מרק טוויין, מי יגול עפר מעיניך? טעית כאשר טענת שכולם מדברים על מזג האוויר, ואף אחד לא עושה כלום בנוגע אליו. הנה, השירות המטאורולוגי שלנו עושה גם עושה: אמנם למנוע את הסופות אינו יכול, אבל הוא יכול לקרוא להן שם. ולא רק לסופות ייקָרֵא שם, אלא גם לגלים: השירות הכריז שלגל הקור הבא עלינו לטובה נקבע השם הכאילו-עברי "קורל" – מן הסתם על שם הקור. לגל החום הבא אולי יקראו "חומוס".
הכול טוב ויפה, ויהיו שיאמרו שהשם החדש הגשים את תכליתו ברגע שזיכה את השירות המטאורולוגי בעוד בדל כותרת באתרי החדשות; אבל המיני-אירוע הזה רק מחדד שאלה שמטרידה אותי כבר זמן רב: אם גל קור – שבן לילה היה ובן לילה חלף – זכאי לשם משלו, האם לא הגיע כבר הזמן למצוא שם גם למלחמה?
ידידי החכם חגי סגל התייאש בשלב מסוים מהציפייה האלמנטרית הזו מן הממשלה, וכתב בחצי קריצה שהעם כבר בחר למלחמה הזו את השם המתאים ביותר: "המלחמה", בה"א הידיעה. אבל זה בערך כמו לומר שההורים כבר בחרו לבנם שם מתאים עוד לפני הברית, והם מכנים אותו "התינוק". זה נחמד רק לשבוע אחד. כאשר מדובר ביותר מזה, אפילו בפגייה ממליצים להורים לבחור שם לפג הזעיר, כדי לזכות אותו בתו-זיהוי ייחודי הקרוב ללבם. כשלמישהו או למשהו אין שם, אנחנו מתקשים לשלב אותו במערך הרגשי שלנו, להעניק משמעות ליחס שלנו אליו, למצוא בו פשר או תקווה.
המלחמה הראשונה שבה נלחמו בני ישראל אי-פעם הייתה מלחמת עמלק ברפידים. משה רבנו מיהר להנציח אותה בשם: "וַיִּבֶן מֹשֶׁה מִזְבֵּחַ וַיִּקְרָא שְׁמוֹ ה' נִסִּי. וַיֹּאמֶר כִּי יָד עַל כֵּס יָהּ מִלְחָמָה לַה' בַּעֲמָלֵק מִדֹּר דֹּר" (שמות יז, טו-טז). כמנהג הימים ההם, הוא קרא שם לא למלחמה עצמה אלא לאתר ההנצחה שלה; אך העיקר הוא שמשה הבין שנחוץ שם כדי לקשור לו משמעות, וכדי להטמיע את השם ומשמעותו גם יחד בזיכרוננו הקולקטיבי.
הגיע הזמן לבחור שם של קבע למלחמה הזו. שם הוא באמת לא הדבר הכי חשוב; הוא אפילו לא בשלישייה הפותחת בסדר החשיבות. הדברים חשובים יותר מהמילים, ולכן חשוב יותר לנצח במלחמה מאשר למצוא לה שם מוצלח. אבל האמת היא שאין סתירה, כמובן. אני אפילו לא מדבר כאן על השאלה איזה שם לקרוא למלחמה הזו, אף שיש לי העדפה משלי. העיקר – תנו לנו שם.
"חרבות ברזל" הוא שם למבצע, לא למלחמה, ולכולם ברור שהוא שם זמני – ולא מהמוצלחים שבהם. על מצבותיהם של חללי צה"ל שנפלו במלחמה האנונימית הזו נחרטו בינתיים המילים "נפל בקרב", ומשרד הביטחון הסביר להורים שכאשר ייבחר שם של קבע יחליפו את כל המצבות. האם לחללים ולמשפחותיהם לא מגיעות כבר מצבות של קבע?
אנשים צריכים שמות. לביטלס היה אלבום אחד שחברי הלהקה לא העניקו לו שם, וגם לא גרפיקה – רק עטיפה לבנה ריקה. העולם הפך את העובדה הזו עצמה לשם: "האלבום הלבן". יש מלחמה אחת בתולדותינו שהממשלה היססה לתת לה שם. גם היא הייתה מלחמה ארוכה, ולבסוף היא תועדה דווקא בשם שהעניק לה האויב, גמאל עבד אל נאצר: "מלחמת ההתשה". כאשר אנחנו בכלל זוכרים את המלחמה הקשה ההיא, אנו זוכרים אותה מתוך נקודת המבט של אויבינו – ולא רק בכל הנוגע לשמה.
אני מבין שבזמן שהתותחים רועמים, לא רק המוזות שותקות, אלא גם ועדות השמות. אבל הפסקת האש מפריכה גם את התירוץ הזה. אחרי שעברו כמעט שנה וחצי מהטבח הנורא שפתח את המלחמה הזו, כאשר דוממים התותחים, הגיע הזמן לעשות גם את הצעד המילולי הקטן הזה – למען השם.
