לפני כחודש, ב־20 בינואר, חתם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ על צו נשיאותי שהקפיא ל־90 יום את מרבית סיוע החוץ של ארצות הברית. הוא הודיע על סיום עבודתם בארה”ב של 2,200 עובדי USAID (United States Agency for International Development), הסוכנות האמריקנית לפיתוח בינלאומי, ופיטר מידית 500 עובדים.
USAID היא סוכנות עצמאית של הממשל האמריקני הכפופה לסמכות הישירה של מזכיר המדינה, ולהנחיותיו לגבי מְדִינִיּוּת פעילותה. היא הוקמה ב־1961 בידי הנשיא ג’ון קנדי. ב־2024 העסיקה יותר מ־10,000 עובדים, כשני שלישים מתוכם במדינות זרות, וחילקה 43.4 מיליארד דולרים מכספי משלמי המיסים האמריקנים, שהיוו למעלה ממחצית כספי סיוע החוץ האמריקני. USAID פועלת במדינות רבות באפריקה, אסיה, אמריקה הלטינית, המזרח התיכון ומזרח אירופה, והיא אחד הגופים הגדולים בעולם בתחום סיוע החוץ.
הנשיא טראמפ נחוש להפסיק את ההתנהלות המופקרת של הסוכנות בחלוקת כספים לקידום אידאולוגיות פרוגרסיביות, לתמיכה בקבוצות חתרניות המבקשות להפיל ממשלות שנבחרו באופן דמוקרטי, לתמיכה באויבי ארצות הברית, ולמטרות מגוונות הסותרות את האינטרסים האמריקנים. מתוך כלל עובדי הסוכנות בעולם ימשיכו בתפקידם רק 294, מהם 12 במשרדי USAID באפריקה ו־8 במשרדי USAID באסיה.
תועלת מפוקפקת
סיוע הומניטרי הוא בעייתי מטבעו. טריליוני הדולרים שהועברו במשך השנים ממדינות עשירות למדינות נחשלות לא קידמו צמיחה כלכלית בת קיימא ולא תרמו לצמצום העוני באותן מדינות. הסיוע ההומניטרי מהווה רק אחוזים בודדים מהתמ”ג במדינות העשירות, אך הוא מהווה נתח משמעותי, שנע מ־20% ועד 50%, מהתמ"ג במדינות העניות. אולם, במקום לשפר את גורלן של המדינות העניות, הסיוע הופך לחלק מהבעיה.
תנאי מקובל מחייב את המדינה המקבלת כספי סיוע להשתמש באחוז ניכר (בין שני שלישים ל־90%) מהכספים, כדי לרכוש טובין ושירותים מהמדינה התורמת. למדינה המקבלת אין החירות לרכוש את המוצרים הזולים והחסכוניים ביותר, ובפועל הטובין והשירותים מתומחרים בסכום הגבוה באופן משמעותי ממחיר השוק שלהם. מדינות תורמות גם משתמשות בסיוע כדי לכוון את הכספים לאותם ענפים שיש להן עניין שייצאו את טוביהם או שירותיהם, מבלי להתחשב בצרכי המדינה המקבלת.
בתחום המזון ותעשיית המזון, משלוחי הסיוע גורמים להורדת מחירי התוצרת המקומית. עקב כך, החקלאים והיצרנים המקומיים אינם יכולים להתפרנס מעבודתם. אם מביאים בחשבון את הסובסידיות הניתנות לחקלאים במדינות מפותחות, ניתן לראות עד כמה גדולה הפגיעה במדינות המתפתחות. הן אינן מסוגלות לסבסד את החקלאים שאינם מסוגלים לעמוד בתנאי התחרות הבלתי הוגנת.
הסיוע הניתן לממשלות במדינות מתפתחות גם מייצר תמריץ לאנשים חמדנים לתפוס את השלטון כדי להשתלט על הסיוע ולנצל אותו לטובתם, ואף להפקיד אחוז ניכר מהתקבולים בחשבונות בנק זרים. במקום שיקדמו צמיחה מקומית, כספי הסיוע מהווים מעין מס על העניים במדינות עשירות, המועבר לידי העשירים במדינות עניות. בהיעדר אחריותיות במדינות העניות, בונים מנהיגיהן צבא שיגן עליהם מפני אזרחי המדינה, שמא ירצו להוציא את השליטה מידיהם.
