ערב האוסקר: מי ראוי לזכות וההימורים שלנו מי בסופו של דבר יזכה

סרט

הקטגוריה החשובה ביותר היא גם הקטגוריה הקשה ביותר השנה לחיזוי.

מי צריך לזכות: לדידנו, שני הסרטים הטובים של השנה הם "חולית: חלק שני" ו"הברוטליסט". חולית הוא כרטיס ביקור נוצץ של הוליווד. הישגיו ההפקתיים והטכניים תובעים משאבים, מיומנויות וניסיון שרק תעשיית הקולנוע האמריקנית מסוגלת להם, ובניצוחו של דני וילנב הגאון התוצאה היא סרט שנכנס מיד לפנתיאון ז'אנר המדע הבדיוני. "הברוטליסט" של בריידי קורבט אומנם צנוע בהרבה בהפקתו, אבל הכישרון והשאפתנות שהושקעו בכל נימיו התממשו לכדי יצירה נדירה שכבר לא רואים כמותה.

התלבטות קשה, ובכל זאת, כשמדובר באוסקר, אנחנו נוטים להעדיף זוכים שמפגינים את שריריהם ההוליוודיים. מהסיבה הזאת הבחירה שלנו בסופו של דבר היא: "חולית: חלק שני".

מי יזכה: לצערנו הרב, נוכחותו הדלה של "חולית" בעונת הפרסים הבהירה שמשום מה הוליווד שכחה מהסרט האדיר הזה שיצא אי אז במרץ, ואין לו שום סיכוי. "הברוטליסט" לעומת זאת, היה הפייבוריט מאז בכורתו בפסטיבל ונציה בספטמבר, אך בינואר הוא הסתבך בשערורייה שפגעה מאוד בסיכוייו – עורך הסרט חשף כי נעשה שימוש בבינה מלאכותית כדי לשפר את מבטאם ההונגרי של שחקניו האמריקניים. נשמע זניח, אבל בהוליווד מגלים אפס סובלנות לסוגיה שמסכנת את פרנסתה של תעשייה שלמה. אל עמדת המוביל עלה מיד "אנורה" הבועט של הבמאי שון בייקר, זוכה פסטיבל קאן האחרון, שמציע טיפול ריאליסטי ושנון לפנטזיית הסינדרלה ההוליוודית בסגנון "אישה יפה" בתוספת חופן ביקורת חברתית (וגם לא מעט עירום). אנורה גרף את רוב הפרסים המקדימים והסתמן כבעל הסיכויים הגדולים ביותר לזכייה באוסקר, אולם אז הגיע המפנה בעלילה – "עד שיצא עשן לבן", דרמת המתח הפוליטית שמתרחשת על רקע בחירת האפיפיור, זכתה בפרס באפט"א ובפרס אנסמבל השחקנים בטקס גילדת השחקנים החשוב. הוסיפו לכך את אופיו הקלאסי שעשוי לקסום לחברי האקדמיה, והרי לכם מתחרה רציני בקרב צמוד ביותר. בסופו של דבר, אנחנו מהמרים על "אנורה", שקיבל גם את פרס המפיקים וגם את פרס הבימאים, והוא הראוי יותר מבין השניים.

במאי

בהרבה כבוד לכל המועמדים בקטגוריה, הסיפור המרכזי פה הוא דני וילנב. לאחר שלא זכה אפילו למועמדות על עבודתו ב"חולית 1", מועמדותו על בימוי החלק השני הייתה אמורה להיות עובדה מוגמרת. ואולם, במפגן תמוה של טמטום עקבי, גם הפעם התעלמו חברי האקדמיה מאחד הבימאים המוכשרים והמבריקים ביותר כיום, שהוביל הפקה כה מרשימה שרק מתי מעט בהוליווד מסוגלים לה.

מי צריך לזכות: בלי וילנב בתחרות, אין ספק שבריידי קורבט ראוי לזכות השנה בפרס על עבודתו המסחררת ב"הברוטליסט".

מי יזכה: זוכרים את שערוריית הבינה המלאכותית המיותרת? "אנורה" ימשיך ליהנות מההפקר, ובמאי הסרט שון בייקר יזכה.

שחקנית

אחת הקטגוריות התחרותיות ביותר השנה שלה מקבץ תצוגות משחק משובחות: קרלה סופיה גסקון הטרנסג'נדרית, מרשימה ב"אמילה פרז" כראש קרטל רצחני שלאחר שינוי מינו מנסה לשנות גם את נשמתו; פרננדה טורז מעוררת הזדהות ב"אני עדיין כאן", כאם ורעיה בברזיל של שנות השבעים ששלטון הדיקטטורה הצבאית במדינה העלים את בעלה; ודמי מור הולכת עד הסוף בסרט האימה הסאטירי "יופי מסוכן" שתוקף באגרסיביות את התרבות השטחית והגילנית מקדשת הנעורים והיופי.

מי צריכה לזכות: אי אפשר להישאר אדישים נוכח תפקיד הפריצה האדיר של מייקי מדיסון הכובשת מ"אנורה", כחשפנית צעירה שמקבלת שיעור מטלטל על עובדות החיים ומפגינה עוצמה ופגיעות מרגשים.

מי תזכה: מור סחפה את רוב עונת הפרסים כולל פרס גילדת השחקנים. הוסיפו לכך את החיבה של הוליווד לקאמבקים ואת אופיו החושפני והאישי מאוד של התפקיד, והאקדמיה בוודאי תיישר קו עם המומנטום ותיתן לדמי מור את הפרס.

