עדותה של ד"ר קריסטין בלייזי פורד נגד מועמדו של טראמפ לבית המשפט העליון ברט קוואנו בפני ועדת המשפט של הסנאט הייתה אמורה להיות משב הרוח החזק שירים את "הגל הכחול" וישטוף את ארה"ב בניצחונות דמוקרטיים משמעותיים בבחירות אמצע הקדנציה שיתקיימו בעוד חודש (6 בנובמבר). מצד אחד ניצבה לה אישה שלצדה התייצב כל הצד הדמוקרטי באופן מוחלט, המפרטת מול האומה בשידור חי ובקור רוח מרשים מעשים מיניים נוראיים שלכאורה ביצע בה השופט השמרן לפני כך וכך עשורים. מהצד שני ניצב לו גבר לבן ופריבילג, שמאחוריו עומדת מפלגתו של טראמפ, שמנסה להילחם על שמו הטוב. בעולם התקינות הפוליטית האמריקאי, בוודאי במלאות שנה לקמפיין #MeToo, זה נראה כמו קרב אבוד מראש עבור קוואנו. ואם בעבור קוואנו מדובר בקרב אבוד, הרי שהמפסידה הגדולה במישור הפוליטי תהיה המפלגה הרפובליקנית, זו שבשם האידיאולוגיה השמרנית שלה נבחר קוואנו לשמש כשופט בעליון.
אלא שלפחות לפי הסימנים שמתקבלים בסקרים שנעשו בשבוע האחרון מאז אותו שימוע, מתברר שאלוהי הפוליטיקה האמריקנית מתכנן עוד כמה הפתעות. אולי לא גדולה כמו נצחונו של טראמפ על קלינטון ב-2016, אבל הנה השורה התחתונה: במקום להינזק מהפרשה, המפלגה הרפובליקנית מתחזקת ואותו "גל כחול" נבלם במקומות החיוניים לניצחון דמוקרטי.
בבחירות אמצע הקדנציה יבחרו אזרחי ארה"ב את כל 435 חברי בית הנבחרים, ו-33 מתוך 100 חברי הסנאט, שנבחרים לשש שנים ולכן בכל שנתיים מתחלף שליש מהם. השליטה בשני בתי הקונגרס נתונה כרגע בידי הרפובליקנים, והדמוקרטים שואפים להשתלט לפחות על אחד מהם, כשהפרס הגדול הוא הסנאט – זה שבין השאר בסמכותו לאשר מועמדות של שופט לביהמ"ש העליון.
כרגע לרפובליקנים יש שם רוב של 51-49, ובקרב הדמוקרטים שררה תחושה שבמסגרת אותו "גל כחול" הם יוכלו להעביר עליהם את הרוב שאותו איבדו בבחירות האמצע ב-2014. אבל אז הגיעה פרשת קוואנו, ומתברר שבמדינות שהצביעו לטראמפ התושבים מתמרדים לפחות מול הסוקרים ומעבירים את תמיכתם מהמועמד הדמוקרטי לזה הרפובליקני.
כך למשל בדרום דקוטה, המועמד הרפובליקני לסנאט קווין קריימר הצליח להגדיל את הפער בינו לסנאטורית הדמוקרטית המכהנת היידי הייטקאמפ מארבעה אחוזים לפני שלושה שבועות ל-12 אחוז לפי סקר עכשווי של "פוקס ניוז". במיזורי, מדינה "אדומה" נוספת, מתנהל מזה זמן קרב צמוד בין הסנאטורית הדמוקרטית המכהנת קלייר מקסקיל לטוען לכתר הרפובליקני ג'וש האוולי. סקר של מכון רמינגטון שנערך השבוע העניק להאוולי שני אחוזי יתרון, אבל חשוב מכך שאל את המצביעים מהי דעתם על התנגדותה הפומבית של הסנאטורית המכהנת לאישור מועמדתו של קוואנו. 49 אחוזים אמרו כי עמדה זו גורמת להם לרצות להצביע עבורה פחות, ורק 42 אחוזים אמרו שהעמדה גורמת להם לרצות להצביע לה יותר. במרוץ כה צמוד, מדובר בהפרש משמעותי שעשוי להכריע את הכף ולגרום לדמוקרטים כאב ראש במרוץ לסנאט – במקום להיות עסוקים בהדחת סנאטורים רפובליקנים, הם צריכים עכשיו להשקיע בסנאטורים וסנאטוריות מכהנות מטעמם לבל יאבדו את מושבם בבית העליון של הקונגרס.
פוליטיקאים ופרשנים מהצד הליברלי חוזים כבר זמן רב כי אחד ממחוללי "הגל הכחול" לטובת הדמוקרטים בנובמבר תהיה אחוות נשים כלל אמריקנית, שבמסגרתה נשים מהצד השמרני יינטשו או ישימו בצד את עמדותיהן בשלל נושאים שבהם מפולגת הפוליטיקה האמריקנית בין ימין לשמאל ויחצו את הכביש בהצבעת מחאה לטובת הדמוקרטים כנגד גברים לבנים מבוגרים ומטרידים (לכאורה, כמובן) שבראשם עומד הנשיא השנוא דונלד טראמפ וכעת גם השופט קוואנו.
אלא ששוב מתברר שלפחות כרגע – רחשי לב לחוד ועובדות בשטח לחוד. מכתבה שפורסמה השבוע במגזין "אטלנטיק" עולה בעקבות שורת שיחות עם נשים שמרניות במדינות שונות ברחבי ארה"ב כי הן דווקא לא מאמינות לד"ר פורד אלא לשופט קוואנו, כועסות מאוד על ההליך נגדו ונחושות כעת עוד יותר להצביע נגד הדמוקרטים בבחירות המתקרבות. לפחות לפי הכתבה הזו, ליברלים שחלמו על גיוס המוני של נשים מהימין אליהם, יצטרכו לאפסן את החלום לפעם אחרת.
הבחירות יתקיימו כאמור עוד קצת יותר מחודש. הרבה יכול לקרות עד אז. נכון להיום, "הגל הכחול" נבלם לפחות באופן חלקי – דווקא בקרבות מפתח על השליטה בסנאט ודווקא סביב נושא שהיה אמור להעצים אותו.
