אלי פלדשטיין הפך למרטיר של הימין. קדוש מעונה עם הסכמות, שהדיפ־סטייט מתאנה לו על לא עוול בכפו. לא פחות ממאתיים רבנים מהציונות הדתית פנו במכתב נרגש לראש השב"כ, והלינו כי "פלדשטיין ורוזנפלד נחקרים על הדלפות, בתנאים קשים של מחבלים. הם נחקרים כשמפקדים שפשעו במשמרתם בשמחת תורה לא נחקרו ולא נענשו. החשדות בפגיעה בביטחון המדינה, אשר אין ספק שיתבררו כחשדות שווא, הינם כתם שחור על המערכת הצבאית ועל השב"כ. לנו אין ספק שהטלת האשמה על אחרים באה כדי להסיר את הביקורת ממי שנושא בעצמו באשם למחדלים החמורים".
החשיפה של עופר חדד השבוע, שלפיה תוך כדי פעילותו במשרד ראש הממשלה עשה פלדשטיין לכאורה עסקים עם ממשלת קטאר, וקיבל ממנה לכאורה כסף כדי לקדם את יחסי הציבור שלה בישראל, היא חשד לא פחות חמור מהדלפת המסמכים שבה נחשד פלדשטיין וישב במעצר.
הידיעה הזו לא מפתיעה. היא מתחברת לתחקיר אחר שפורסם בעיתון הארץ על עובדי הלשכה יונתן אוריך וישראל איינהורן, שעל פיו, לכאורה, "אוריך ואיינהורן בנו קמפיין להלבנת שמה של קטאר בעולם לקראת המונדיאל שנערך במדינה ב־2022. לפי שני מקורות, השניים, באמצעות חברת 'פרספשן' שבבעלותם המייעצת לפוליטיקאים ברחבי העולם, שילבו ידיים עם חברה ישראלית נוספת ובנו בעבור קטאר, המממנת והתומכת המשמעותית של ארגון חמאס, תוכנית שיווקית לטובת הצגת דמותה של קטאר כמדינה ששואפת לשלום וליציבות".
אוריך ואיינהורן הכחישו את הידיעה, אולם בעיתון טענו שיש בידם הוכחות בדמות מסמכים מהקמפיין שעליהם מוטבעים השם והלוגו של החברה.
אם זה נכון (ובינתיים לא ראינו שהוגשו תביעות דיבה נגד המפרסמים), האירועים הללו חמורים הרבה יותר מהנושא שבגינו הוגש השבוע כתב אישום נגד אוריך, איינהורן וגולן – הטרדת עד המדינה שלמה פילבר. אם זה נכון, זהו אירוע שבו מוקד קבלת ההחלטות של מדינת ישראל זוהם בניגוד עניינים בלתי נתפס.
"הקטארים הם המדינה מספר אחת בעולם שמממנת טרור, יותר מאיראן, בעיקר באמצעות הקרן הגדולה ביותר שלהם, צ'ראי, שהיא אחד מגורמי המימון הגדולים ביותר של ארגון הטרור בעולם", קבע בריאיון בכיר המוסד ד"ר אודי לוי, שעמד בראש יחידת צלצל בארגון הביון. "רק שבעוד איראן עושה את זה בגלוי ומצהירה על זה, קטאר הורגת אותנו בעדינות".
מלבד מימון ישיר לטרור, קטאר היא המפעילה של אל־ג'זירה, ערוץ התעמולה החשוב ביותר של חיזבאללה וחמאס, ותומכת ישירה ועקיפה בשלל התארגנויות אנטי־ישראליות בקמפוסים במערב.
יועצי התקשורת של ראש הממשלה הם הרבה יותר מיועצי תקשורת. המסרים שלהם לא רק מתארים מציאות אלא גם יוצרים אותה, ויש להם כוח עצום בעיצוב דעת הקהל, וכתוצאה מכך בהשפעה על מדיניות וקבלת החלטות. קטאר היא מדינה סופר־עשירה וסופר־מתוחכמת. אם הקטארים היו מעוניינים בקמפיין מדיה סטנדרטי בישראל הם יכלו ללכת לאחד ממשרדי הפרסום הגדולים, ולקבל מוצר הרבה יותר מקצועי, מפולח, מטורגט, מנוסח ומסוגנן.
אבל הם בחרו דווקא בעובדי לשכת ראש הממשלה. לא מופרך להניח שהסיבה איננה הנגישות שלהם לתקשורת אלא הנגישות לראש הממשלה. לא מופרך להניח שכאשר הקטארים משלמים על פרויקט כזה הוא לא מתומחר בשכר מינימום פלוס מתנה לחג והחזר נסיעות. סעיף התמורה היה כזה שקשה מאוד לעמוד בפניו. אבל המשמעות היא השחתה חמורה, הרסנית ובלתי הפיכה של שיקול הדעת של יועצי הלשכה שסיפקו את השירות.
נתניהו נדרש לקבלת החלטות של חיים ומוות, הן ביחס לחטופים הן ביחס להמשך הלחימה, והיועצים שלו צמודים אליו ולוחשים על אוזנו. בחלק ניכר מההחלטות הללו, לקטארים יש אינטרסים ישירים או עקיפים: הם המממנים של מזוודות הדולרים לאורך השנים, והם הגורם המרכזי מבין מדינות ערב שרוקד על כל החתונות -גם מתחבק עם הג'יהאדיסטים, גם שופך כסף במדינות המערב, וגם מציע את עצמו כמתווך כשאלה רוצחים את אלה. אם הלשכה של ראש הממשלה מזוהמת בהטיה כה חמורה, עם כסף שזורם לכיס הפרטי של היועצים, הציבור בישראל חייב לשאול שאלות ולדרוש תשובות.
ומה עם הנגד ארי רוזנפלד, האם גם הוא נגוע בפרשה? עו"ד מיכה פטמן שייצג בעבר את רוזנפלד טען כי רוזנפלד העביר לפלדשטיין מסמך העוסק בקטאר, בזמן שלפי הדיווחים פלדשטיין עבד בעבור הקטארים. נניח בצד את הסוגיה האתית החמורה של עורך דין המפר את החיסיון ופועל נגד הלקוח שלו, ונביא את תגובת עורכי דינו של רוזנפלד – אורי קורב, סיון רוסו ויהושע למברגר:
"מתוקף תפקידו של פלדשטיין כדובר צבאי של ראש הממשלה ומדברים שפלדשטיין עצמו מסר לארי, ארי האמין והיה משוכנע לחלוטין כי פלדשטיין מסווג וחשוף לחומרים מודיעיניים. ארי לא ידע ולא העלה על דעתו כי פלדשטיין, במקביל לתפקידו כדובר צבאי של ראש הממשלה, עובד, כך על פי הפרסומים, עבור קטאר.
כל התנהלותו של ארי הייתה משיקולים טהורים של ביטחון המדינה וסיוע למאמץ הלחימה והניצחון על חמאס ושחרור החטופים, והוא פעל במטרה שהדרג המדיני יוכל לקבל החלטות מושכלות, כשהתמונה המלאה פרושה בפניו".
