לקבוצת הווטסאפ המצומצמת קוראים "אכיפה", והיא כוללת בעיקר תמונות. החברים בה מעלים צילומי דחפורים לפני, תוך־כדי ואחרי מִבצעי אכיפה של המנהל האזרחי נגד בנייה בלתי חוקית (בב"ח) ביהודה ושומרון. גלילה בקבוצה מגלה תמונות מפתיעות, של בב"חים שבעבר המִנהל לא היה מתקרב אליהם: אחוזה פרטית עם בריכה, בית מפואר עם ארבע קומות, מתחם מנקר עיניים שבעל הון הקים על גבעה שהוא השתלט עליה, מבנים במימון האיחוד האירופי. "כשאתה הורס מבנה כזה אתה מעביר מסר", אומרים במנהלת ההתיישבות, הפועלת תחת השר בצלאל סמוטריץ'. "אף אחד לא רוצה לראות את המיליונים שהוא שפך על הקרקע מתאדים. זה יוצר הרתעה לכל המרחב".
במנהלת מכירים היטב את הדו"חות של רגבים, ויודעים שמדובר בבעיה חמורה מאוד. תכנית סלאם פיאד להקמת מדינה פלסטינית באמצעות השתלטות כוחנית על קרקעות ויצירת עובדות בשטח מתקדמת בקצב מהיר, כאשר מנגד, ישראל ניהלה במשך שנים קרב מאסף איטי ומדשדש.
אכיפה היא הליך מורכב הדורש שיתוף פעולה בין ארבע זרועות: פקחים בשטח, יועצים משפטיים שמנהלים את ההליך המנהלי, מערכת משפט יעילה להכרעה בעררים, ואבטחה לקבלני האכיפה. במנהלת זיהו שאחד מצווארי הבקבוק המרכזיים מצוי בסעיף האחרון: היעדר כוחות זמינים לאבטחת האכיפה. צווי הריסה יש, אבל הם לא ממומשים בשל היעדר כוחות פנויים. לשם כך קידמו במנהלת תוכנית לגיוס שתי פלוגות ייעודיות של מג"ב. מי שבלם את המהלך היה לא אחר מהשר לשעבר איתמר בן־גביר, שלא היה מוכן להקצות כוחות לאכיפה נגד בב"חים פלסטיניים בטענה שהם עלולים לשמש גם לאכיפה נגד בב"חים של יהודים. עם התפטרותו מקווים במנהלת לסיים את המהלך בקרוב. שינוי ארגוני אחר יאפשר לגוף ממשלתי נוסף לבצע פיקוח ואכיפה באזורי יו"ש, לאחר שיקבל תוספת של עשרות תקנים.
עציון. צילום: ליאור טל
אבל השינוי הוא לא רק בתקנים ובכוח אדם, אלא גם בסדרי עדיפויות. ההערכות מדברות על בין עשרות למאות אלפי בב"חים פלסטינים בשטחי סי, והמטרה היא להתמקד בהגנה על שטחים פתוחים. במילים אחרות: לייצר תמונת ראי לתוכנית פיאד שזכתה לתמיכת האיחוד האירופי. הפעילות של המנהלת נושאת פרי עוד לפני השלמת הרפורמה הארגונית. כך למשל, על פי נתוני רגבים, בשנת 2024 חלה ירידה של 50% בהיקף בניית בב"חים חדשים באזורי לב הארץ.
ישיבה לילית גורלית
מנהלת ההתיישבות נולדה כזכור במשא ומתן הקואליציוני. מפלגת "הציונות הדתית" דרשה אחריות לפעילות המתפ"ש (מתאם פעולות הממשלה בשטחים) והמנהל האזרחי בהקשרים של הפעילות האזרחית ביו"ש. סמוטריץ' דרש להתמנות לשר במשרד הביטחון ולקבל את האחריות לתחומים הללו. צה"ל מנגד נעמד על הרגליים האחוריות, והשר גלנט התנגד. המוטיבציה של הצבא הייתה פרגמטית: הוא התרגל להשתמש בסמכויות האזרחיות כמקל או כגזר לקידום אינטרסים צבאיים, בטרמינולוגיה שכונתה "ברז חם, ברז קר".
כך למשל, כשבאזור מסוים רבו יידויי אבנים ובקבוקי תבערה, צה"ל השתמש באכיפה נגד בב"חים ככלי הרתעתי. כשבאזור אחר היה שקט ביטחוני – אי האכיפה שווקה כ"פרס". שיקולי תכנון ושיקולים לאומיים אסטרטגיים, כמו בלימת תוכנית פיאד וחיזוק ההתיישבות, לא ממש עניינו את הצבא. סמוטריץ' מצידו טען שלא ייתכן שחצי מיליון אזרחים ישראלים ביו"ש יהפכו לכלי בידי המפקד הצבאי לקידום המטרות הצרות שלו. נתניהו ביקש שלא להתעמת עם מערכת הביטחון וגרר רגליים.
