בדצמבר האחרון דיווחה העיתונות הכלכלית בארה"ב כי קרן ההשקעות Azoria Partners תשיק תעודת סל המוגדרת כ"אנטי ווק" – מכשיר השקעה פיננסי שבהגדרה לא יכלול חברות המקדמות ומעודדות את ערכי הפרוגרס בארה"ב ובעולם. מבחינת מייסדיה היא תהווה סוג של אלטרנטיבה לתעודות הסל העוקבות אחר מדד S&P 500.
באירוע ההשקה של תעודת הסל החדשה אמר מייסד הקרן ג'יימס פישבק, כי "האמריקנים לא רוצים להשקיע בחברות שעורכות ניסויים ווקיסטיים". לטענתו, כשבוחנים את הביצועים, חברות שבולטות בקידום פעילות פרוגרסיבית הניבו לבעלי המניות שלהן פחות תשואה מהממוצע. לדברי פישבק, הנחת היסוד היא פשוטה: חברות שמגייסות ומקדמות על פי מיומנות ויכולת, ישיגו ביצועים טובים יותר מאלה שעושות זאת על בסיס גזע ומגדר.
המהלך זכה להד תקשורתי, אבל הוא בהחלט לא חסר תקדים. קרן ההשקעות 1789 Capital, שנוסדה לפני כשנתיים, מגדירה את עצמה כמי שמשקיעה בחברות בעלות אג'נדה שמרנית, וכמוה קיימות עוד כמה קרנות.
קצת רקע: בשנים האחרונות, יותר ויותר חברות אמריקניות החלו לאמץ ולשלב שיקולים "ערכיים" בעסקיהן. השילוב הזה בא לידי ביטוי הן בהשקעות, בתשומות ובתרומות של החברות, ולעיתים גם בהתנהלות הפנים־ארגונית. המונח ESG, ראשי התיבות של "סביבתי, חברתי וממשלתי", מייצג תפיסה המתחשבת בשורה של שיקולים "ערכיים", הנוגעים בין השאר לשמירה על הסביבה והחברה, ונמנעת מהשקעה בחברות שחורגות מהעקרונות האלה. באופן כללי, משקיעים בעלי אחריות חברתית מעודדים מדיניות התומכת בשמירה על איכות הסביבה, הגנה על ציבור הצרכנים, שמירה על זכויות אדם וערכי טבע, ולכן יעדיפו השקעה בחברות המקדמות את הערכים הללו.
אחרי שהגבולות טושטשו לחלוטין, החברות חוזרות להתמקד במה שהן אמורות לעשות: לייצר שירותים ומוצרים, ולהשיא רווחים
האמירה הבסיסית יפה: אנחנו רוצים לקדם ערכים גם דרך ההשקעות שלנו, ולעודד חברות שמשלבות סיוע לחברה ולסביבה. העניין הוא שהסיפור הזה הולך ומאבד פרופורציות, הן מבחינת רמת המעורבות של החברות והן מבחינת תחומי המעורבות.
כך למשל ברמת המעורבות: זה דבר אחד כאשר חברה תורמת לבתי ספר למען הפעלת תוכנית למידה לשמירה על חיות נדירות, ודבר אחר כאשר היא מעודדת, מממנת ואפילו מובילה קבוצות אנרכיסטיות שמציתות חנויות בגלל חשד ל"ניצול בעלי חיים".
ישנן חברות שאיבדו לגמרי את הכיוון, שכחו שהן חברות עסקיות שנועדו להרוויח ולהשיא תשואה לבעלי המניות, והפכו לגופים פוליטיים לכל דבר, שמממנים ומכווינים פעילות פוליטית, לעיתים אפילו אלימה. הדבר בולט בארה"ב עם שלל המאבקים וההפגנות שחזינו ברוח הפרוגרס, ומסתבר שבמובן מסוים הוא קיים גם אצלנו. די אם נביט על מה שקרה כאן בימי סערת הרפורמה המשפטית, טרם המלחמה. באצטלה של "מעורבות חברתית", חברות עסקיות נכנסו עמוק לתוך הקלחת הפוליטית, תמכו ועודדו פעילות פוליטית מובהקת, ועל הדרך גם רמסו את זכויות עובדיהן.