גם לסיוע הניתן לפרויקטים מוגדרים במדינות מתפתחות יש חסרונות. לא פעם נשלחים טובין שאינם מתאימים לתנאי האקלים או לתנאים אחרים במדינה המקבלת, דוגמת מזון דיאטתי למדינה מוכת רעב, טובין המצריכים קירור במדינה שאין בה אספקת חשמל סדירה וכן סכרים גדולים שנבנו באגני נהרות וגרמו להצפות, שגרמו למיליוני עקורים ולפגיעה בסביבה.
למרות מגרעותיו, מוסיף הסיוע ההומניטרי לצמוח. הוא נותן בידי המדינות התורמות שליטה פוליטית על המדינות המקבלות; המדינות התורמות משתמשות בסיוע כדי לסבסד את הטובין והשירותים שלהן במחירים גבוהים ממחיריהם בשוק העולמי וכך להועיל לחקלאים, לתעשיינים ולייצרני השירותים במדינות התורמות; לשליטים במדינות המקבלות יש אינטרסים קצרי מועד הגוברים על האינטרס הציבורי להגיע לעצמאות ולפתח את הכלכלה של מדינתם; ארגוני הצדקה והעמותות הפועלים במדינות המקבלות, מעוניינים לקבל מימון גדול ככל האפשר.
שערוריית 
USAID
כדי לצמצם את הגירעון האמריקני במאזן התשלומים, הקים הנשיא טראמפ את המחלקה ליעילות ממשלתית DOGE (Department of Government Efficiency), והעמיד בראשה את אילון מאסק, כדי שיבחן את היעילות במשרדי הממשלה השונים ובגופים הכפופים להם.
חקירות DOGE הניבו נתונים מטרידים על התנהלות USAID. מאז 7 באוקטובר העבירה USAID מכספי משלם המיסים האמריקני למעלה מ־2.1 מיליארד דולר כסיוע הומניטרי לעזה וליהודה ושומרון. סכומים משמעותיים הועברו בידי USAID לחמאס גם לפני המלחמה, ואלה סייעו לו להכין את ההתקפה על ישראל ולהמשיך להילחם בנו. הסנטור טד קרוז ציין שכספים רבים הועברו תחת מעטה סודיות.
המבקר הכללי של USAID פול מרטין פרסם בינואר אשתקד מזכר שבו עמד על כך ש־USAID לא הקפידה לקיים מסד נתונים פנימי של רשימת הנהנים מהכספים שהסוכנות מחלקת. כלומר, הגופים שהם הנהנים הראשונים מכספי הסיוע שניתנו להם כדי לקדם פרויקט, לעיתים קרובות אינם מדווחים למי הם מעבירים את הכספים, דבר המקשה על חוקרי הסוכנות לזהות תרמית. הסנטור ג’וני ארנסט (רפובליקני מאייווה) פירט במסמך את הצעדים שנקטה USAID כדי למנוע ביקורת אפקטיבית של הקונגרס, בין היתר באמצעות טענו לחיסיון שנועד למנוע מהציבור את המידע הרלוונטי.
סכומים ניכרים הועברו לסוכנות הסעד והתעסוקה של ה”פליטים” הפלסטינים UNRWA, אשר הקשרים שלה ושל עובדיה לארגון הטרור חמאס ידועים. למרות הסיוע הנדיב, סמנת'ה פאוור, שנבחרה על ידי הנשיא ביידן לעמוד בראש USAID, העידה בפני הקונגרס האמריקני שברצועת עזה מרחפת סכנת רעב ממשית על האוכלוסייה, וכי האשמה בכך רובצת לפתחה של ישראל. זאת, למרות שידעה שהמחסור במזון ברצועת עזה נובע אך ורק מכך שחמאס השתלט על הסיוע ומכר אותו לתושבים במחיר מופקע, כשהרווחים מהמכירות משמשים את חמאס למימון פעילות הטרור.
טריליוני הדולרים שהועברו במשך השנים ממדינות עשירות למדינות נחשלות, לא קידמו צמיחה כלכלית בת קיימא ולא תרמו לצמצום העוני באותן מדינות
עוד פורסם שב־2016 מימנה USAID בעלות של 300 מיליון דולר, את ההקמה והתפעול של מפעל מלט בעזה, שייצר את המלט שנדרש לבניית המנהרות. המפעל נתמך גם בידי UNRWA, שבעצמה נתמכת בנדיבות בידי USAID. הפרוייקטים של הבנייה שהשתמשו במלט שיצרה החברה נתמכו אף הם בידי USAID, שאף רכשה מלט מאותה חברה שנתנה לחמאס אספקה שוטפת של משאבים.
