חודש הרמדאן, שהתחיל בסוף השבוע האחרון, מתקשר אצל רבים מתושבי ישראל למתח ביטחוני וחשש מאירועי טרור, אבל החודש הזה יכול להיות גם הזדמנות חיובית לקידום דיאלוג בין יהודים לערבים במרחבים משותפים שהם מתגוררים בהם. בקבוצות הווטסאפ בנגב פורסמו בימים האחרונים לא מעט הזמנות לתושבים היהודים להתארח אצל שכניהם ביישובים הבדואים לסעודות איפטאר, הסעודות שמסיימות מדי ערב את צום הרמדאן.
סעודות איפטאר משותפות יתקיימו גם בקבוצות של התוכנית לקידום דיאלוג קהילתי בין יישובים יהודיים ובדואיים על כביש 31. מדובר בתוכנית שהוקמה על ידי תוכנית גישורים, של השירות לעבודה קהילתית במשרד הרווחה והביטחון החברתי. התוכנית נוסדה בעקבות אירועי שומר החומות בנגב המזרחי, שבמהלכם תושבים מהיישובים הבדואיים שיבשו באלימות את הנסיעה בכבישי הנגב. בפועל, התוכנית החלה לפעול רק בשנה האחרונה, בחסות אשכול רשויות נגב מזרחי. הזרז היה תחושת הסולידריות שנוצרה בצל המלחמה בין האוכלוסייה היהודית לבדואית בנגב, וההכרה בחשיבות האמון בין האוכלוסיות.
מטרת התוכנית, שמשתתפות בה שבע רשויות יהודיות ובדואיות במזרח הנגב, היא לקדם דיאלוג בין מנהיגים משתי האוכלוסיות, שיוכלו לתת מענה למשברים שייווצרו בשגרה ובחירום. בפועל, קבוצה של בעלי תפקידים נפגשת מדי שלושה שבועות באחד היישובים, להיכרות מעמיקה ודיון בסוגיות מורכבות. קבוצה נוספת של נשים יהודיות ובדואיות נפגשת אחת לשבועיים, במטרה לקדם מיזמים משותפים בתחום החינוך והתיירות. בקרוב יוקמו גם קבוצות ספורט משותפות לצעירים יהודים ובדואים, מתוך הבנה שהקיטוב וחוסר האמון בין האוכלוסיות קיימים יותר בגיל הצעיר, ושם צריך לפעול יותר. מעבר לקבוצות שבהן משתתפים נציגים מכלל הרשויות, פועלות במסגרת התוכנית גם קבוצות ייעודיות לרשויות שכנות, כמו להבים ורהט, חורה, לקיה ומיתר, ערד וכסייפה.
מנהלת התוכנית, ליאורה אלמקייס, מסבירה שהמטרה אינה לעודד חיים משותפים של יהודים ובדואים בישובים ובמוסדות חינוך מעורבים, אלא ללמוד לחיות יחד ולהפחית חיכוכים במרחבים המשותפים. אליעזר יעקב, מנכ"ל אשכול הרשויות בנגב המזרחי, מזכיר שקידום דיאלוג בין יהודים לבדואים הוא ערובה הכרחית לשגשוג הנגב. "היום אנחנו מבינים שלא ייתכן לדבר על חיים טובים בנגב, בלי לדאוג שהחיים המשותפים בנגב יהיו טובים יותר".
