כל מי שהשתתף במסע אלונקות בשירותו הצבאי יודע שהקושי הכי גדול, יותר מהקצב המהיר, ההליכה המאומצת והכאבים בשקע הכתף מהמשקל הרב, הוא הלא-נודע. יש כמה רבדים ב"לא נודע" הזה: מה המרחק שנותר עד לסיום המסע? לאן הולכים? ובעיקר – כמה זמן נותר עד שמישהו מחבריי יטפח על גבי, יסמן לי שזמני מתחת לאלונקה תם ויחליף אותי. כל הכאבים והקשיים במסע נגזרים מהשאלה הזאת. אם הלוחם יודע שבכל פעם שיצעק "חילוף" יהיה מישהו שייכנס במקומו, או לכל הפחות שהוא יוחלף בפרקי זמן קבועים ולא ארוכים מדי, כל השאלות האחרות כבר לא כל כך קריטיות והמשקל הכבד, האורך הלא ידוע של המסע והכאבים בגוף נעשים קלים יותר.
החיילים שנושאים באלונקת הנטל הכבד של השירות מתמודדים עם אינספור קשיים – הקרבות בעזה, לבנון וכעת גם ביהודה ושומרון, חוסר ההפוגות בין המשימות השונות ואי הידיעה מתי כל משימה נגמרת, ירידה דרמטית בכמות האמל"ח ושחיקה בכוח האדם לאור הנופלים והפצועים הרבים. כל האתגרים האלה היו מתגמדים אם הייתה מגיעה בשורה של הגדלת הסד"כ, בדמות גיוס הציבור החרדי. אך במקום זאת, הדרג המדיני ממשיך לדבוק בכיוון הפוך לחלוטין.
בטקס סיום קורס קציני יבשה שנערך אתמול, נאמו ראש הממשלה בנימין נתניהו שר הביטחון ישראל כ"ץ, והתייחסו למדיניות הביטחונית של ישראל בתקופה הקרובה. לפי השניים, כוחות צה"ל יישארו במחנות הפליטים בצפון השומרון לפחות בשנה הקרובה. בלבנון, "נוסיף להחזיק בשטחים שולטים לאורך גבולנו הצפוני, בתוך לבנון ואל מול יישובינו, עד שצבא לבנון וממשלת לבנון ימלאו את כל התחייבויותיהם לפי ההסכם", דברי ראש הממשלה.
בסוריה "יש מדיניות חדשה", קבע שר הביטחון. "צה"ל לא יאפשר לכוחות עוינים להתבסס במרחב הביטחון בדרום סוריה – מכאן ועד לציר סווידא-דמשק ויפעל נגד כל איום". בנוסף צה"ל יישאר בפסגת החרמון ובאזור החיץ לזמן בלתי מוגבל, "כדי להבטיח את ביטחון יישובי רמת הגולן, הצפון וכלל תושבי מדינת ישראל". נתניהו בנאומו השתמש באותן מילים בדיוק, מה שהוכיח תיאום עמדות מוחלט בין השניים, והוסיף: "לא נאפשר לכוחות של ארגון ה-HTS, או צבא סוריה החדש להיכנס לשטח מדרום לדמשק. אנו דורשים פירוז מלא של דרום סוריה – במחוזות קונייטרה, דרעא וא-סווידא – מכוחות המשטר החדש. כמו כן, לא נסבול כל איום על העדה הדרוזית בדרום סוריה".
לגישת השניים, הפסקות האש ברצועת עזה ולבנון הן הזדמנות דווקא להעביר את כובד המשקל לזירות אחרות, ולא לחזור לשגרת התעסוקה המבצעית והאימונים כפי שהיה עד ה-7 באוקטובר. אני מסכים עם העמדה שהציגו, אבל הם לא התייחסו לעובדה הקריטית: בשביל עוד שנה שלמה של מתיחת הסד"כ הצה"לי ברמה כזאת, צריך עוד אנשים. הנאומים שלהם הצביעו על המדיניות הביטחונית של השניים, ומה שנשאר בחוץ ולא נאמר בנאום, ממילא נמוך יותר בסדר העדיפויות שלהם.
לעומתם, מי שהתייחס לסוגיית כוח האדם הוא הרמטכ"ל הרצי הלוי, שבנאומו הבהיר שדמות ה"חרדי הלוחם", הוא חזון שיכול להתממש, ועדיף בעתיד הנראה לעין. "הצורך הביטחוני המובהק מחייב אותנו לגייס כמה שיותר ובמהירות האפשרית. איש מאיתנו אינו רשאי לגלגל את הבעיה לפתחתו של הדור הבא אחריו. הזמן הוא עכשיו והוא דורש החלטות אמיצות ומכריעות", אמר בנאום שחלקים נכבדים ממנו היו מיועדים לאוזניהם של נתניהו וכ"ץ. אמר וצדק.
אי אפשר לספר לציבור הישראלי שהצבא יפעל בעוצמה נגד הטרור ביהודה ושומרון, לא יאפשר לצבא סוריה החדש להתבסס סמוך לרמת הגולן, יאכוף את ההסכם בלבנון ללא פשרות ויחתור לפירוז רצועת עזה מנשק – עם אותו גודל של צבא שעשה את המשימות הנוכחיות ולזמן בלתי מוגבל, כשמי יודע מה עומד בפתח. האלונקה כבדה מדי, ומספר הידיים שנשלחות לעזור נשאר מצומצם. כל זאת בזמן שציבור שלם נותר לשבת, בצד וראשי המדינה לא מצפים ממנו לשום עזרה כאן ועכשיו.
"אני מבטיח לכם שנעשה את כל מה שיידרש כדי להבטיח את השגת המטרה", הצהיר ישראל כ"ץ, כאילו הוא אינו מבין שאת המטרה יהיה יותר קל והגיוני להשיג עם צבא גדול יותר. יתכבדו שר הביטחון וראש הממשלה ויציגו לאזרחי ישראל וחיילי צה"ל איך הם מתכננים לעזור להם לעמוד במשימות. האם שר הביטחון יביא עוד לוחמים, שתוך שמונה חודשים יוכלו להיכנס מתחת לאלונקה, או שמא אותם חיילים ולוחמים ימשיכו לעשות את אותן משימות לבד, לאורך זמן, ואז כ"ץ יגיד שהוא הבטיח אבל לא הבטיח לקיים?