פעילות המנהלת כבר נושאת פרי: כך למשל, על פי נתוני רגבים, בשנת 2024 חלה ירידה של 50% בהיקף בנייה בלתי חוקית חדשה באזורי לב הארץ
המפנה התרחש בישיבה לילית בשעות הקטנות, כמה ימים לאחר הקמת הממשלה. סמוטריץ' פרס בפני ראש הממשלה מפה גדולה של רגבים, המראה את פריסת הבב"חים הנרחבת ביו"ש ואת ההתאמה שלהם לתוכנית האסטרטגית של הפלסטינים להשתלטות על שטחי סי והפיכת היישובים למובלעות. הנוכחים מספרים שנתניהו נדהם, נשען לאחור ושתק רגע ארוך. ניכר היה שהאסימון נופל אצלו, שהוא מבין שהאירוע לא מנוהל ברמה הלאומית. ראש הממשלה החליט להקים את המנהלת תחת מחאת הצבא. לצה"ל הושארו סמכויות מוגבלות, המאפשרות לו לבצע אכיפה בלי תיאום עם המנהלת במקרים שבהם היא משרתת במישרין אינטרסים ביטחוניים. עוד קיבל הצבא ערובות לכך שתבוצע אכיפה גם נגד בב"חים ישראליים.
מנהלת ההתיישבות הוקמה בחסות השר במשרד הביטחון. תחת המנהלת פועל סגן ראש המנהל האזרחי, הלל רוט. חלוקת הסמכויות בינו ובין רמ"א (ראש מנהל אזרחי) הצבאי פורטו במסמך ארוך, והן מקבילות למעשה לחלוקת הסמכויות שבין שר הביטחון לשר במשרדו. "היינו צריכים להפוך את ההסכמות בלשכת רה"מ לשורה של צווים שיחלקו את הסמכויות בפועל", מסבירים במנהלת. "על כל שורה במסמך הזה התנהלה מלחמת עולם". כך למשל, התוכנית להרחבת כביש 60 לכביש עם שישה מסלולים (2 מתוכם לנת"צ) דורשת הפקעות קרקע, ונדרש צו מיוחד שיעניק לסגן רמ"א את הסמכות לחתום על צווי הפקעה.
הצווים נחתמו, וסמכויותיו של רוט כוללות כיום את כל עולם המקרקעין, התכנון והבנייה, שמורות הטבע, התחבורה, איכות הסביבה, האכיפה ורישום הטאבו. לראש המנהל האזרחי נשארו סמכויות אזרחיות הכוללות אחריות ישירה לפלסטינים בנושאים כמו בריאות, רווחה ומרשם אוכלוסין. חלוקת הסמכויות כללה הגדרה ארגונית ובה רשימת קציני המטה של המִנהל שרוט ינהל. כיום הוא מנהל את את רובם, למעט ארבעה.
רפורמה נוספת בוצעה בייעוץ המשפטי. מי שעוקב אחרי הכתבות פה מכיר את התקלות האינסופיות שיצר יועמ"ש איו"ש, לשכה לעומתית שאוכלסה באופן מסורתי בידי עתודאים צעירים מהפרקליטות הצבאית, שהוכשרו באוניברסיטה העברית אצל מרצים שבזמנם החופשי התנדבו בבצלם ושות'. הלשכה יצרה כלים דרקוניים נגד ההתיישבות, דוגמת "צו שימוש מפריע".
כחלק מתפיסת האזרוח, ההסכם בין השרים כלל העברת כלל התחומים שבאחריות המנהלת מיועמ"ש איו"ש ליועמ"ש משרד הביטחון. מחלקה חדשה שלמה הוקמה במשרד הביטחון תחת עו"ד משה פרוכט, והיא כוללת 24 תקנים קבועים חדשים עם תקצוב מלא. תחת פרוכט עובדים חמישה ממונים, משפטנים בעלי רקע עשיר בתחום, ותחתיהם שאר עורכי הדין. המחלקה אחראית לתהליכים הגדולים ביו"ש ובמרכזם הליכי סקר, הכרזות (על קרקעות מדינה וקו כחול של יישובים), טיפול בעררים ואכיפה.