בנובמבר 2022 העניקה USAID מאה אלף דולרים לעמותת פעילים פלסטינים שראשיה הזדהו עם החזית העממית לשחרור פלסטין, המוגדרת בארצות הברית כארגון טרור. שישה ימים בלבד לפני 7 באוקטובר העבירה USAID 900,000 דולרים לעמותת צדקה טרוריסטית שהיתה קשורה בבנו של מנהיג חמאס איסמעיל הנייה.
מיליוני דולרים הועברו לארגוני צדקה ברצועת עזה ששיתפו פעולה עם חמאס. באחד המקרים שפורסמו, מימנה USAID “מרכז חינוכי וקהילתי בעזה” שנשלט בידי גוף ששיתף פעולה בגלוי עם חמאס, הזמין מחבלי חמאס למשרדיו ומנהל העמותה אף התבטא שיש לנקות את ירושלים מטומאת היהודים.
התערבות בישראל
פרסומים מצביעים על כך ש־USAID העבירה כספים לארגוני מחאה בישראל כדי לערער את יציבות הממשלה הנבחרת, לעתים בשרשור, דרך עמותות אמריקניות. בין היתר פורסם ש־USAID נתנה 500,000 דולר לארגוני מחאה ישראליים, עשרה ימים לפני מתקפת 7 באוקטובר. ככל שהנתונים ייחקרו ויעידו על כך, מדובר בהתערבות בלתי נסבלת בתוצאות הבחירות הדמוקרטיות בישראל, שלא נשאו חן בעיני הממשל האמריקני הקודם ובעיני גב' פאוור, שהתבטאה בפומבי כי התמיכה בישראל עומדת בסתירה לאינטרסים הלאומיים של ארצות הברית.
ישראל איננה לבדה בשערוריית USAID. אילון מאסק כינה את הפרויקטים הבאים “בזבוז מטורף של כספיך, משלם המיסים": 7.9 מיליון דולר ללמד עיתונאים בסרי לנקה כיצד להימנע משימוש בשפה המכירה בשני מינים בלבד; 2 מיליון דולרים לשינוי מין ולפעילי מגדר בגוואטמלה; 1.5 מיליון דולר לקידום פעילי מגדר בג’מאיקה; 3.9 מיליון דולר למטרות אלה במדינות הבלקן, 5.5 מיליון דולר באוגנדה, ו־6.3 מיליון דולר בדרום אפריקה.
USAID העניקה 25 מיליון דולר לחברת דלויט שתקדם “תחבורה ירוקה" בגאורגיה; 15 מיליון דולר לקונדומים לטליבאן; 446,700 דולרים לקידום אתאיזם בנפאל; 14 מיליון דולרים בתלושים למהגרים בגבול הדרומי של ארה"ב; 20,600 דולר למופע דראג באקוודור; 47,200 דולר לאופרה טרנסג'נדר בקולומביה; 1.5 מיליון דולר לקידום הזדמנויות בעבודה ללהט"ב בסרביה; 2.5 מיליון דולר להקמת תחנות טעינה לרכבים חשמליים בערים הגדולות בוויאטנם. ללוב הוכנה תכנית חומש להעריך את השונות (diversity) בחברה בלוב ולחזק את הלכידות החברתית.
בתביעה שהגיש האיגוד המקצועי המייצג עובדים פדרליים והאיגוד המייצג עובדי שירות החוץ, הוציא השופט קרל ניקולס ביום שישי שעבר צו ביניים, בתוקף עד לדיון שיתקיים היום (שישי), העוצר את התכנית המיידית לפטר את 2,200 העובדים בארה"ב ועובדים נוספים בעולם, וחייב את השבתם הזמנית לעבודה של 500 העובדים שכבר פוטרו. פול מרטין, המבקר הכללי של USAID, פוטר בעת כתיבת שורות אלה לאחר שפרסם דו"ח המבקר את הליך הפירוק של USAID.
מי יגלה עפר מעיניך, הנשיא קנדי.
טליה איינהורן היא פרופסור למשפטים וחברה קבועה באקדמיה הבינלאומית למשפט השוואתי
