כבר קרוב לשנה וחצי שאנחנו באירוע מתגלגל. יש שיגידו שכבר בשנה שקדמה לה. אחרים יגדילו ויאמרו ששנים אנחנו באירוע הזה, אבל ענייננו במדור הוא מוזיקה (תודה לא־ל), ולכן נדבר על אירוע אחר שיצא בשבוע שעבר.
"אירוע מתגלגל", מיני־אלבום חדש של שולי רנד (והרביעי אם נחשיב אותו כאחד מהחבורה, ואנחנו נחשיב) ובו שישה שירים ועוד שלושה קטעים שזורים בסיפור שלם. כך תמיד שולי פועל, יוצר וכותב. הכול עטוף באנרגיה מסוימת, עוד מאלבום הבכורה "נקודה טובה" מ־2008 (שמכיל בין השאר את השירים "אייכה" ו"המשורר" ונוספים נפלאים) שהפך אבן דרך במוזיקה היהודית־אמונית־ישראלית והוא בעיקר יצירת מופת חשובה שהשפיעה על רבים, חלקם גם יוצרים מצליחים כיום. ואם אז זה היה סיפור חייו וחוויותיו של רנד דרך תורותיו של רבי נחמן מברסלב, באלבום החדש יש מן האור הברסלבי (לדוגמה הקטע הקצר "נהר המטהר מכל הכתמים" לפי אמרה ידועה של רבי נחמן) אך גם התרחבות לטקסטים אישיים יותר. מוכר ואהוב אך מחדש.
על האלבום עבדו עם רנד ימי ויסלר (חבר "הבילויים" ונגן בהרכב ההופעות של שולי) לצד השותף הוותיק אסף תלמודי (מולטי־נגן ומפיק שעבד ועובד בין השאר עם שלומי שבן, רונה קינן שי צברי ורבים נוספים לצד יצירת פסקולים). בהמשך הצטרפו נגנים נוספים שהביאו לגימור השירים, בתהליך שרנד כתב עליו "ברובו משמח, מצחיק ומענג".
התוצר המופק לעילא ולעילא לא בהכרח ישר יקפיץ לראשכם את הביטוי "מצחיק", כשאי אפשר לנתק אותו כמובן מהמציאות שלנו, שעליה נכתב ואיתה הוא מתקשר. בשיר "המלאך שלי" רנד מספר על אחד כזה שחוזר לעשן בסתר, הופך פוליטי, עייף מלספר שקרים לבנים לפני השינה ומאפיין עולם שקל לדמיין ולצלול אליו ויוביל את המשך האלבום. בשיר הנושא הוא נע על התדר של שיחה עם חייל פצוע לשתיקות ואהבה זוגית, התדר שפוגש רבים מאיתנו בחיינו אנו, ובכלל אין מנוס מלומר שזהו אלבום בהשראה והשפעה ברורה של המלחמה. ב"לגלגל את זה הלאה" מסופר על השר בן עטר (הדמיוני) ושזור בו סיפור על שחיתות ועל הערך של מוסר בחברה מתוקנת לנוכח עוולות, נושא שכבר כתב עליו בעבר (בזווית קצת אחרת ב"אדי" מהאלבום "רצוא ושוב" ומומלץ להאזנה). השיר שמגיע אחריו, "גבריאל" הוא האהוב עליי עד כה, ומספר על ההזמנה ששולי קיבל להשתתפות בערב מחווה לגבריאל בלחסן ז"ל, חבר להקת אלג'יר ויוצר נדיר בנוף הישראלי. בכתיבה מחושבת ועדינה על המלאך גבריאל שהיה נפש עדינה בעולם אכזר, הסטוריטלינג הידוע של שולי רנד מגיע לפסגה מרגשת וחדה. בשיר הסוגר, "שבע שנים הטובות", הוא חוזה טוב עמוק שכבר נמצא דרך ההבטחה המוכרת מפירוש החלום שנתן יוסף לפרעה, וחותם את החוויה של אלבום מלא רגש שלא חסרה בו מילה, או עודף של שיר.
היצירה שבעקבות מלחמת "חרבות ברזל" והמציאות הישראלית ככלל לעיתים יכולות להעביר את המאזין בחוויה שונה לחלוטין מכוונת המשורר: אי־נעימות ותחושת רכיבה על גימיק, בין שזה דרך השימוש הציני בסמלים חשובים ומילים מפוצצות שבסוף משאירות את המהות ריקה או פשוט – חוסר הבנה בנושאים. במקרה הזה של שולי רנד ואירוע מתגלגל, מובן היטב שגודל וחשיבות האירוע ברורים לשולי ושותפיו ליצירה, והוא מוצא ביטוי נכון ואותנטי לצד הקו והקול הייחודיים שהוליכו אותו תמיד. בביקורת חברתית שבאה מתוך העם ויחד איתו ובגעגוע לאנשים שכבר אינם, ובעיקר געגוע לפנימיות מלאת חיים ואמת שקצת אבדה לנו. ואם האירוע מתגלגל אז לפחות שנהיה בתנועה, ומומלץ עם שולי באוזניות.
טובים השניים
עלמה גוב ("מה לעשות עם הזאב") ואבנר טואג חוברים לאלבום "לפני שהכול נרדם". לכו תתפסו את שני הסינגלים היפהפיים ("סיבה להמשיך" ושיר הנושא של הפרויקט) שמדגימים איך שילוב כוחות וקולות יכול לקחת אותך לטיול נפלא, ולו לדקות מספר. מומלץ לחפש ולהאזין לשניים אף מעבר למה שציינו – ולא לשכוח לצפות לאלבום שעתיד לצאת בקרוב.
