בטח שאלתם את עצמכם לא פעם: כמה זמן לוקח ללכת ברגל את כל המסלול של הרכבת הקלה בירושלים?
לא שאלתם? מוזר. בכל אופן, מייד תקבלו תשובה.
על הרעיון הזה חשבתי לפני כשנתיים, כשבחור בשם איתן החליט לבדוק האם אפשר להגיע ביום אחד לכל תחנות הרכבת בארץ. הוא תכנן מסלול נסיעה, יצא לדרך, העלה תיעוד לטוויטר שלו מכל תחנה בזמן אמת – ועמד באתגר. אני פחות טיפוס שנוסע בשביל הכיף תחבורה ציבורית, אבל הליכה בירושלים היא בהחלט דבר שמעניין אותי.
כשחשבתי על הרעיון, המסלול עוד היה מתחנת חיל האוויר עד הר הרצל. אחר כך תכננתי לעשות את המסלול החדש, למרות שהרכבת הקלה עוד לא נוסעת בו. אבל ביום חמישי הרכבת התחילה בשעה טובה ומוצלחת לנסוע את המסלול המלא, והגיע הזמן להגשים את החלום. שאלתי בקבוצת הווטסאפ המשפחתית מי מהאחים שלי מעוניין להצטרף, וזכיתי לתגובה נלהבת שנוסחה, אם זכרוני אינו מטעני, "אתה איש מטורלל". אבל לא בן יחיד ישראל, ומצאתי שותף: אח שלי, שהוא צעיר ממני בדי הרבה שנים וקוראים לו יהודה ואם זה גורם לכם לחשוב על שיר כלשהו זו בעיה שלכם.
סיבה נוספת לעשות את המסלול דווקא השבוע: יש מחקר הרפואי שמוקדש להנצחת חבר שלי חנן דרורי ז"ל, שנפצע קשה בעזה ונפטר בבית החולים מסיבוך של פטרייה. המחקר יתנהל במעבדה של המנחה שלו עפרה צידון, עוסק בזיהומים מהסוג שהכריע אותו. ניצלתי את ההזדמנות למעין "צעדה למען הקמפיין" – שמתי קישור לתרומה בשרשור הארוך בטוויטר, ואכן אנשים רבים עקבו אחרינו לאורך המסלול, וחלקם תרמו בשמחה.
היו לי ימים חופשיים בשני ורביעי, אבל התחזית אומרת שברביעי יהיה גשם ולכן יצאנו לדרך אתמול בבוקר. נפגשנו בתחנה הראשונה, נווה יעקב צפון, ובסביבות 9:30 יצאנו לדרך. לקח לנו בערך ארבע או חמש דקות מתחנה לתחנה: יצחק טבנקין, מזל קשת, משה דיין צפון – והנה אנחנו כבר בתחנה שהייתה הראשונה עד לא מזמן, חיל האוויר שבפסגת זאב. עברנו את סיירת דוכיפת, ועצרנו לכמה דקות בקניון פסגת זאב.
אחרי הקניון היו לנו שתי תחנות רחוקות יחסית אחת מהשנייה: עלייה גדולה ליקותיאל אדם, ועוד הליכה לתחנת בית חנינא, שבפאתי השכונה. השעה כבר הייתה בערך 11, ואמא שלנו ביקשה שלא נעבור דרך שועפט ברגל, אז את שלוש התחנות הבאות עשינו על הרכבת הקלה: שועפט, א-סהל וירדנו בגבעת המבתר. אחרי עוד עצירה קלה לארוחת בוקר מאוחרת המשכנו – עלייה גדולה בטיילת שאחריה ירידה גדולה אל גבעת התחמושת. ציינתי שאם היינו מגיעים לפה בשתיים-שתיים ושלושים היה לי משהו מצחיק לכתוב.
