למעט חמישה מוצבים, צה"ל יצא היום (ג') מדרום לבנון ובתקופה הקרובה יסתגל יחד עם הציבור הישראלי בכלל ותושבי הצפון בפרט, למציאות החדשה אחרי יותר מארבעה חודשים של פעילות בשטח ועיצוב המרחב מחדש שכלל הקמת מוצבים חדשים בישראל, תגבור הכוחות ושדרוג יכולות האיסוף והתצפית.
יחד עם זאת, ומתוך הלמידה של מה שקרה מאז צה"ל יצא מרצועת עזה בחודש שעבר, כדאי לדעת ולהבחין מה הם הקווים האדומים שלנו שבהם ראוי לצעוק "קונספציה" ולדרוש מצה"ל לפעול, ומתי לא צריך להיכנס לפאניקה מיותרת, שבסופו של דבר מייצרת אווירת "זאב, זאב".
כשירות לציבור, הנה מספר מקרים בולטים שככל הנראה יתרחשו בצפון בתקופה הקרובה. על חלקם ראוי לדפוק על השולחן ולהעיר את צה"ל, ועל אחרים אפשר לקחת נשימה עמוקה ולהירגע.
דגלי חיזבאללה:
נכון, דגלי חיזבאללה המתנפנפים על הגבול מעוררים תחושות לא נעימות והם יונפו בהמוניהם בתקופה הקרובה בדרום לבנון עם חזרת התושבים למה שהיה פעם הכפרים שלהם. אך האם הם מהווים איום ישיר שמצריך פעולה כמו ירי של כטב"ם, טנק או סוללת תותחנים למקום? התשובה היא לא. הדגלים הצהובים המוכרים מצביעים בעיקר על ניסיון של חיזבאללה להראות הישגים עבור הלבנונים, בתקופה בה מעמדם נמצא בשפל היסטורי. ראוי להישאר ערניים אך לא להיכנס לפאניקה מיותרת. לסיכום: לא קונספציה.
שיקום תשתיות הכפרים:
החל מהיום יתחילו להציף עשרות אלפי לבנונים את דרום לבנון. מי שיש לו שכל, יראה את מצב הכפר והבית שלו, ויבין שהעתיד שלו נמצא בעומק המדינה, ויחזור כלעומת שבא. אלה שבכל זאת יישארו, ינסו לשקם ולבנות מחדש את הכפרים. מי שראה תיעודים משם יודע שזה תהליך שיימשך לפחות שנתיים עד שהאזור ישוקם, ויהיו פה טרקטורים, דחפורים, משאיות בטון וכן, גם מקדחים שיכינו את היסודות וככל הנראה גם יכינו את תשתיות התת קרקע. צה"ל צריך לזהות מתי בדיוק כל פעולה נעשית, ומצד אחד אנחנו צריכים לוודא את זה שלא מסווגים הכל כעבודות לשיקום הבתים, אך מצד שני לא צריך להיבהל מכל הכלים הכבדים שיגיעו לשם. לסיכום: חצי קונספציה.
התקרבות של לבנונים לגבול:
בעבר, תושבי כפר כילא היו מגיעים לחומת הגבול מתי שרק רצו, מה שהתברר לאורך השנים כבחינה של פעילות צה"ל ומתיחת הגבול, תרתי משמע. אנחנו רואים את זה עכשיו ברצועת עזה, כשפלסטינים נשלחים על ידי פעילי חמאס לעבר הגבול וכוחות צה"ל עבור כמה שטרות, במטרה לבדוק את נהלי הפתיחה באש והאם באמת ישראל החליפה דיסקט. בזכות יכולות המו"מ הקטסטרופליות של הדרג המדיני, אין איזור חיץ בדרום לבנון, אך לא חייבים להכריז על אחד כזה בשביל להבין שמי שמתקרב לגדר, כוונותיו לא תמימות, ולכן הוא לא יוכל לחזור לביתו באותו מצב רפואי בו יצא ממנו.
על התקשורת (והכתבים הצבאיים בראשם) והציבור הישראלי להיות עירניים ודרוכים בתקרית הראשונה בה יתקרבו לבנונים לגדר וצה"ל יגיב. האם זה יוגדר כירי הרחקה בלבד? האם תהיה הנחה למי שנראה כרועה צאן, עיתונאי או תושב תמים לכאורה? והאם נבליג כשיצלמו את עמדות צה"ל והיישובים הישראלים משטח לבנון? האם התשובה על שאלות אלה היא "כן", הרי שחובה עלינו לצעוק ולא לוותר. לסיכום: כן קונספציה.
רחפן חוצה לשטח ישראל:
חמישה רחפני איסוף חצו מלבנון לישראל בשבועות האחרונים, אך רק מקרה אחד דווח על ידי דובר צה"ל לציבור. כך דיווח אתמול הכתב הצבאי של גל"צ דורון קדוש. עצם זה שרחפנים של חיזבאללה נכנסו לשטח הארץ, אספו מידע על כוחותינו וחזרו ללא פגע – צריך להדליק נורה אדומה בוהקת לגבי מערכות הגילוי והיירוט של מדינת ישראל. שנית, התפיסה אמורה להיות שאחרי כל שיגור רחפן לעבר ישראל צריכים בצה"ל לחקור מאיפה הוא יצא ולתקוף בעזרת מטוסי קרב מיידית את אותו מקום. כל תגובה אחרת נחשבת למכילה ומזמינה עוד ועוד רחפנים כאלה. לסיכום: קונספציה כפולה.
דילול כוחות בצפון:
בעוד שנה מהיום, אחרי שפירקו את חמשת המוצבים החדשים בתוך שטח לבנון בעקבות הרצינות שצבא לבנון הפגין, יבינו בצה"ל שהגבול הצפוני שקט למדי ולאור העובדה שיש רצון להעביר כוחות לאימונים ולתגבור בגזרות אחרות, יחליט מפקד פיקוד צפון החדש (זה שיחליף את אלוף אורי גורדין שיקודם) שאפשר לדלל את כמות הלוחמים בגבול. הוא יודע שיש כמעט פי שלושה חיילים בגזרה ממה שהיה ערב המלחמה, יותר משנתיים קודם לכן, ועם כל הכבוד לא היה שום אירוע בצפון כבר חודשים ארוכים, וגבול ירדן הרבה יותר מתוח, וחוק הגיוס לא זז במילימטר לכן צריך לדעת איפה לוותר ולהוריד כוחות. במטכ"ל יהנהנו בהסכמה כי כולם רוצים לומר שיש שקט, ובהצבעה שהסתיימה בלי מתנגדים יוחלט לצמצם בשני שלישים את כמות החיילים בצפון ולנטוש מספר מוצבים חדשים שנבנו. אסור לתת לזה לקרות. לסיכום: אבי אבות הקונספציה.