הראשונה שתיהנה מהמהלכים החדשים היא מעלה־אדומים. הכרזה שבוצעה לאחרונה על שטח G, שמדרום לעיר, והגדירה אותו כאדמות מדינה, עשויה להוסיף לה 15 אלף יחידות דיור, בנוסף ל־3,500 יח"ד שייבנו ממזרח לה. כדי לפנות בב"חים בדואיים מהשטח אישרה המנהלת תכנון של 190 דונם באזור ג'אהלין. אגב, גם הקו הכחול החדש שעליו הוקם היישוב בר־כוכבא (חלץ) בגוש עציון, קשור לפעילות המחלקה.
מסירים חסמים
תחום נוסף שהמחלקה עוסקת בו הוא ניסוח תשובות המדינה לבג"צים של ארגוני שמאל ופלסטינים. המחלקה מרכזת את העבודה מול מחלקת הבג"צים בפרקליטות, ואמונה על גיבוש והתוויה של מדיניות בנושא. כך למשל, אחת הבעיות הגדולות שההתיישבות סבלה מהן הייתה התייחסות המדינה ליישובים שקמו על קרקעות ריקות שלא הוכרזו כקרקעות מדינה, אולם אינן שייכות לשום גורם פרטי. במשך שנים המדינה התייחסה אליהן כקרקעות פרטיות, אך כיום נעשית עבודת מטה לשנות את הגישה. "אין תקדים לאירוע כזה של הקמה כה מהירה של יחידה שלמה, שכל אנשיה גויסו בהליך נציבותי מלא, והיא מתוקצבת בתקנים קבועים ועובדת בכוח מלא", מתגאים במנהלת.
היחידה הזו מלווה את 14 היישובים החדשים שהוקמו בהחלטת ממשלה במהלך המלחמה, כאשר תפקיד היחידה הוא קידום סטטוטורי של הליכי התכנון. היחידה מטפלת בתחומי השיפוט של המועצות, בהתאמת שטחי אש במקומות שבהם נדרש לעשות כן, בטיפול בנתקים בין קווים כחולים, ובהכשרה משפטית של השטח עד לשלב שבו המועצה יכולה להתחיל לתכנן עליו. את תכנון התב"ע מבצעת המועצה בשיתוף משרד השיכון, רמ"י או החטיבה להתיישבות. לאחר סיום תכנון התב"ע, היחידה מאשרת אותה ומגישה אותה להפקדה. "עשרות שנים לא היה אירוע כזה", מסבירים במנהלת. "אלה יישובים שממוקמים במקומות אסטרטגיים לביטחונה של מדינת ישראל".
"החידוש הוא בצורת העבודה", אומרים במנהלת. "פעם בחודש מתקיימת בלשכת שר האוצר ישיבה בהשתתפות כל השחקנים. השר מנהל מעקב דקדקני, והליווי הצמוד גורם לכולם להפשיל שרוולים"
כל זה מוביל אל היעד החשוב ביותר מבחינתה של המנהלת, והוא שדרוג תשתית הכבישים ביו"ש והתאמתה לצרכים העדכניים, מתוך הבנה שאין עתיד ליו"ש בלי תשתיות תחבורה המותאמות לצורכי האוכלוסייה. 7 מיליארד שקלים הושקעו בתוכנית חומש, רובם לביצוע ומיעוטם לתכנון תוכנית החומש הבאה. בין התוכניות מופיעים שדרוג כביש 60 לכביש עם שישה מסלולים, סלילת כביש 45 משער בנימין לכביש 443, שיקום והרחבת כבישי רוחב ביו"ש, רכיבי בטיחות ועוד.
"החידוש הוא בצורת העבודה", אומרים במנהלת. "פעם בחודש מתקיימת בלשכת שר האוצר ישיבה ארוכה בהשתתפות כל השחקנים: המנהל, גורמי התכנון, רמ"י, נתיבי ישראל, חברת מוריה. השר יורד לפרטים הקטנים ביותר, מברר מהם החסמים ומחבר בין בעלי תפקידים כדי לפתור אותם. הוא מנהל מעקב דקדקני, והליווי הצמוד גורם לכולם להפשיל שרוולים כדי להראות תוצאות".
במנהלת מסבירים שהיתרון הגדול במהלכים הללו הוא השינוי המבני העמוק, אשר יגרום לכך שהמערכת תמשיך לעבוד גם אם השחקנים הפוליטיים יתחלפו. "זוהי רפורמה מבנית עמוקה שמנתקת את התלות בהסכמים הפוליטיים הנקודתיים. גם כשאנחנו נלך, תהיה כאן מערכת שיודעת לעבוד עבור האזרח".
