מה שלום חרדינו, מתעניין בנימין נתניהו ברגעים של פנאי כשהוא נשאל מתי הבחירות. החרדים דווקא מתעניינים יותר בשלום ראש ממשלתם. הם משוכנעים שהדיון על חוק הגיוס הוא רק מסווה להתחבטות הפוליטית של נתניהו אם ללכת לבחירות מוקדמות. כמו בפרסומת הישנה לשקדי מרק: לפעמים המרק הוא רק תירוץ.
נתניהו מחדד את הדילמה. מבחינתו, זה או להמשיך עד הסוף, בעוד שנה וחודש, או ללכת לבחירות מיד. זה אומר פיזור של הכנסת כבר בעוד שבועיים, וקביעת תאריך לתחילת פברואר, אולי אפילו סוף ינואר.
נכון לתחילת השבוע, הכף נטתה מעט לחורף הקרוב ולא לסתיו הבא. אבל מה שחשוב הוא דווקא סוף השבוע. הבוקר אמור נתניהו להיחקר בפעם האחרונה (נניח) במעונו. שאלות החוקרים יתרמו גם הן להחלטה בעניין עיתוי הבחירות, אם כי איש אינו יודע לאיזה כיוון.
עוד לפני שהחוקרים מגיעים לבלפור, ההתבטאויות של השותפים לקואליציה כבר העידו על הוצאת תותחי התעמולה מהימ"חים. בנט מכנה את ליברמן "שר ביטחון שמאלני", ליברמן מגדיר את בנט "ימין משיחי וסהרורי", נתניהו אץ פתאום להעלות את הפלשמורה מאתיופיה, כחלון מחלק הטבות, דרעי מחדש את חוק השבת. זאת ועוד: רוב בכירי הליכוד סיימו זה מכבר את איוש מטות הפריימריס שלהם. רובם יוצאים מנקודת הנחה שלא יעזו להודות בה בפומבי: הכהונה הבאה תהיה האחרונה בהחלט של נתניהו. בשקט הם כבר מכינים את התשתית לקרב הירושה, ומקום בחמישייה הראשונה הוא תנאי הכרחי.
התבטאות מקרית של נשיא ארה"ב בשבוע שעבר יכולה לרמוז אף היא על סדר היום של הבחירות הקרבות. תוכנית המאה שלו כנראה לא תביא שלום עם הפלסטינים, אבל בהנחה הסבירה שפרסומה מתואם עם נתניהו, היא יכולה ללמד על הקמפיין הקרב. האם נתניהו יגיד כן, וינסה להביא קולות מהמרכז? או שיעדיף לדחות את ההכרזה עד לאחר הבחירות, כדי לא להסתכן באובדן בסיס תומכיו הימני ערב מה שנראה כהכרעה לא נעימה על הגשת כתב אישום נגדו?
בניגוד לרושם שאולי נוצר, הבחירות הקרובות לא יהיו קלות לנתניהו, ולא רק מפני שבחירות הן תמיד דבר מסוכן ולא צפוי. ראש הממשלה יימדד לא רק מול יריביו המדשדשים, אלא מול הציפיות הגבוהות מאוד שיצרו הוא והסקרים. מצבו המשפטי אינו מאפשר לו לסיים בפחות מניצחון מוחץ, חד־משמעי, לליכוד ולימין, וזה לא קל להשגה. מה הפלא שהוא עדיין מתלבט.
