פסק דין שניתן בשבוע שעבר בבית המשפט המחוזי בבאר־שבע חושף את עומק אוזלת היד של רשויות החוק ומערכת המשפט מול תופעת המסגדים הבלתי חוקיים בפזורה הבדואית בנגב.
על התופעה עצמה נכתב בעיתון הזה לא מעט. זהו ביטוי נוסף ומדאיג להקצנה האסלאמית בחברה הבדואית בנגב ולפעולתם של אישים וארגונים פלסטיניים להידוק הזיקה בין הבדואים בנגב ובין האוכלוסייה הפלסטינית בדרום הר חברון.
אנשי תנועת רגבים איתרו סדרת צריחים המוצבים על בתי תפילה מוסלמיים, שנבנו בבנייה קלה כך שהופעתם בשטח נעשתה כמעט בן לילה. הם פנו לרשויות בדרישה לאכוף את החוק ולהרוס אותם, אבל הרשויות לא הזדרזו לטפל בתופעה. הפזורה הבדואית בנגב היא מעין אקס־טריטוריה בכל מה שנוגע לדיני התכנון והבנייה. מספר המבנים הבלתי חוקיים שהוקמו באזורים הללו עצום. לפי ההערכות, מדובר ביותר מ־80 אלף מבנים הפזורים על פני כאלפיים מקבצים. חלק מהמבנים הם פחונים או סככות ארעיים למחצה, אך רבים מהם הם בתי אבן מרשימים, מבנים ציבוריים גדולים, וגם מספר הולך וגדל של מסגדים. מי שהקים את המסגדים הללו וטרח לבנות להם צריחים הנראים למרחוק, הניח בצדק שהרשויות יעדיפו לא "להתעסק" עם מבנים המשמשים בעיקר לתפילה ולימודי דת.
בגלל שהפרסומים בתקשורת והפניות של אנשי רגבים לרשות לאכיפה במקרקעין לא דחפו את הרשויות לפעולה, הגישו ברגבים עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי בבאר־שבע. הדיון שנערך בשבוע שעבר בעתירה בפני סגן הנשיא השופט יואל עדן היה מעט מביך. נציגי המדינה סיפרו על הקושי באיתור המבנים – אף שרגבים סיפקו נתונים מדויקים – וכן התעקשו לטעון שהתלונות המקוריות נשלחו לכתובת דוא"ל שגויה. לגופו של עניין טענה המדינה שבעקבות הגשת העתירה בוצעו "פעולות פיקוח" ונפתחו תיקי בנייה בלתי חוקית בנוגע למסגדים. כך הפכה כביכול העתירה למיותרת, משום שאכיפת החוק כבר החלה. את הדרישה לפעולה להריסת המסגדים הבלתי חוקיים ביקשה המדינה לדחות, בטענה שאין מקום להתערב בסדרי העדיפויות שלה באכיפה נגד בנייה בלתי חוקית בנגב.
למרבה האכזבה קיבל השופט עדן את עמדת המדינה, אף שלכל המשתתפים בדיון היה ברור ש"פעולות פיקוח" הן לא יותר מאשר סיור קצר וצילום של כמה תמונות. בפסק הדין קבע אומנם השופט עדן שהעתירה אינה חסרת בסיס, וחייב את המדינה בתשלום הוצאות בסך 5,000 שקל לרגבים, אך פסק כי מרגע שהחל תהליך ה"פיקוח" – אין מקום לכך שבית המשפט ימשיך לעקוב אחרי אופן האכיפה, וממילא "העתירה מוצתה" ויש למחוק אותה.
אוזלת היד של הרשויות מול המתרחש בדרום הפרוע חייבת להטריד כל אזרח. רחוק מהעין של כולנו עולות כפורחות שלל תופעות בעייתיות שנוח למערכות האכיפה להדחיק אותן. גם מערכת המשפט, שמסוגלת למלא את תפקידה בהגנה על שלטון החוק, נאחזת בנימוקים פורמליסטיים כדי לגלגל את הכדור הלאה ולהימנע מלהכניס את ראשה לסוגיות המורכבות. בחסות חדלונן של הרשויות פריעת החוק הולכת וגוברת, ומגמות של אסלאמיזם ופלסטיניזציה צוברות תאוצה בקרב הבדואים בנגב. האם מערכות החוק והמשפט יתעוררו לפני הפיצוץ הגדול?
