נועה ארגמני, החטופה שחולצה משבי חמאס בעזה במבצע צה"לי בחודש יוני האחרון, נאמה בשבוע שעבר במועצת הביטחון של האו"ם. היא דיברה על "עולם של עינויים והשפלה" שעברה בשבי, שם ניסתה לנחם שתי ילדות קטנות שנגררו איתה אל חשכת מנהרות חמאס ושם ראתה את החטוף איתי סבירסקי נרצח באכזריות. החבר שלה, אבינתן אור, שנחטף יחד איתה ממסיבת הנובה, עדיין בשבי.
העדות של ארגמני הייתה תיקון הכרחי לאדישות הבלתי מתקבלת על הדעת באולמות האו"ם לסבל הישראלי ולחיבוק המזעזע של הארגון למבצעי רצח העם בישראל.
אולם זמן קצר לאחר מכן, מישהו אחר נאם במועצת הביטחון. זה היה דניאל לוי הבריטי, לשעבר מנהל המו"מ הישראלי לשלום וכיום נשיא צוות החשיבה של פרויקט ארה"ב/המזרח התיכון. בהתייחסו לכפיר ואריאל ביבס הי"ד, החטופים הישראלים שנרצחו בשבי חמאס ונקברו בישראל בסצנות קורעות לב למחרת, לוי אמר: "דקת דומייה לכל אחד מילדי ביבס תתאים, וכך גם דקת דומייה לכל אחד מיותר מ-18,000 הילדים הפלסטינים שנרצחו בהרס של ישראל בעזה. השתיקה הזו תתארך ליותר מ-300 שעות".
האמירה הזו כל כך נבזית שהיא ממש עוצרת נשימה. מחבלי חמאס רצחו את כפיר בן 9 החודשים ואת אריאל בן ה-4 בידיים חשופות והשחיתו את גופותיהם כדי לנסות להסתיר את הפשע. איך מישהו יכול להשוות בין הזוועה המפלצתית הזו לבין גורלם של ילדים בעזה שנהרגו שלא בכוונה במלחמה להגנת ישראל מפני רצח עם? יתרה מזאת, שנהרגו בגלל שחמאס משתמש בהם ובחבריהם הילדים ברצועה כמגנים אנושיים וכבשר תותחים?
יתר על כן, המספר 18,000 הוא בסך הכל טענה של חמאס, שכידוע לשמצה אינו עורך הבחנה בין אזרחים למחבלים, משקר במצח נחושה כאשר הוא סופר מבוגרים שנהרגו כילדים וגם מסווג בני נוער שנלחמים בשורות חמאס כ"ילדים".
בלי בושה
גרוע מכך, לוי אמר את כל זה מול ארגמני עצמה. בעודה מסתכלת עליו, לוי טען בחרדת קודש ש"חשוב לשמוע את עדותך על החוויה האיומה שאף אדם לא צריך לעבור לעולם" – ולאחר מכן המשיך לגמד את החוויה הזו על ידי השוואה לזרם של עיוותים וטענות תעמולה בלתי מאומתות של חמאס.
לוי התייחס לד"ר חסן אבו סאפיה, מנהל בית החולים כמאל עדוואן בעזה, שלדבריו עדיין מוחזק במעצר בישראל, כקורבן שווה לארגמני. אולם צה"ל פשט על בית החולים מכיוון שהוא שימש כמרכז פיקוד של חמאס. מחבל אחד שנעצר שם הודה בפני צה"ל כי אבו סאפיה "ניהל את הטרור ואת פעילות חמאס בתוך המתחם".
לוי השווה בין ילדי משפחת ביבס לבין הילדה הפלסטינית הינד רג'ב בת ה-6. לפני שנה היא הפכה לקדושה מעונה עבור הקהל האנטי-ישראלי – ואכן, נציגת האו"ם מטעם "פלסטין" הניפה את תמונתה בישיבת מועצת הביטחון – לאחר שנטען כי צה"ל תקף את רכבה המשפחתי בעזה והרג אותה יחד עם חמישה בני משפחה ושני חובשים. אולם צה"ל טען כי חייליו לא היו נוכחים ליד הרכב או בטווח ירי – בעוד שחמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני הודו כי הם הפציצו וירו באזור במהלך התקופה בה נפגעה המכונית.
ללוי, שאביו מייקל הוא פילנתרופ יהודי-בריטי בולט ומגייס כספים עבור מפלגת הלייבור תחת שלטון טוני בלייר וקייר סטארמר, יש היסטוריה ארוכה של השמצה ודמוניזציה של ישראל. הוא עזר לייסד את הארגון האנטי-ציוני "ג'יי סטריט". באתר שלו נכתב כי הוא מעורב ב"מלחמה באנטישמיות ובמניעת ניצולה לרעה בדרכים המשתיקות ביקורת לגיטימית על ישראל ומדיניותה".
זה דומה לטענה של אנטישמים רבים לפיה יהודים משתמשים ב"קלף האנטישמיות" כדי להשתיק ביקורת נגד פשעי ישראל. ג'יי סטריט וארגונים אחרים כמו IfNotNow, Independent Jewish Voices, Jewish Voices for Peace ובצלם – עומדים בחזית הדמוניזציה של ישראל והאדרת הערבים הפלסטינים.
