מאיר זגזג היה עולה חדש מצרפת כאשר מניטו, הרב יהודא ליאון אשכנזי, שלח אותו לנתיבות בשנת 1978. זגזג למד אז אצל מניטו במכון מעיינות בירושלים, יחד עם עוד עשרות צעירים וצעירות שעלו מצרפת. "במשך שנה שלמה למדנו אצל מניטו רק את ספר בראשית, הפכנו להיות מומחים ליוסף הצדיק", הוא מספר. "באמצע השנה מניטו עשה הפסקה ואמר לנו: אתם צריכים להכיר את ישראל השנייה. תלכו לנתיבות בדרום או לשלומי בצפון, כדי שתדעו שחוץ מתל־אביב וירושלים יש עוד מקומות נפלאים בישראל".
זגזג הקשיב לרבו, הדרים לנתיבות והחל להתנדב שם כמדריך נוער במועדון. זמן קצר לאחר מכן הוא הכיר צעירה מקומית, ושנה לאחר מכן הם נישאו. מאז הוא מתגורר בנתיבות, כבר יותר מ־45 שנה. בעבר הוא ניהל את מחלקת התרבות במועצת שדות־נגב, וכיום הוא פנסיונר שמרצה על תזונה נכונה. מדי שבת הוא מלמד בבית הכנסת שלו מתורתו של מניטו. לדבריו, הוא מכיר לפחות עוד שלושה זוגות שקבעו את ביתם בנתיבות לאחר שנשלחו אליה על ידי רבם מניטו.
זגזג היה אחד הדוברים בערב שהתקיים השבוע בסינמטק שדרות, שהוקדש כולו לתורתו של מניטו. במרכז הערב עמד הסרט החדש "מניטו: קול העבריות", שביים מיכאל גרינשפן, בניסיון לפענח את פריחת משנתו של מניטו בדור האחרון. כמעט 30 שנה חלפו מאז פטירתו של מניטו, ונדמה שמשנתו זוכה לעדנה ככל שחולפות השנים. גם הדור הצעיר שלא זכה להכיר אותו ולשמוע את תורתו מכלי ראשון, מוצא בשיעוריו ובהגותו מענה לשאלות יסוד שמטרידות אותו, בעיקר בסוגיות של זהות.
בפאנל שקדם להקרנת הסרט השתתפו גם דוברים שהוריהם היו תלמידיו של מניטו במכון מעיינות. מטרת המכון, שפעל במשך 13 שנה, הייתה להכשיר צעירים יוצאי צרפת לחזור לארץ מוצאם ולכהן שם כמנהיגי קהילות, אבל הניסוי "נכשל", וכל תלמידי המכון נשארו בישראל.
במציאות הפוליטית הנוכחית, גם כאשר חברי כנסת מקיימים קשרי חברות עם עמיתיהם מהצד השני של המפה, הם חוששים לתת לכך פומבי
דונה, אימו של סעדיה גורדצקי, סמנכ"ל התיישבות קהילתית בתנועת "אור", למדה במחזור השביעי של מעיינות. גורדצקי, שלא הכיר את מניטו אבל הפך לתלמיד מובהק של תורתו, מוצא זיקה ישירה בין תורת מניטו לעיסוקו הנוכחי כמוביל הקמת קהילות עירוניות בנגב ובגליל, שאחת מהן היא קהילת "המושבה העירונית" בשדרות. מדובר במתחם קהילתי ייחודי שנבנה בימים אלו בשדרות, ואמור להתאכלס על ידי קהילה מעורבת של דתיים וחילונים. הערב על מניטו התקיים במסגרת ערבי קהילה שנועדו לגבש את המשפחות שיגורו בשכונה.
אחד המושגים המרכזיים במשנתו של מניטו הוא "משוואת האחווה". מניטו דיבר על כך שכל מפגש עם האחר הוא מפגש עם הבורא, ולכן התנהגות האדם עם רעהו היא מבחן להתנהגות האדם כלפי בוראו. "כשאני מדבר על בניית קהילה בנגב או בגליל", אמר גורדצקי, "אני לא מדבר על הקמת קהילה כפרית שבה הקהילתיות היא הכרח הישרדותי, אלא על קהילה מעורבת בעיר שמעודדת אנשים שונים זה מזה להכיר אחד את השני, לייצר ביניהם אחווה וערבות הדדית, ולקחת אחריות על עיצוב עתידם המשותף".