המשכנו לרדת אל שמעון הצדיק, ואז לעלות אל שבטי ישראל. תחנת שער שכם ממש קרובה, ועכשיו התחיל אולי החלק הכי קלאסי של הטיול – ליד חומות העיר העתיקה. הצטלמנו על רקע השער החדש והרחבה שלפני שער יפו, והגענו לתחנת העירייה. כאן הלכנו קצת יותר לאט, כי הרגליים כבר התעייפו – יפו מרכז, הדווידקה ואז עצירה נוספת לתפילת מנחה בבית הכנסת זהרי חמה שברחוב יפו, קצת לפני 13:00.
בתור האח הגדול, הצעתי ליהודה לבחור איפה לעצור לארוחת צהריים ואני אשלם. לאחר התלבטות קצרה למדי והוא בחר פשוט להמשיך בדרך. עברנו את תחנת מחנה יהודה והטורים, עלינו על גשר המיתרים. ירדנו מגשר המיתרים. המשכנו אל החלוץ, כיכר דניה ויפה נוף, בערך 6-7 דקות מתחנה לתחנה, ובאזור השעה 14:25 עלינו בעלייה המאתגרת כמעט האחרונה: להר הרצל. והנה שוב אנחנו בתחנות החדשות של הרכבת הקלה, שעד לפני שבוע עוד לא היו שמישות. כאן גם התחיל החלק היחיד בטיול שאשכרה היה בו נוף יפה – עמק עין כרם ויער ירושלים שנפרש מימיננו, וההרים שעד מבשרת ומעבר לה.
התחנות הבאות היו בירידה: שמריהו לוין שבכניסה לקריית יובל, קריית היובל מערב, וגן המפלצת – שפעם הייתה הרבה יותר מרשימה, אבל בינתיים נבנו לידה ארבעה בניינים מפלצתיים הרבה יותר ממנה. זה יתרון קל, כי בתחתית הבניינים האלה יש קצת חנויות והתיישבנו שם לארוחת צהריים, בערך בשעה 15:00.
המשכנו אל תחנת הנרייטה סאלד שבכניסה לקריית מנחם, והתחלנו את העלייה הגדולה האחרונה, אל צומת אורה. בדרך יש עוד תחנה, קריית מנחם, שלמען האמת משמשת לא הרבה אנשים ונראית כאילו המתכננים פשוט אמרו "יאללה גם ככה יש הפרש גדול בין תחנה לתחנה, למי אכפת אם הרכבת תעצור גם פה". הגענו אל צומת אורה ומשם אל החלק הכי יפה בטיול: הטיילת של עין כרם.
הלכנו די לאט, סביר להניח שזה שביל שצריך לקחת כעשרים דקות בלי רגליים כואבות, אבל לנו הוא ארך כמעט חצי שעה. השביל מסתיים בתחנת בית הספר לרפואה, וכעבור עוד כמה דקות, בשעה 16:30, צילמנו סלפי בכניסה לבית החולים וחתמנו: תם ונשלם הקונדס.
לסיכום – המסלול הוא באורך 22 ק"מ, כאמור דילגנו על שלוש תחנות אז צעדנו בערך 20 ק"מ, ועברנו ב-35 תחנות. הטיול כולו לקח לנו כשבע שעות, כאמור עם שתי עצירות ארוכות לתפילת מנחה ולארוחת צהריים (ועוד כמה עצירות קצרות יותר פה ושם). וזה יופי של מסלול עירוני, כי הוא כאמור עובר דרך חלק ניכר מהמקומות החשובים והמעניינים בירושלים: גבעת התחמושת, החומות, רחוב יפו כולו, גשר המיתרים, הר הרצל, המפלצת וכאמור הקטע הכי יפה, וגם הפער הכי גדול בין שתי תחנות – טיילת עין כרם.
השרשור המלא:
בוקר טוב. היום אני עושה משהו שהמון זמן רציתי לעשות והולך על המסלול המורחב של הרכבת הקלה (חוץ משלוש תחנות שניסע).
החמוד שלידי זה אח שלי יהודה.
נשתדל לספר לכם כמה זמן לקח מכל תחנה לתחנה הבאה. שיהיה לנו בהצלחה pic.twitter.com/JAJfZJDtWz— אברהם אליצור 🇮🇱 (@avraham_elitsur) March 3, 2025