אבל כשהחטופים וחזרו לישראל, טענותיהם של עורכי הדמוניזציה הוכחו כשקריות. לוי אמר שאלפי פלסטינים הורעבו. אבל העזתים שחגגו באקסטזה את רצח החטופים שחזרו לישראל כחללים – כולל תינוק ופעוט שנרצחו בשבי – נראו בדיוק ההפך ממורעבים. האנשים שהורעבו בפועל היו החטופים הישראלים, כאשר חלקם נראו כמו יהודים במחנות הריכוז הנאציים.
אלו המפלצות שלוי ודומיו תומכים בהן.
למרות ש-7 באוקטובר והתגובה האכזרית למלחמה שבאה בעקבותיו ניערו כמה אנשים מהאשליות שלהם לגבי פלסטינים מדוכאים עניים, אפילו מחזות החטופים המזעזעים לא ישנו דבר עבור רוב תומכי הפלסטינים. זה בגלל שהם הפכו לחברים בכת המוות. וכמו כל חברי הכת, מוחותיהם אטומים הרמטית מפני רציונליות וראיות.
בחוגים פרוגרסיביים יש מתאם חזק בין מי שמתעב את ישראל לבין מי שרוצה להחליף את האומה המערבית ותרבותה ההיסטורית במוסדות וחוקים אוניברסליים. לכן הם לא יכולים לסבול את הסיפור המאוד ספציפי שהיהודים מספרים על עצמם ועל זיקתם הייחודית לארץ ישראל. כדי ליישר קו עם הדבר הזה, יהודים אוניברסליים-ליברלים מבקשים להפוך את היהדות לחזון האוטופיה שלהם על ידי אימוץ אופנות אידיאולוגיות אנטי-יהודיות ואנטי-מערביות כערכים יהודיים.
הם חושבים, כמובן, שהם עושים את הדבר הנכון – כמו רבים אחרים שתומכים בתנועות טוטליטריות. מהאינקוויזיציה הקתולית של ימי הביניים דרך המהפכה הצרפתית, הקומוניזם הסובייטי והנאציזם הפשיסטי, כמו גם תחת האסלאם כיום ומבחינה היסטורית, חסידים שטופי מוח של כתות צמאות דם האמינו כולם שהם משכללים את העולם.
מהרסייך ומחריבייך
למרבה הצער, תמיד היו יהודים שקמו על יהודים אחרים. במאמר בטאבלט, חוקרת היידיש רות וויס ציטטה מקורות שמעריכים שכמעט מחצית מחברי המפלגה הקומוניסטית האמריקנית של שנות השלושים והארבעים היו יהודים, שלא יכלו לראות שג'וזף סטלין ותומכיו היו בין "הקוזקים" רוצחי היהודים האכזריים ביותר שידעה האנושות.
כפי שציינה וויס, המשטר שכלל שימוש בשפה המכונה היום "אורווליאנית", שלא רק הסוותה את הרוע שלה באמצעות מינוח תמים, אלא גם הצדיקה ריגול, עריצות ורצח המוני בשם "שוויון" ו"שלום בינלאומי". אי אפשר לפספס את הדמיון בין אז להיום.
כמובן, אנשים תמיד התקוממו נגד הדת, התרבות או המדינה שלהם. ואולם אצל היהודים שונאי ישראל והיהדות, הדבר לובש צורה פתולוגית. הם מבקשים באופן אובססיבי למחוק את הפרטיקולריות היהודית מעצמם ומהעולם. הנזק שהם עושים הוא בלתי נתפס.
השאלה, כמו תמיד, היא איך להתמודד איתם. זה לא חכם להאשים אותם באנטישמיות או בהיותם "יהודים ששונאים את עצמם", האשמות מהן הם יכולים להתנער כלאחר יד ולהגדירן כעלבונות חסרי משמעות. יהיה זה יותר פרודוקטיבי להאשים אותם באופן עקבי בהפצת שקרים, בהיותם בלתי אנושיים, בקידום עוול ודיכוי, בהסתה לשנאה רצחנית, בתמיכה במדכאים על פני הקורבנות ובהאדרת כיבוש קולוניאליסטי, טיהור אתני ורצח עם.
במילים אחרות, הפסיקו לעשות הגנה ועברו להתקפה. התמקדו בעקב האכילס שלהם – הפחד להימצא אשמים באותם הדברים בדיוק אליהם הם מתיימרים להתנגד כהוכחה לערכם המוסרי.
אומרים לעתים קרובות שההיסטוריה מראה שחוסר אחדות פנימית הוא קטלני לעם היהודי. אין ספק, זה מחליש את ההגנה שלנו מפני אויבים חיצוניים. אבל גרועה בהרבה היא ההשפעה של יהודים שאימצו רעיונות המהווים איום אנושי על העם היהודי. זוהי הסכנה הגדולה מכולן. יש להוקיע אותם בחוזקה וללא רחמים, להילחם בהם ולהביסם.
מדינת ישראל נלחמת למען העם היהודי. הגיע הזמן שהעם היהודי, בארץ ישראל ומחוצה לה, יעקור את הסטייה הקטלנית הזו מתוכו, לפני שהיא תשמיד אותו מבפנים.