שחקן

טימות'י שאלאמה פנומנלי כבוב דילן ב"אנונימי לגמרי", ורייף פיינס המבריק תמיד משדרג פלאים את דרמת המתח "עד שיצא עשן לבן" בתפקיד עתיר ניואנסים. אבל השנה היה תפקיד אחד שלא ראה אף אחד ממטר.

מי צריך לזכות: בלי טיפת ציניות, כשאדריאן ברודי מגלם ניצול שואה אי אפשר לעמוד בפניו. לאחר שזכה בעבר על תפקידו המטלטל ב"הפסנתרן", השנה מגיע לו לזכות שוב, הפעם על גילום דמותו המורכבת והבלתי נשכחת של ניצול השואה המיוסר והמוכשר ב"הברוטליסט".

מי יזכה: ברודי קושש העונה פרס אחרי פרס, ונראה היה שגם האוסקר מובטח לו. אבל אז, בישורת האחרונה, הגיע טקס גילדת השחקנים, והעניק את הזכייה לשאלאמה המופתע. האם זה יספיק לו כדי להפוך את תנופתו של ברודי? הסטטיסטיקה עדיין נוטה לטובת אדריאן ברודי, ולא נתווכח איתה, אבל האמת היא שהקרב כאן צמוד וקשה מאד לחיזוי.

שחקנית משנה

אריאנה גרנדה הפתיעה את כולם כשלצד יכולותיה הווקאליות הפגינה גם תזמון קומי משובח כגלינדה ב"מרשעת", ומוניקה ברברו הכמעט אלמונית היא הדבר הטוב ביותר ב"אנונימי לגמרי", מלבד שאלאמה כמובן. אך למרות תרומתן החשובה לסרטים, מדובר בתפקידים חד ממדיים מדי בכדי להצדיק זכייה.

מי צריכה לזכות: ההתלבטות היא בין פליסיטי ג'ונס, שמגלמת את אשתו התומכת והמאתגרת של אדריאן ברודי ב"הברוטליסט" ובין זואי סלדנה, שמגלמת את יד ימינה רבת התושייה של גיבורת "אמיליה פרז". מבין שני תפקידי המשנה הנהדרים האלו אנו בוחרים בג'ונס – שחקנית טרחנית לרוב, אולם התפקיד הפוצע שלה השנה מותיר חותם עמוק מזה של סלדנה.

מי תזכה: זואי סלדנה נהנית השנה מרצף זכיות נטול רבב שימשיך גם לאוסקר.

שחקן משנה

בהתנצלות מאדוארד נורטון שעושה תפקיד מצוין ב"אנונימי לגמרי", הקרב כאן הוא בין שניים אחרים: קירן קאלקין מ"כאב אמיתי" וגאי פירס מ"הברוטליסט". קאלקין הוא בלי ספק הדבר הבולט ביותר בסרטו העצוב־מצחיק של ג'סי אייזנברג, אבל האנרגיה והסגנון שהביא לדמות נראים כווריאציה של רומן רוי – הדמות שגילם בסדרת המופת "יורשים". לעומתו ניצב פירס שנותן את נשמתו לתעשיין הכוחני ואן ביורן ומביא למסך נוכחות עוצמתית שמזכירה את זו של דניאל דיי־לואיס כגיבור־נבל ב"זה ייגמר בדם". זוהי המחמאה הגדולה ביותר ששחקן יכול לקבל, אך חסרונה הוא שברגע שחושבים על דיי־לואיס, קשה שלא לפנטז על המטעמים שהיה עושה הגאון הייחודי מדמותו של ואן ביורן.

מי צריך לזכות: אם זה לא היה ברור, לגאי פירס הוותיק והלא מוערך דיו מגיעה השנה הכרה בדמות פסלון.

מי יזכה: קירן קאלקין בלתי מנוצח בעונה הזו והוא ייקח גם את האוסקר.

סרט אנימציה

שני סרטים דומים אך שונים ניצבים בחזית המרוץ: "רוז הרובוטית" ההוליוודי ו"עם הזרם" – הפקה לטבית נטולת דיאלוגים. שניהם מתרחשים בעולם שבו פני המים עולים, ובמרכזם שיתוף פעולה לא צפוי בין בעלי חיים. אך לעומת רוז המציג הרפתקה הוליוודית קדחתנית, "עם הזרם" הוא ההפך הגמור במסע ניו אייג'י איטי שדורש פתיחות וסבלנות.

מי צריך לזכות: "רוז הרובוטית" מהנה ומרגש אבל גם שבלוני. "עם הזרם" מיוחד ומקורי, אך החוויה המדטטיבית שלו נדמתה לי בעיקר כשומר מסך מרהיב. לעומתם, "זיכרונות של חילזון" של אדם אליוט הוא יצירה מרגשת של גאון ייחודי שראויה השנה לפרס. אליוט כבר זכה ב־2003 באוסקר על סרטו הקצר המהמם "הרווי קראמפט" ומאז הוא משכלל את סגנון אנימציית הסטופ־מושן הכובש שלו בפלסטלינה. סרטיו הטרגיים־קומיים מלווים תמיד גיבורים דחויים ומוזרים, עמוסים בהברקות נרטיביות וחזותיות ומתממשים לכדי חגיגה אנושית פוצעת ומרחיבת לב.

מי יזכה: בזכות הפקתו הצנועה יחסית ועלילתו המרגשת, "רוז הרובוטית" הצליח לכבוש את הצופים ואת רוב המבקרים. האקדמיה תלך בעקבותיהם.