הקו הקיצוני הזה לא מתבטא רק ברמת המעורבות, אלא גם בתחומי המעורבות. לדוקטרינת ESG צמח אח תאום: (DEI (Diversity, equity, and inclusion, או בעברית: גיוון, שוויון והכלה. גם כאן נקשרו בעניין שלל מילים יפות וחברתיות, ושאיפה לשלב בארגונים ובחברות אנשים מקבוצות מגוונות באוכלוסייה. בשאיפה הזו יש אולי גם טעם, אבל בפועל היא משמשת למשהו הרבה יותר רדיקלי, מבית היוצר של תנועת הווק והפרוגרס.
לפי הוגי הרעיון, "פטריארכיה, עליונות גזעית לבנה, טרנספוביה, הומופוביה ואסלאמופוביה ספוגות עמוק בחברה האנושית", ולכן צריך להילחם בהן ולדאוג דווקא לקידומם של כל אותם "נדכאים" על חשבון שאר האוכלוסייה. על פי התפיסה המעוותת הזו אין משמעות לכישרון, מקצועיות, ידע וניסיון, דברים חשובים מאין כמותם לכל חברה עסקית.
מכיוון שבפוליטיקת הזהויות יהודים ולבנים נמצאים בתחתית הרשימה, ולמעשה הם אשמים בקיפוח כל השאר, לא יהיה נדיר למצוא חברות עסקיות שדוגלות ב־DEI, ושהכסף שתרמו לטובת ערכים אלה מצא את דרכו (גם אם שלא ביודעין) לקידום פעולות אנטישמיות באקדמיה ומחוצה לה, ואפילו לתומכי ארגון הטרור חמאס. כן, מה שנחשף בנוגע לסוכנות הסיוע האמריקנית USAID, שסייעה לאויבי ישראל מכספי משלם המיסים האמריקני, לא שונה כנראה מתרומות אחרות שמעבירים ארגונים דומים הממומנים על ידי חברות עסקיות, וכל זאת ברוח של "גיוון, שוויון והכלה".
התינוק והמים
הכרזתו של נשיא ארה"ב, עוד לפני זכייתו בבחירות, על כוונתו להיאבק בתפיסות הללו, המשתלטות על מוקדי הכוח וההון בארה"ב, החלה לערער את מעמדן הרבה לפני הבחירות. בחודשים האחרונים נמשכו באופן שיטתי עשרות מיליארדי דולרים מקרנות ה־ESG. כניסתו של דונלד טראמפ לבית הלבן נתנה רוח גבית למגמה. כבר בימים הראשונים לכהונתו חתם טראמפ על צו נשיאותי שבו הורה לבטל את תוכניות ה"גיוון, שוויון והכלה" בתוך הממשל הפדרלי. הייתה זו קריאת כיוון ברורה גם לחברות ציבוריות, עמותות ואוניברסיטאות שאימצו בעבר את העקרונות הללו.
האיתות הזה התקבל בבהירות ובמהירות בחברות הגדולות, ורבות מהן הודיעו על ביטול או צמצום תוכניות DEI. כך למשל סטארבקס, מהבולטות שהצהירו בעבר על עידוד וקידום התוכנית הזו, והתנהלותה אף הייתה טריגר להקמת הקרן של פישבק שבה פתחנו. ענקית בתי הקפה מיהרה להדגיש כי התוכנית הזו כבר אינה בתוקף, וכך עשו גם חברות רבות אחרות. חלקן פשוט התעלמו מהתחום, תוך הצגת מדיניות השקעה מחודשת שמתמקדת במקסום רווחים ובהימנעות ממעורבות בנושאים שנויים במחלוקת.
נראה שעיני המשקיעים נפקחו, והחברות העסקיות מיישרות קו עם מדיניות הממשל החדש. אחרי שהגבולות טושטשו לחלוטין, מול החברות הוצב תמרור עצור והן חוזרות להתמקד במה שהן אמורות לעשות: לייצר שירותים ומוצרים, להרוויח ולהשיא תשואה לבעלי המניות.
למרות עצירת הסחף והחזרה לסוג של נורמליות, צריך לקוות שהרצון למעורבות לא יגווע לחלוטין. כמו הרבה דברים שהטרלול הפרוגרסיבי השחית, גם כאן הוא השתלט על רעיון יפה ועיוות אותו לחלוטין. כן, חשוב לשתף בהצלחה הכלכלית גם את מי שלא שפר מזלם, וחברות עסקיות צריכות לגלות מעורבות חברתית ולסייע למיזמים חיוביים. אפשר לעשות זאת גם בלי להתערב בנושאים שנויים במחלוקת, בלי להישען על ערכים מעוותים, ובלי לקדם אג'נדות ולתפוס עמדה פוליטית.
