אנונימיים. זהו סיפורם המלנכולי.
