בִּשְׁמֵנוּ

בִּשְׁמֵנוּ

 

 

הֵם לֹא הַגִּבּוֹרִים שֶׁבַּחֲזִית

שֶׁעַל כַּוֶּנֶת חֶרֶב הַמֵּזִיד,

וְלֹא מִזֶּה הַזַּן שֶׁעִקָּרָיו

בָּאִים לִידֵי בִּטּוּי בְּאֵשׁ הַקְּרָב,

וְאֶת נַפְשָׁם לֹא הֶעֱרוּ לָמוּת,

וְאֵין פֹּה הַשְׁוָאוֹת אֵיכוּת/כַּמּוּת

עִם מִשְׁפָּחוֹת שֶׁמַּר לָהֶן אֻנָּה

אוֹ מִי שֶׁלֹּא-עָלֵינוּ גַּם עֻנָּה –

 

אֲבָל מֻתָּר אַחְרֵי שָׁנָה וּשְׁלִישׁ,

בְּלִי לְוַתֵּר עַל קִלּוּסָיו שֶׁל אִישׁ,

מִלָּה טוֹבָה לִשְׁלֹחַ וְלִיקֹד

לְמִי שֶׁמְּקַבְּלִים רַק יְרִיקוֹת,

לְמִי שֶׁמְּשֻׁסָּה בָּהֶם אַשְׁמָה

דַּוְקָא כְּשֶׁהֵם עוֹמְדִים עַל הַמִּשְׁמָר,

שֶׁחֹמֶץ הוּא גְּמוּלָם עַל חֹם וְאֹמֶץ,

שֶׁעֹמֶס עַם עוֹמְסִים הֵם אַף כִּי קֹמֶץ

הֵם בְּמִסְפָּר, וּמְסִירוּתָם תֻּסְתַּר; 

לְמִי שֶׁשְּׁמָם, אִם לֹא דָּמָם, הֻתַּר,

שֶׁנִּצְלָבִים בְּלִי לְהוֹכִיחַ נֶזֶק –

 

הֲלֹא הֵמָּה שָׂרִים וְחַבְרֵי כְּנֶסֶת,

לֹא מְרֻבִּים, וְיִסְפְּרֵם גַּם נַעַר,

אֲשֶׁר עוֹמְדִים בַּפֶּרֶץ וּבַשַּׁעַר

וּבִזְיוֹנוֹת בּוֹלְעִים כְּלֶחֶם חֹק

אֲבָל עוֹדָם מְמָאֲנִים לִמְחֹק

אֶת הַחוֹבָה וְאֶת הָעֲרֵבוּת

לָעָם שֶׁהִתְפַּתָּה אֶל הָעִוּוּת,

לְעַם תִּינוֹק שֶׁאֶצְבָּעוֹ בַּשֶּׁקַע

שֶׁל הָרִגּוּשׁ הַמְּחַשְׁמֵל – 

 

אַיֶּכָּה

קוֹרְאִים הֵם לֶהָמוֹן אֲשֶׁר הֻרְעַל

בַּקִּיטְשׁ אֲשֶׁר מֵחִישׁ אֶת הַגּוֹרָל,

אַיֶּכָּה, בֶּן-גּוֹזָל, וְאֵי הַדַּעַת,

וְאֵי חוּשְׁךָ הַקִּיּוּמִי, אֵי בַּעַת,

הַבַּעַת הַטִּבְעִי הַמִּתְחַיֵּב

מִפְּנֵי הַהִתְפָּרְקוּת אֶל הָאוֹיֵב

אֲשֶׁר אָכַל בְּךָ אַךְ-זֶה-עַתָּה? –

 

וְאַף כִּי מִתְבַּקֶּשֶׁת זְעָקָה,

וְאַף כִּי קַל לִבְרֹחַ וְלִפְרֹשׁ

אֵין הֵם אוֹמְרִים, כָּרֹב, נִתְּנָה-נָא רֹאשׁ,

וִיחִידִים אֶל מוּל שָׂמֵי הַסְּטוֹפֶּר

שׁוֹמְרִים אוֹתָנוּ מִשִּׁיבַת אוֹקְטוֹבֶּר,

מִשֶּׁבַע-שִׁבְעָתַיִם שֶׁל שִׁבְעוֹת

וּמִיּוֹמְיוֹם שֶׁל חֶטֶף וּשְׁבִיּוֹת,

וּמִקְּפִיצָה לְעֹמֶק פַּח הַפַּחַד –

 

בִּפְרָט סִיעַת חוֹבְשֵׁי כִּפָּה/מִטְפַּחַת,

יֵשׁ לְהוֹדוֹת, מִסְּמוֹטְרִיץ' וְעַד סְטְרוּק,

הַצֶּוֶת הַיָּרוּי אוֹ הַיָּרוּק,

אוֹתָם שֶׁהַנִּפְנוּף בָּהֶם לִגְנַאי

הָיָה לִסְפּוֹרְט וְלִפְעִילוּת שֶׁל פְּנַאי;

כֵּן, כָּל הַסֻּכּוֹתִים וְהַשִּׂמְחוֹת

שֶׁכִּבְיָכוֹל מִצְוָה נֶגְדָּם לִמְחוֹת,

לוֹמַר הֵם לֹא אֲנִי, לְהִשְׁתַּמֵּט

מִן הָאֵימָה שֶׁל אֲמִירַת אֱמֶת

לֹא פּוֹפּוּלָרִית, וְהַמְּהַדְּרִין

יֹאמְרוּ אוֹכְלֵי הַמָּוֶת כְּשֶׁהַדְרִינְק

תּוֹבֵעַ אֶת שֶׁלּוֹ, כִּי לֹא פַשְׁלָן הוּא –

 

אַךְ הֵם בְּשֶׁלָּהֶם, כְּלוֹמַר שֶׁלָּנוּ:

שְׁלִיחֵי צִבּוּר שֶׁהַצִּבּוּר חַיָּב

לָהֶם אֶת עֲתִידוֹ וְאֶת חַיָּיו,

וְלוּ שְׁמָעָם שִׁנּוּ אֶת עֲבָרוֹ

כְּשֶׁכָּל חוֹזֵי הַשָּׁוְא רָאוּ וָרֹד.

עַל כֵּן נוֹדֵם, שָׁלִיחַ וּשְׁלִיחָה,

וּבְשֵׁם הַבַּיְשָׁנִים נֹאמַר סְלִיחָה.